על רקע משבר הקורונה המתארך והגל החמישי שנמצא בשיאו, הודיע אמש (שלישי) שר האוצר, אביגדור ליברמן, על שורת צעדים חדשים שמטרתם לספק סיוע תזרימי לעסקים ולעצמאיים. במסגרת הצעדים שנוקט האוצר יוענקו הקלות תזרימיות בשווי של למעלה מ-1.3 מיליארד שקלים, ויינתנו הקלות בהליכים בירוקרטים לעסקים, הקלות בקבלת הלוואות בערבות המדינה וכן הקלות ליצואנים קטנים ובינוניים.
עסקים רבים, שהקורונה הובילה רבים מהם לקשיים ואפילו לאי-ודאות בנוגע ליכולת הישרדותם, קיבלו את הבשורה בשמחה; אבל גם מצאו עצמם מבולבלים. מהן אותן הטבות? האם זה באמת מסייע? כמה הצעדים הללו באמת יעזרו לעסקים? האם זה מה שהעסקים צריכים עכשיו? עורך הדין ורואה החשבון נמרוד רטנר יצר עבור קוראי N12 מדריך שיעזור לכם להבין מה מגיע לכם ומה לא.
מה ההקלות ולמי הן יעזרו?
הקלות תזרימיות
מדובר בהקלות כמו תשלום מיידי לספקים ונותני שירותים המתקשרים עם הממשלה, הקדמת שחרור החזרים במערכי מע"מ ומס הכנסה ותשלום מקדמות למוסדות נתמכים בתחום התרבות בהיקף של כ-25% מסכום התמיכות.
"שתי ההקלות התזרימיות הראשונות מבורכות, אך חבל שהן מוגבלות בזמן", מסביר עו"ד רטנר. "לתשומת לב משרד האוצר: תשלום מיידי לספקים ונותני שירותים המתקשרים עם הממשלה, כמו גם שחרור החזרים לעסקים שהמדינה חייבת להם כסף כיוון ששילמו מס ביתר, צריכים להיות מובנים מאליהם – ולא הטבה מצד המדינה רק בעת משבר הקורונה. נכון שהנוהל הזה יישאר גם לאחר שהוראת השעה תסתיים".
הרחבת קרן ההלוואות בערבות המדינה
במסגרת זו נכללים הארכת תקופת ההחזר להלוואות בערבות מדינה (מתקופה של 5 שנים לתקופה של 10 שנים), מתן גרייס להלוואות בערבות מדינה לתקופה של עד שנה נוספת (ומקסימום שנתיים), ושינוי תנאי הסף לכניסה למסלול המוגבר, כך שיהיה ניתן לאשר הלוואות במסלול המוגבר על בסיס תחזית בדבר הירידה בהיקף הפעילות.
"המהלך אמנם מעניק חמצן תזרימי זמני לעסקים, אולם עתיד להכניס אותם למצוקה תזרימית בעתיד לכשיצטרכו להחזיר את הריביות שלא שילמו", מזהיר עו"ד רטנר.
הקלת הליכים בירוקרטיים
ארכה בת 60 יום להגשת הצהרת עוסק פטור (עד לתאריך 31.03.2022), מסלול ירוק לקבלת אורכות פרטניות בתשלומי מע"מ, מקדמות מס הכנסה וניכויים למייצגים שמשרדם נסגר/צומצמה פעילותם עקב הקורונה והקטנת מכסות למייצגים להגשת דוחות חברות ל-45% במקום 55% ליום 31.01.2022.
עו"ד רטנר מסביר: "אם רואי החשבון ויועצי המס מגישים דוחות באיחור - מוטלים באופן אוטומטי קנסות על העסקים שהם מייצגים. למעשה, המהלך הזה נועד בעיקר להוריד עומס מפקידי רשויות המיסים, כיוון שאם לא היו נותנים את האורכות, מרבית רואי החשבון ויועצי המס לא היו מצליחים להגיש בזמן את הדיווחים לרשויות בשל בעיות כוח אדם (עובדים רבים נמצאים כעת בבידודים או חולים). הקנסות היו מוטלים באופן אוטומטי, רואי החשבון ויועצי המס היו מבקשים לבטל אותם, ואז הדבר היה מייצר עבודה רבה לפקידים – וסביר שלא היו יכולים לעמוד בעומס הבקשות".
