"סעיף דבילי שפוגע בחלשים" - כך אמר היום (שני), יו"ר יו"ר ועדת הכלכלה, מיכאל ביטון, בדיון על צמצום מסגרות כרטיסי האשראי בבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, שאמור להיכנס לתוקף ב31 בינואר 2022. ביטון מתח ביקורת על יוזמי הרפורמה ותהה: "כל רפורמה היא צודקת? אי אפשר להגיד פעם אחת 'טעינו'?".
הדיון עסק בצעד של צמצום מסגרות האשראי והשילמה שבה תצטרך הוועדה להכריע היא: האם להיצמד לחוק המקורי שקובע שעל הבנקים הגדולים לצמצמם ב-50% את המסגרות ל-5,000 שקלים, או להאריך את הפשרה, שהוארכה בשנה שעברה בוועדת הכלכלה לשנה נוספת, והמינימום יהיה 7,500 שקלים. הדיון נפתח בכתבה ששודרה אמש ב"תוכנית חיסכון" שניסתה לענות על השאלה אם הפער במסגרות, של 2,500 השקלים, זה מה שיביא להגברת התחרות בשוק הבנקאי.
מדוח חדש של מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי הבנקים ממשיכים להחזיק בחלק גדול מכרטיסי האשראי, ובארבע שנים האחרונות נרשמה בסך הכול ירידה של 10% מסך כרטיסי האשראי, בעוד שהגידול בכרטיסי האשראי החוץ בנקאיים מסתכם ב-5% בלבד.
"אחרי כל 4 שנים האלה תזוזות של אחוזים בודדים, 2-3 אחוזים, בפעילות של כרטיסי האשראי", אמר יו"ר הוועדה ביטון. "איך עשינו רפורמה שעסקים קטנים מקצצים להם מסגרת אשראי ולא יכולים לקבל בחוץ. יש כולה 3 חברות כרטיסי אשראי עם 40-50 מותגים. אחת נשארה בבנק (כ.א.ל ודיסקונט) ושתיים בחוץ ועושים מהפכה בנקאית ובסוף האזרח משלם".
היו"ר המשיך ומתח ביקורת על כך שהמידע על מסגרות כרטיסי האשראי לא נמסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת, כפי שהראנו אמש בכתבה, בטענה לסודיות בנקאית, אך מופיע במצגת שנשלחה הבוקר על ידי בנק ישראל. ביטון תהה האם יש בעית שקיפות לכנסת וצריך לבחון את הנושא הזה. רכז פיננסים באגף התקציבים באוצר, יובל טלר הוסיף ואמר: " אנחנו עדיין בבדיקה של נתונים לא הצלחנו לקבל נתונים מלאים בשביל לקבל החלטה מושכלת".
הכתבה ששודרה בפתח הדיון:
ההיסטוריה שמאחורי ההחלטה לצמצם את מסגרות האשראי מתחילה בוועדת שטרום, שם רצו שלבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, לא תהיה אפשרות להנפיק כרטיסי אשראי, אבל בסופו של דבר נכנעו ללחצי הבנקים בפשרה שהם יצטרכו לצמצם את מסגרות האשראי ב-5 השנים הבאות ב-50%, כדי שחברות אחרות יוכלו להתחרות. עו"ד דרור שטרום, שישב בראש הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים הוסיף ואמר: "הסעיף טעון שיפור בהחלט. היעד היה שכל כרטיסי אשראי יעברו לחברות כרטיסי אשראי הבנקים רצו גם להנפיק כרטיסים ובתמורה יצמצמו ואני לא רציתי את הפשרה אבל קיבלו אותה והיום קל להם לזעוק את זעקת היתומים והאלמנות".
ח"כ מיכל שיר אמרה: "הרעיון בזמנו היה טוב אבל לא לקח בחשבון את תקופת הקורונה ומי שלא ניצל את המסגרת זו כרית ביטחון הוא עדיין צריך אותה ולסגור לו אותה זה אסון. בקורונה אנשים פנו לשוק אפור ושחור לקבל שם הלוואות. אם רוצים באמת תחרות צריך הקמה של חברות נוספות של אשראי, וגם להקים יותר בנקים זה לפתור בעיה מהשורש ולא לשים פלסטרים שברגע שהספינה קצת מטלטלת כולם טובעים איתה".
אבל השאלה שנשאלה כל הדיון אשר עליה חזר יו"ר הועדה ביטוןם כמה פעמים- האם זה המהלך שמביא להגברת התחרות? בסופו של דבר, בהחלטה הזו האחריות לבדיקת התחרות והמעבר לגופים אחרים על הצרכן ולא על הבנקים או חברות כרטיסי אשראי עצמם. בוועדה הועלתה הטענה שמספר רפורמות אחרות כמו הבנקאות הפתוחה, הפרטת כ.א.ל ודיסקונט - שהן רפורמות לא פחות חשובות, שיביאו להגברת התחרות - נדחות ולא מיושמות. על כך הבטיח ח"כ ביטון כי יקיים דיון בנושא.
בסיום הדיון, יו"ר הוועדה פנה אל נציגי משרד האוצר ודרש מהם לסיים לגבש עמדה במהירות ולהביא לאישור הוועדה צו בנושא עד ל-10.1.2021 ולבדוק העלאת המסגרת ל-10,000 שקלים.