בחורף ובמיוחד במזג האוויר הקר בשבוע האחרון, הדאגה הכלכלית העיקרית של קשישים רבים היא העלות של חימום הבית. על פי נתוני הקרן לידידות, כל קשיש חמישי במדינה מוותר על מזון או תרופות כדי לחמם את ביתו - עלייה של 5% לעומת השנה שעברה. המענק שמספקת המדינה לחימום ביתם, לרוב פשוט אינו מספיק.
"החלום שלי זה מזגן – אני מתה מקור"
יהודית שלום, בת 77, כבר שבועיים עוטה על עצמה בכל בוקר ארבע שכבות בגדים כשהיא בבית כדי שלא יהיה לה קר. היא חיה מקצבה של ביטוח לאומי, כ-3,000 שקלים, והחשמל יקר לה מדי אז היא לא מפעילה חימום. "אני שמה גופייה שזה מחמם וחצאית חמה מצמר וזה מה שעוזר לי", היא מספרת. "זה המון כסף בחשמל, המון. אם אני אגזים, אם אני אדליק, אני אגיע ל-500 שקלים".
"אני בקושי מדליקה את המזגן, בשביל שלא יילך לי הרבה חשמל. לפחות הבוקר הייתה שמש קצת, עמדתי על יד החלון״, מספרת לנו מרסל דדון, בת 76 שהתאלמנה לפני ארבע שנים. המצב הכלכלי של מרסל קשה מאז, היא חיה מקצבה של 4,000 שקלים. הילדים שלה עוזרים במה שהם יכולים, אבל היא לא רוצה להקשות עליהם ומוותרת פעמים רבות על הוצאות שונות. "כל דבר שאני קונה זה יקר בשבילי. אפילו הנכד שלי התחתן לפני חודש, לא הבאתי לו מתנה – התביישתי", אמרה.
ישנו מענק חימום שנתי מהביטוח הלאומי בגובה של כ-580 שקלים, אבל זה לא מספיק. בקרן לידידות יצאו במבצע חלוקה של ציוד חם עבור החורף בעלות של כ-13 מיליון שקלים, הכול מתרומות.
"השנה, יותר מכל שנה, הקושי של הקשישים והצרכים שלהם עולים באמת גם בעקבות משבר הקורונה״, מסבירה אפרת שחר, מנכ"לית תוכנית בקרן לידידות. ״אנחנו מצליחים השנה להגיע לכמעט 27 אלף משקי בית של אזרחים ותיקים, וגם משפחות".
בחודש שעבר הבאנו את סיפורם של ניצולי השואה שחיים מקצבה זעומה ונותרים ללא חימום בחורף. כל עוד קצבת הזקנה הבסיסית נמוכה כל כך, קשישים ללא פנסיה וללא חסכונות לא יוכלו לחיות את שנותיהם האחרונות בכבוד.