הטבות ליצואנים קטנים ובינוניים
מסלול מיוחד להלוואות בערבות מדינה ליצואנים קטנים ובינוניים (הלוואות למטרת הון חוזר או השקעה, הלוואה מירבית בסכום של 15% מהמחזור השנתי לתקופה של 5 שנים, מתוכם 6 חודשי גרייס (ההלוואות יכולות להינתן בשקל, דולר או אירו), יינתנו ביטחונות מופחתים בשיעור של 10% בלבד, סיוע ליצואנים ועסקים מקומיים באמצעות ביטוח אשראי לטווח קצר המעניק הגנה מפני סיכוני חדלות פירעון של קונים, סיוע ליצואנים קטנים ובינוניים בביצוע עסקאות ייצוא וסחר חוץ, במטרה לסייע ליצואנים בחדירה לשווקים מתפתחים המגלמים תשואה גובהה יותר על העסקאות.
"זוהי למעשה ההקלה המשמעותית היחידה שבאמת ניתן לברך עליה והיא עוזרת ליצואנים", טוען רטנר. "חבל ששאר המשק לא קיבל יחס דומה לזה שקיבלו הפעם היצואנים".
ממתי ההקלות ייכנסו לתוקף?
"לכל אחת מההטבות יש התייחסות נפרדת בנוגע למועד הביצוע. אם אחת מההקלות רלוונטית עבורכם, כדאי לעקוב אחרי הפרסומים של משרד האוצר בנושא או לפנות אליהם ישירות".
האם זה יציל את העסקים?
מדובר בכסף שייכנס אלי לכיס?
"לא. חשוב לשים לב לכך שמדובר בצעדים שיכולים אמנם להקל על בעלי עסקים, עצמאים ויצואנים, אבל לא מדובר בפיצויים או מענקים כפי שהיה בחלק מהגלים הקודמים", מסביר רטנר. "למעשה, הצעדים הללו לא עולים כסף לקופת המדינה, ולא יכניסו כסף באופן ישיר לכיסי האזרחים.
"אני מקווה ששתי ההקלות התזרימיות הראשונות יישארו גם לאחר שהמשק יחזור לפעילות ואף יורחבו, ורשויות המס יחזירו כסף גם לשכירים ששילמו מס ביתר. כיום רשויות המס מודעות לכך שמספר רב של עובדים שכירים משלמים כל שנה מס ביתר וזכאים להחזר כספי מהמדינה - אך לא נוקטות צעדים אקטיביים כדי להחזיר לאזרחים את המס שנגבה ביתר".
הצעדים הללו יסייעו לעסקים לצלוח את המשבר?
"הצעדים עליהם הצהיר משרד האוצר היום, שממשיכים את הקו של משרד האוצר לפיו נכון לעכשיו לא משולמים פיצויים לבעלי העסקים, זכו לתגובות מעורבות. חשוב לומר כי עצם הנכונות של המדינה לתת הקלות היא מבורכת ותסייע לעסקים; אבל הסיוע הוא בעיקר בפן הבירוקרטי והתזרימי, פן שהיה צריך לקבל מענה ממשרד האוצר גם ללא שום קשר למשבר הקורונה. התכנית זכתה לביקורות על כך שהיא למעשה לא 'מצילת חיים' אלא 'מאריכה את החיים' של העסקים הדואבים שמתמודדים כבר תקופה ארוכה עם השלכות משבר הקורונה המתמשך, שסופו לא נראה באופק.
"בשורה התחתונה - על פניו, כרגע נראה כי הצעדים שננקטו אינם מספיקים כדי להציל את המוני העסקים ששורדים כרגע בקושי רב, חלקם על סף חדלות פרעון. היום כבר החלו הפגנות של אנשים רבים שדורשים ממשרד האוצר פיצויים 'אמיתיים', ומעניין יהיה לראות האם משרד האוצר ייעתר לבקשתם".
ניתן היה לעשות משהו שהיה יעיל יותר?
"לדעתי, הפתרון היחיד שיציל את העסקים הוא מתן פיצויים כספיים בגין ירידה במחזורים הכספיים", טוען רטנר. "בשל נתוני התחלואה הגבוהים שרק הולכים ועולים, לפיצויים חובה להוסיף גם השתתפות של המדינה בדמי המחלה שמשלם המעסיק לעובדים כאשר הם נעדרים מעבודה בגלל שהם נדבקו בקורונה".