בלעדי: שר האוצר אביגדור ליברמן יגיע היום (שלישי) לוועדת הכלכלה לדיון בנושא הסיוע לעסקים ולידי N12 הגיעו הנתונים שיוצגו לו שם. מדובר בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שגובש לקראת הדיון, ועל פיו בשנת 2021 נפתחו אפילו יותר עסקים בישראל משנת 2019. אלו בקשות להלוואות התקבלו, וכמה מהתקציב שהוקצה לסיוע כבר שומש?
שר האוצר אביגדור ליברמן גרם לסערה כשלפני חודש אמר ש"רוב העסקים במצב מצוין", והואשם בניתוק מהשטח. אבל, נראה שהנתונים - לפחות בכל הנוגע לפתיחות וסגירות של עסקים - דווקא עומדים לצידו. על פי הדוח של הכנסת, בשנה החולפת נפתחו אפילו יותר בתי עסק מאשר לפני הקורונה.
לפי דן אנד ברדסטריט, בעוד שבשנת 2019 נפתחו 56 אלף עסקים בישראל ונסגרו 45 אלף, בשנת 2021 (על פי האומדנים) נפתחו לא פחות מ-63 אלף עסקים חדשים ונסגרו 46 אלף. כלומר בשנת 2021 התווספו למשק 17 אלף עסקים, לעומת 11 אלף עסקים בלבד בשנת 2019 (לפני הקורונה). לשם השוואה, ב-2020, שנת השיא של הקורונה, היה גרעון של 25 אלף עסקים - 70 אלף עסקים נסגרו ו-45 אלף בלבד נפתחו.
עם זאת, נתוני הלמ"ס שגם הם מובאים בדוח, מציגים תמונה שונה: לטענתם, בשנת 2020 נפתחו 51,436 בתי עסק, לעומת 38,209 שנסגרו. כלומר, על פי הלמ"ס גם בשנת השיא של הקורונה נפתחו יותר עסקים בישראל מאשר אלו שנסגרו. עם זאת, יש לזכור כי ייתכן שחלק מהעסקים בשנה זו אמנם לא נסגרו טכנית ברישומי רשות המיסים (מהם לוקחים הלמ"ס את הנתונים) אך בפועל הם הפסיקו לפעול. אחד השיקולים של אי-סגירת העסק באופן רשמי בשנת 2020 היה הרצון של בעלי עסקים להמשיך ולקבל את מענקי הסיוע.
תוכניות סיוע שלא תוקצבו בכלל
תוכנית הסיוע הכלכלי הרב-שנתית להתמודדות עם משבר הקורונה לשנים 2021-2022 מתוקצבת בכ-188.3 מיליארד שקל, ומתוכה כבר נוצלו 89% מהתקציב. בקטגוריית הסיוע "המשכיות עסקית" הכוללת את תקציבי הסיוע לעסקים - מתוך תקציב של 70 מיליארד שקלים, בוצע במזומן 61.6 מיליארד שקלים, כלומר - 88% שומשו. בדוח פורט התקציב לכל קטגוריה בתכנית הסיוע לעסקים, וצוין כי שתי תוכניות לא בוצעו באופן מספק - האחת של דחיה/הנחה באגרות על רישיונות עסקים, והשנייה של הרחבת ביטוח אשראי ספקים. שתיהן לא תוקצבו בפועל כלל.
בנוסף, נכתב בדוח כי קיים תקציב של כ-10 מיליארד שקלים שבו רשאית הממשלה לממן הוצאות נוספות הקשורות להתמודדות עם משבר הקורונה בשנת 2022. נכון לחודש ינואר 2022, נעשה שימוש ב-2.56 מיליארד שקלים מתוכו עבור התמודדות מערכת הבריאות עם נגיף הקורונה, ועד כה לא תוקצבו תוכניות סיוע נוספות עבור העסקים או עבור ביטחון סוציאלי.
באופן מפתיע, ענף שירותי האירוח והאוכל וענף האמנות, בידור ופנאי - שנפגעו קשה ביותר בקורונה, דווקא לא נמצאים במקומות הראשונים בטבלת הענפים שלהם אושרה כמות ההלוואות הגדולה ביותר. בראש מככבים מסחר סיטוני וקמעוני, ותיקון כלי רכב מנועיים ואופנועים - להם אושרו 66% מהבקשות להלוואות, בסכום כולל של 5.2 מיליארד שקל. לאחר מכן תעשייה וחרושת, במקום השלישי בנייה - ורק במקום הרביעי ענף האירוח והאוכל, עם סכום של 1.5 מיליארד שקלים של הלוואות שאושרו (64% מכלל הבקשות). במקום העשירי בלבד מופיע ענף האמנות, הבידור והפנאי - עם אישורים ל-58% מהבקשות, בסכום כולל של כ-340 מיליון שקלים בלבד.
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון, אר ל-N12: "עסקים קטנים ובינוניים הם מנוע הצמיחה וגלגלי התנועה של המשק והכלכלה, אמנם הם קטנים, אך הם רבים ויש להם כח רב וניכרת צעקתם מהשטח כי עברו תקופה מורכבת וקשה בתקופת הקורונה בכלל ובגל האומיקרון חטפו מכה נוספת. פגשנו בוועדת הכלכלה בראשותי בעלי עסקים רבים שנפגעו- בעלי אולמות אירועים, שחקני הצגות ילדים ומפעילי חוגים, בעלי מסעדות ובתי קפה באזורים בהם לא קיימת תשתית למשלוחים, מורי דרך שעבודתם נעלמה והם יום יום בהמתנה לשובם של התיירים לישראל ועוד רבים וטובים. עסקים רבים בישראל שידעו וצלחו את ההתמודדות עם גלי הקורונה הראשונים נתקלו באומיקרון באתגרים חדשים ובשיתוק של ממש בין אם בעקבות הפסקת פעילות בגלל כח אדם שמושבת למחלה או לבידוד ובין אם בעקבות ביטולים מסוגים שונים בגלל תנאי המגיפה והוראות משרד הבריאות.
היום מגיע שר האוצר ליברמן לוועדת הכלכלה לדיון על מתווה הפיצוי והתמיכה באותם עסקים שנפגעו ואני מצפה למענה רחב בעבורם, על המדינה לזכור שאנו זקוקים להם, למשק מגוון, לעסקים ערים שיזיזו את גלגלי הכלכלה הישראלית".