מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר 2021 שהתפרסם בשישי הביא את קצב האינפלציה השנתי בישראל לשיא של יותר מעשור – ועורר מחדש שיח על אפשרות להעלאת ריבית. בסיכום שנת 2021 מדד המחירים עלה ב-2.8%, קרוב לגבול העליון של היעד שקבעה הממשלה, שעמד על 3%. אומנם התחזית לשנת 2022 אופטימית, ונאמדת ב-1.6% בלבד, אך החשש הוא שגל עליות המחירים, בהשפעת התפשטות הקורונה בעולם ובישראל, יוסיף ויתחזק, כך שהאינפלציה תהיה גבוהה יותר גם בשנה הקרובה.
כלכלנים ששוחחו עם N12 חושבים כי בשלב זה מוקדם להחליט על העלאת ריבית בשיעור משמעותי, מאחר שמצבנו טוב יחסית לעולם, הן מבחינת רמת האינפלציה והגירעון, והן בשל העובדה שההתייקרויות נובעות ברובן מסיטואציה כלל עולמית של מאבק במגפה ולא בשל מגמה מובהקת במשק הישראלי.
"האינפלציה שאנחנו רואים כיום בישראל ובעולם מורכבת משני גורמים", מסביר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות. "הראשון הוא התייקרות של עלויות כמו שינוע, חומרי גלם, שבבים ומחסור במוצרים, שגורם בין היתר לעליית מחירי המזון. זו עליית מחירים שהיא בהגדרה זמנית, כי מתישהו הפקקים בנמלים יסתיימו ואנחנו נראה את המחירים חוזרים ויורדים. כך שגם אם האינפלציה תמשיך לעלות כתוצאה מהסיבות הללו - זה לא משהו שאמור להוביל את בנק ישראל להעלות ריבית, כי זה לא יגרום לבעיית הפקקים בנמל בשנחאי פתאום להיפתר. אין לו שום השפעה על המחירים הללו".
גרינפלד מוסיף כי שימוש בכלי של העלאת ריבית שלא לצורך עלול לגרום נזק למשק. "אנחנו בתקופה שגם ככה היא לא פשוטה, סוג של סגר שקט, וכשמעלים ריבית מקשים גם על הסקטור העסקי וגם על הצרכן שיש לו הלוואות. ברמות כאלה של אינפלציה זה כמו לפתור כאב ראש באמצעות פטיש בברך".
עם זאת, יש לציין כי על פי המדד האחרון נרשמה התייקרות גם בסעיפים שקשורים יותר למשק הישראלי כשלעצמו, כמו תיירות הפנים, המסעדות, התרבות, וכמובן מחירי הדיור - דבר שעלול להיות מקור לדאגה אם יימשך. "הקורונה מייצרת סוג של מחסור בעובדים, ולכן המעסיקים נאלצים להעלות שכר, ובעקבות זאת להעלות מחירים - וזה כן משהו שלבנק ישראל יש השפעה עליו", ממשיך גרינפלד. "בנוסף, אין ספק שהעלאת ריבית תאט את עליית מחירי הדיור, שמושפעת מהריבית הנמוכה על המשכנתאות. אם נראה עליות מחירים שמושפעות מגורמים פנימיים - לבנק ישראל לא תהיה ברירה, גם אם זה יכאב".
חשש מספירלה: החששות מאינפלציה מזינים את האינפלציה
מבט מעבר לים מגלה סיטואציה חמורה הרבה יותר, כשבארצות הברית למשל פורסמו בשבוע שעבר נתונים המצביעים על שיא של 40 שנה באינפלציה, שהגיעה ל-7%. בבנק הפדרלי האמריקאי כבר הודיעו על העלאה צפויה של הריבית בשלוש פעימות בשנה הקרובה. גם בגוש האירו האינפלציה גבוהה יחסית, סביב 5%.
"אנחנו במצב נוח יחסית", טוען ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי. "לא צריך להתחיל לרוץ אחרי הדברים בצורה כל כך אסרטיבית בדומה למדינות אחרות כמו דרום קוריאה וניו זילנד, שכבר יצאו לדרך והעלו את הריבית. לבנק ישראל יש דרגות חופש יחסית טובות ללכת לאט עם התהליך".
עם זאת, ד"ר בפמן חושש מכך שעצם הציפיות להמשך עליית מחירים יובילו לתהליך של סחרור, שיגשים את עצמו. "ברגע שנכנסים למשהו שהכלכלנים אוהבים לקרוא לו 'ספירלה', שהאינפלציה בפועל מזינה את האינפלציה הצפויה והיא כבר מתחילה להזין את דרישות השכר וכל מי שנכנס להסכם כבר מנסה לעגן בו עליות מחירים עתידיות - בנקים מרכזיים נוטים להילחץ ולפעול יותר בדרמטיות. אם תהיה תחושה של אובדן שליטה על הציפיות, בנק ישראל יוכל אפילו להעלות את הריבית גם יותר מפעם אחת".
שני המומחים מסכימים שהעלאת הריבית הצפויה בארה"ב לא צריכה להשפיע על המדיניות של בנק ישראל. "כבר ראינו בעבר שבנק ישראל לא חייב להיות מובל על ידי הפד", מבהיר ד"ר בפמן. "הכיוון בישראל הוא העלאת ריבית אבל לא בעוצמות ובמהירות שצפויות להיות בארה"ב. פה יהיה תהליך יותר מתון והדרגתי, כי האינפלציה והגירעון ברמה נמוכה יותר והשקל חזק מול הדולר".