ועדת שרים לחקיקה אישרה היום (ראשון) את הצעת החוק של שרת הכלכלה אורנה ברביבאי להעלאת שכר המינימום, כפי שסוכם במסגרת עסקת החבילה במשק. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג נמנעה ושר התפוצות נחמן שי התנגד. על פי הצעת החוק, שכר המינימום יעלה באופן הדרגתי מאפריל 2022 ועד דצמבר 2025 - אז יגיע לגובה של 6,000 שקלים. ההצעה התווספה לסדר היום של הוועדה ברגע האחרון, ובקואליציה היו מי שהתנגדו למהלך.
הצעת החוק מביאה עמה שני שינויים מרכזיים שצפויים להיטיב עם העובדים: מלבד העלאת שכר המינימום, יתוקן גם חוק החופשה השנתית ויתווסף יום חופשה לעובד המועסק עד 5 שנים במקום העבודה.
העלאת שכר המינימום, אם תאושר, תתבצע בקצב הזה: ב-1. באפריל סכום שכר המינימום לחודש יהיה 5,400 שקלים, ב-1 באפריל 2023 הסכום יעלה ל-5,500 שקלים, ב-1 באפריל 2024 הוא יגיע ל-5,700 שקלים, באפריל 2025 ל-5,800 שקלים וב-1 בדצמבר 2025 תושלם ההעלאה ל-6,000 שקלים. כך, החל מינואר 2026, שכר המינימום יהיה הגבוה מבין אלה: 6,000 שקלים או 47.5% מהשכר הממוצע במשק.
בנוסף בהצעת החוק ישנו גם שינוי שיאפשר גמישות רבה יותר למעסיקים ועלול לפגוע בתנאי העובדים: תיקון חוק השעות הנוספות כך שהמעסיק יהיה רשאי לשלם בעד השעה הנוספת הראשונה והשנייה ביום העבודה שכר רגיל כהשלמת שעה חסרה באותו החודש, תחת תנאים מסוימים.
גורם בכיר במפלגת העבודה כינה הבוקר את העלאת הצעת החוק ברגע האחרון "מחטף בדקה ה-90" של שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי. בעבודה טוענים כי חוק בסדר גודל כזה, עם השלכות ישירות על עובדי המשק, חייב לעבור דיון מעמיק בממשלה ובסיעות קודם כל. "אין שום סיבה להעלות חוק בצורה כזאת אלא אם יש משהו שרוצים להסתיר מהציבור" אמר הגורם ל-N12.
במהלך הדיונים התקבלו התנגדויות רבות למתווה, חלקן מצד חברי הקואליציה. כך למשל שר התפוצות ממפלגת העבודה, נחמן שי, אמר במהלך הדיון כי "אם התהליך יתבצע אנחנו נפגע בשכר המינימום וזה הפוך לגמרי ממה שהממשלה הזאת צריכה לעשות. יש פגיעה לא מוצדקת בשעות הנוספות והסעיף הזה משחק לטובת המעסיקים ופוגע בעובדים ולכן אנחנו מבקשים לבטל אותו. בשורה התחתונה מפלגת העבודה מתנגדת להצעה זו". השר שי התנגד להצעה בהצבעה.
גם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג ממרצ, אמרה במהלך הדיון: "שכר המינימום הוא הצד השני של מחאת יוקר המחיה. העסקה נקבעה לפני מספר חודשים וכעת יש לפתוח אותה מחדש ולעדכן אותה בהתאם למציאות של השכר והמחירים בישראל. כאשר שכר נמוך פוגש עלייה של מחירים שהם גם ככה גבוהים נוצרת מצוקה. ההצעה יוצרת שחיקה ריאלית של שכר המינימום במקום עליה שלו ובנוסף מרעה את המצב ביחס לשעות הנוספות של העובדים". כאמור, לבסוף החליטה השרה להימנע בהצבעה.
חבר כנסת מהקואליציה וחבר כנסת האופוזיציה ניסו להפעיל לחץ על הממשלה שלא לקבל את המתווה של ברביבאי ודרשו שייקבע שכר מינימום של 40 שקלים לשעה, כלומר 7,280 שקלים בחודש. מאחורי המהלך עומדת תנועת "עומדים ביחד", שמסרה: "במקום להקשיב לביקורת הציבורית על התכנית הכלכלית של הממשלה, שעולה גם מהקואליציה, שר האוצר בוחר להביא לממשלה עדכון מעליב של 54 אגורות לשעה לשכר המינימום. האם זה פתרון לעליות המחירים? האם זה יחלץ עובדים מעוני? לא. מדובר בלעג לרש ובמהלך ציני ומעליב של הממשלה. 2 מיליון אנשים בישראל צריכים שהשכר שלהם יעלה, ו-54 אגורות זו לא העלאה בשכר. מה שצריך עכשיו זה מינימום 40 שקל לשעה".
התיקונים לחוק הושגו במסגרת הסכמות בין משרד האוצר, משרד הכלכלה, ההסתדרות הכללית כנציגת העובדים במשק וארגוני המעסיקים והוצגו כבר בנובמבר, עוד לפני העברת התקציב. לפני כשבועיים פורסמו הצעות החוק להערות הציבור וכעת הם הגיעו לפתחה של ועדת שרים לחקיקה.