אחרי שהקץ נדחה, בבת אחת בשבועות האחרונים מתייקרים עוד ועוד מוצרים במשק - מפסטה ועד דלק וחשמל. שר האוצר ושרת הכלכלה כבר מיהרו לצאת לתקשורת נגד היצרניות, אך לא ברור כמה עומד מאחורי הצעד הזה. למעשה גם לממשלה עצמה ישנן דרכים רבות לסייע בהורדת המחירים, ואולי כדאי לשקול אותן לפני ששולחים מכתבים נזעמים לבעלי העסקים.

הגברת תחרות ופירוק מונופולים

אם נסתכל באופן כללי על מוצרים יקרים במיוחד בישראל - לדוגמא ביצים או גבינות, מתברר שאלו ענפים שאינם פתוחים לתחרות ונמצאים תחת רגולציה מחמירה. בהשוואה ניתן לראות כיצד מוצרים שהישראלים יכולים לקנות גם בחו"ל כמו בגדים ומוצרי אלקטרוניקה - דווקא הוזלו. כלומר, המשוואה יחסית פשוטה - יותר תחרות, פחות יוקר מחיה. ואיך המדינה נכנסת לעניין? היא צריכה לפעול להגברת התחרות ולבצע שינויים במשק שיפחיתו בירוקרטיה ורגולציה מיותרת.

"יש צעדים מהותיים בתחרות שהממשלה יכולה לעשות במגוון תחומים", מסביר אלעד מלכא, מנכ"ל הלובי הציבורי "האינטרס שלנו". "לדוגמא, רפורמת הייבוא. רפורמת הייבוא אומרת שעוברים לאשר לפי תקן בינלאומי (אמריקאי או אירופאי) במקום לבדוק כל דבר לפי התקן הישראלי המחמיר. בנוסף, את המוצרים לא יבדקו בנמל כדי לא לתקוע אותם, אלא רק כבר שהם בחנויות. הרפורמה אמורה להיכנס ביוני, ותביא הרבה מוצרים חדשים לארץ ותגביר את התחרות. הבעיה היא שכרגע יש הרבה דברים שנשארו בחוץ - מוצרי חשמל ותינוקות ומוצרים בתחום המזון. זו טעות. אם זה בסדר לשווק את זה באירופה ובארצות הברית אין סיבה שזה לא יהיה בטיחותי פה. צריך להרחיב את הרפורמה כמה שיותר - ולשרים יש את היכולת הזו".

תה ויסוצקי (צילום: חדשות 2)
ברשות התחרות בוחנים הכרזה על מספר מונופולים חדשים, בין השאר של מותג ויסוצקי | צילום: חדשות 2

במקביל רשות התחרות צריכה לעשות את עבודתה כהלכה. תפקיד הרגולטור לבדוק אם קיים כשל שהוביל להתייקרויות רבות כל כך במשק הישראלי, ואם יש צעדים נוספים שיאפשרו להגביר את התחרות. ראשית צריכה הרשות לסיים את החקירה שהתחילה ולקבל החלטות אופרטיביות בנוגע לחברות שתיאמו או לא תיאמו מחירים. בנוסף, אם יש צורך בכך, על הרשות להכריז על מונופולים חדשים, אחרי שנים שלא הוכרז פה אף מונופול, זאת למרות שחברות בעלות זרועות תמנון פועלות בישראל באין מפריע. הכרזה על מונופול תאפשר לנקוט בצעדים אמיתיים כלפי החברות שמעלות מחירים.

טיפול במחסור בעובדים

במשק הישראלי ישנו מחסור משמעותי בעובדים במגוון תחומים, מה שגורם לתפוקה מופחתת. "על אף הצורך האדיר בכוח אדם מיומן, הממשלה לא נערכת עם מסלולי ותהליכי הכשרה נאותים," אומר דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי. "המשק עובד מתחת לכושר הייצור שלו, ובמקביל - חווה עליית שכר אשר מכבידה על עלויות היצור. זינוק בעלויות הייצור מתגלגלת לעליית מחירים לשוק המקומי ולהפסדים עסקיים בשוק הגלובלי".

הפחתת מיסים

הדלק התייקר החודש למחיר שיא ב-7 השנים האחרונות. מעבר לפגיעה בכיס שלכם ועליית ההוצאות החודשיות על נסיעות ברכב, הדלק משמש גם בתהליכי יצור - ולכן מייקר באופן ישיר גם את התהליך. "ישראל היא אחת המדינות עם שיעור המיסוי הגבוה ביותר בעולם על דלק", טוען אמיתי. "אנו מצפים מהמדינה שבמצב שבו מחירי תשומות הייצור כה גבוהים, והגירעון כל כך נמוך, לקבוע מדיניות של הפחתת מס על הדלק".

פקקים בנמלים

בישראל כרגע ממתינות לפריקה 63 אוניות בפקק ענק - ועל אף שיש רציפים פנויים, נאסרת עליהן הכניסה ואין בהם עובדים. במקביל ההסתדרות מאיימת בשביתה ודורשת למנוע מהנמלים הפרטיים לבצע פריקה כללית ובכך להבטיח פחות תחרות לנמלים הוותיקים.

ספינת משא של צים בנמל חיפה (צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90 )
הפקק בנמלים מאט את פריקת הסחורות ומתגלגל לצרכן | צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90

"מה שתקוע בנמל זה חומר הגלם של התעשיינים", מסביר מלכא. "זה נכון שיש משבר של עליית מחירים בכל העולם, אבל בישראל על אחת וכמה הפקק הזה מחריף את המשבר. כל יום שאונייה עוגנת היא משלמת כסף והיא מחייבת את היבואן שמחייב את היצרן וככה כל המערכת מתייקרת".

פיקוח מחירים

ומה לגבי פיקוח מחירים? באוצר מאיימים לנקוט בצעדים מול החברות שמעלות את המחירים, והאיום המפחיד ביותר הוא כנראה הכנסת מוצרים נוספים לפיקוח מחירים. עם זאת ניסיון העבר מלמד שפיקוח מחירים לעיתים קרובות פוגע בצרכנים בטווח הארוך, מפחית את מגוון המוצרים על המדף ואפילו מעלה את המחיר האמיתי לצרכן (בוודאי אם מחשבים את התייקרויות המוצרים האחרים שמפצות על המחיר הנמוך). 

בנוסף, משרד האוצר תחת ליברמן פועל בדיוק הפוך - עד כה הוצאו מוצרים מפיקוח, בוודאי שלא הוכנסו מוצרים חדשים, ועל כן האיום הזה נשמע כמו איום סרק. "לדעתי אין להם בכלל קייס מאחורי האמירה הזו", טוען מלכא. "על פי חוק המדינה יכולה לפקח על מוצרים רק איפה שהיא מעורבת - נגיד, אם היא מסבסדת מוצר כלשהו יש לה זכות לפקח עליו, אבל אם היא רוצה לפקח על מחיר הפסטה - היא לא יכולה. רק אם היא תצליח להוכיח שזו שעת חירום לאומית ואז זה עוד צריך לעבור בחקיקה. זה מאוד מורכב ובעיניי זה פשוט איום ריק. בנוסף זה גם לא אפקטיבי - כשמטילים פיקוח מחירים רואים דווקא שבסופו של דבר המחיר גבוה יותר ממה שהוא יכול היה להיות כי זה מרחיק שחקנים חדשים ומייצר קרטל".