מאות אנשים, רובם צעירים ונלהבים מאוד, הגיעו בשבוע שעבר לכנס ה-NFT בסינמה סיטי. אם עוד לא שמעתם או לא הבנתם מה זה NFT, אתם לא צריכים להרגיש רע עם זה. אבל מעניין להכיר את התופעה שהתפתחה במהירות לממדים לא פרופורציונליים - מסחר בבעלות על נכסים דיגיטליים, כלומר, לרוב לא מוחשיים, שמתבצע באמצעות מטבעות דיגיטליים.
קחו לדוגמה את סדרת השוורים שיצר האומן הישראלי גל יוסף. הוא החל כנער לצייר דמויות מצוירות, ולאחרונה הוא מכר את יצירותיו (שבתמונה) בסכום של כ-6 מיליון דולר - והיום השוורים שלו נסחרים כבר בכ-33 מיליון. כמעט מבלי להתכוון הפך הכישרון הישראלי לסנסציה של אומנות מודרנית.
"אני אומן תלת-ממד, אני בן 27", מספר יוסף על עצמו. "אומן תלת-ממד זה בעצם אומן דיגיטלי. התחלתי בגיל מאוד צעיר, בגיל 13, משהו כזה. שנים על גבי שנים של עבודה קשה וככה למדתי".
השוורים של גל יוסף, כמו סדרת הנשרים שהוא מוציא כעת, נמכרים כיצירה דיגיטלית. צריך לשים לב לעובדה שאף אחד לא באמת קיבל שום עותק פיזי של היצירה. אותו אחד שרכש את השוורים של גל בשווי של עשרות מיליוני דולרים, רכש רק את הבעלות הרשמית על היצירה - שבעצם כל אחד יכול לצפות בה ברשת ממש בחינם.
זה נשמע אולי מטופש במחשבה ראשונה, ויש כאלה שגם אחרי מחשבה רבה לא משתכנעים שיש היגיון מאחורי הטירוף, אבל הסחר ב-NFT משתולל. לדוגמה, יצירת אומנות של האומן הדיגיטלי המכונה Beeple נמכרה בסכום של כ-69 מיליון דולר כ-NFT.
לצד אומנות, יש גם סחר במיליונים על בעלות על קטעי "היילייטס" מה-NBA – כאלה שכל אחד יכול לצפות בחינם. בכל יום כמעט שומעים על מותג בין-לאומי חדש, כמו נייקי, מרצדס או ברברי, שמוציאים פריטים למכירה כ-NFT.
את פרט ה-NFT הכי מדובר בימים אלה מוכר הבמאי קוונטין טרנטינו. "יש לי את התסריט המלא של "ספרות זולה" שכתוב בכתב ידי, מהעמוד הראשון ועד האחרון", הוא חשף, והוסיף: "האמת, זה נשמע כמו NFT משובח".
ה-NFT של טרנטינו הצית גם סוגיה משפטית מרתקת - אחרי שאולפני מירמקס תבעו את הבמאי בתגובה, משום שלטענתם אין לו בכלל זכויות על הקטעים. החברה שמנהלת עבור טרנטינו את מכירת ה-NFT היא חברת SCRT LABS הישראלית.
כשזה המצב, יותר ויותר יצירות נמכרות בסכומי עתק. וכשילדה בת 12 מוכרת יצירה בשווי של כמעט ארבעה מיליון דולר, זאת גם אולי הקריאה שמדובר בבועה שסופה להתפוצץ. איתי גרין, מומחה לחדשנות מזהיר: "כשטכנולוגיה טובה מיושמת באופן אבסורדי, שלא לומר ספקולטיבי, והמניעים לתשלום הם בעיקר אגו, טרנד וחוסר הבנה שרכישת קובץ מקור של ספר למשל היא לא רכישת זכויות יוצרים - אז זה אינדיקציה לבועה".