מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה ירד בכ-5,500 איש, שהם 2.9%, בחודש פברואר בהשוואה לינואר ועמד על 163.8 אלף, זהה למספרם ערב המשבר, כך על פי דוח שירות התעסוקה. היחס שבין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות הוא הנמוך ביותר מאז 2009: על כל משרה פנויה יש 1.1 דורשי עבודה.
מאז היציאה מהסגר השלישי, בדיוק לפני שנה, ישנה מגמת ירידה עקבית במספר תובעי האבטלה, כאשר התמהיל בין תובעי האבטלה לתובעי הבטחת ההכנסה משתנה. בעוד ערב המשבר היחס ביניהם עמד על 1.73 (כלומר על כל תובע הבטחת הכנסה אחד היו כמעט שני תובעי אבטלה), הרי שבפברואר 2022 היחס עמד על 1.2 בלבד – 85.6 אלף לעומת 71.2 אלף.
בין היצע לביקוש: היחס בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות, נאמד ב-1.1 בלבד, הנמוך ביותר מאז 2009. בראשית 2021 על כל משרה פנויה התמודדו כ 12 דורשי עבודה, ואילו בפברואר 2022 התמודדו 1.1 בלבד על כל משרה. מדובר ביחס הטוב ביותר לדורשי העבודה מאז 2009, וטוב בהרבה גם מזה שנרשם בישראל ערב המשבר (1.7). משמעות הדבר, לכאורה, שבפני דורשי העבודה עומדות אפשרויות תעסוקה רבות יותר מבעבר.
מספר דורשי העבודה המתחרים על כל משרה פנויה:
נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה בכל קבוצות הגיל, אם כי בעצימות משתנה. שיעור הצעירים דורשי העבודה עדיין לא חזר למצבו טרם משבר הקורונה: אמנם הוא נמוך משמעותית מזה שנרשם בראשית 2021 (43.16% בינואר 2021 לעומת 26.21% בפברואר 2022) אך עדיין גבוה משיעורם ערב המשבר (בינואר 2020 נאמד שיעור הצעירים ב-23.12%).
הערבים מתקשים לחזור לעבודה, החרדים דווקא התאוששו
שיעור הערבים בקרב דורשי העבודה ירד ב-0.15 נקודות האחוז בהשוואה לחודש הקודם, אך שיעורם מוסיף להיות גבוה משמעותית משיעורם באוכלוסייה ועמד על 35.3%, בדומה לתמונת המצב בינואר. עובדה זו מבטאת את הקושי של דורשי העבודה הערבים לשוב למעגל העבודה והיא מדאיגה במיוחד, נוכח החסמים התעסוקתיים המרובים שהאוכלוסייה הערבית מתמודדת עמם. בשירות התעסוקה תולים זאת בכישורי ובמיומנויות עבודה נמוכים יחסית.
גם בפברואר 2022, הערים הערביות והמעורבות בראש הרשימה עם שיעורי דורשי עבודה גבוהים משמעותית. מבין עשר הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר שש הן ערביות, אחת מעורבת (עכו) ושלוש הן ערי מהפריפריה הצפונית והדרומית (דימונה, צפת וטבריה). בראש הרשימה נמצאת אום אל פחם, והיא העיר היחידה שבה שיעור דורשי העבודה גבוה מ-10% (10.1% בפברואר). הערים החרדיות, ש"כיכבו" ברשימה בזמן המשבר, יצאו ממנה זה מכבר.
בהיבט המגדרי, כמו לפני המשבר ובמהלכו, כך גם לאחריו, נשים מוסיפות להוות רוב בקרב דורשי העבודה ושיעורן עמד על 52.5% (גבוה במקצת בהשוואה לינואר). התפתחות נוספת היא העצירה במגמת העלייה בשיעור דורשי העבודה בקרב בעלי המיומנויות הנמוכים שאפיינה את החודשים האחרונים. בשירות התעסוקה מעריכים כי אין זה מלמד בהכרח על חזרתם של בעלי משלח יד אלה לעבודה, וייתכן מאוד שהופסקה זכאותם וטרם שבו למעגל העבודה.