שר האוצר ושר החקלאות חתמו היום (שלישי) על צו להסרת הפיקוח על מחירי החמאה, שייכנס לתוקף בקרוב. המשמעות של הצווים היא שמחיר החמאה ייקבע בשוק התחרותי ויוכל לעלות מעל המחיר כיום, שנקבע על 3.94 שקלים ל-100 גרם של חמאה בייצור ישראלי. הצו בתוקף עד לסוף שנת 2021 אך יוארך בהמשך.
יש לציין שכבר ב-2020 הוסרו המכסים על ייבוא החמאה בצל המחסור בשוק, ומחירי החמאה המיובאת גבוהים מהמחיר המפוקח. החתימה של השרים מגיעה בעקבות המלצת ועדת המחירים מאפריל, עוד בתקופת שר האוצר הקודם ישראל כ"ץ, שתמכה בהסרת הפיקוח. הרפתנים מתנגדים למהלך: "החלטה שתגרום לישראלים לשלם יותר, פרס ליבואנים ולרשתות השיווק".
בהמלצת ועדת המחירים המשותפת למשרדי החקלאות והאוצר, נמצא כי פתיחת שוק החמאה ליבוא הביאה להגברת התחרות בענף המקומי, ובתוך כך להרחבת מגוון מוצרי החמאה בשוק. כיום, החמאה המיובאת ללא מכס מהווה כמחצית מהשוק. לנוכח התחרות המתגברת, המליצה הוועדה להסיר את הפיקוח על מחירי החמאה המקומית כל עוד הצו להורדת המכס על חמאה מיובאת עומד בתוקפו.
עם זאת, כדי לבקר את השפעת התהליך, המליצה הוועדה להמשיך ולפקח על רווחיות השחקנים המרכזיים בשוק. לפיכך הוחלט כי על מנת לעקוב אחר רמת הרווחיות והריכוזיות בענף, כל מי שמייצר או מייבא יותר מ-200 טון חמאה בשנה, ידווח על רווחיותו למפקח על המחירים במשרד החקלאות פעם בשנה.
האם הסרת הפיקוח תוריד מחירים?
מהניתוח שערכה רשות התחרות עבור ועדת המחירים עלה כי מאז ביטול המכס מחירי המוצרים המיובאים הציגו מגמת ירידה, אך הם לא השתוו למחירי המוצרים המקומיים שנתונים ברובם פיקוח. בסך הכל, בשנת 2019 עמד המחיר של המוצרים המיובאים על כ-4.97 שקלים ל-100 גרם, ובשנת 2020 ירד לכ-4.83 שקלים ל-100 גרם, זאת בעוד שמחיר המוצר המקומי עמד על 3.9 שקלים ל-100 גרם. יש לציין כי המוצרים המיובאים כוללים הן חמאות שהוחרגו מפיקוח והן חמאות המוגדרות מוצר דומה ונמכרות במחיר המפוקח, ולכן סביר להניח שמחיר החמאות המיובאות הלא מפוקחות אף היה גבוה יותר מזה שצויין פה.
המוצר האחרון שהוסר ממנו פיקוח המחירים הוא הקוטג' בשנת 2011. זמן קצר לאחר מכן מחיר הקוטג' עלה בעשרות אחוזים מה שהוביל למחאת הקוטג' ולאחר מכן למחאה החברתית. לכן בטווח הקצר אין צפי לירידת מחירי החמאה, אלא להפך, לעלייה מסוימת שלהם.
בוועדת המחירים הבהירו שמשנת 2018 ירד מחיר החמאה העולמי אך למרות פתיחת המשק לייבוא, הדבר לא הורגש בחמאות המיובאות לישראל, ככל הנראה משום שמרווח השיווק (הרווח של הרשתות) בחמאות מיובאות גבוה יותר. לצד זאת, חברי הוועדה וגורמי המקצוע ברשות התחרות סברו כי ככל שתתגבר התחרות ותובטח יציבות - הפער במרווח יצטמצם בעקבות כניסת שחקנים נוספים והמחיר לצרכן יירד. הסרת הפיקוח צפויה לתרום לכך.
בנוסף לאחר ביטול המכס על חמאות מיובאות נרשמה עלייה במגוון המוצרים בשוק החמאה: מ-38 ל-50 מוצרים, כלומר עלייה של כ-32%. הסרת הפיקוח תוסיף לעלייה במגוון המוצרים על המדף, להוריד את מחירי המוצרים החדשים ולשנות את נתחי השוק של השחקנים. בנוסף הם יסייעו לכרסם בכוחם של הגורמים ששולטים בשוק החמאה ובפרט של תנובה, שנתח השוק שלה ירד מ-88% בשנת 2018 לכ-67% בשנת 2019, אך נותר גדול בשל שליטתה בשוק החמאות שבפיקוח.
היצרנים המקומיים צפויים להתנגד למהלך, שיוריד את הביקוש לחמאה המקומית וייפגע בפעילות - לא רק של יצרניות המזון הגדולות אלא גם בזו של הרפתנים. כך למשל מסר מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר, מסר: "הוצאת מוצר מפיקוח היא הרשאה למכור אותו במחיר יקר יותר. מדובר בהחלטה שתגרום לישראלים לשלם יותר. זוהי פגיעה כפולה בישראלים: ברפתנים שפרנסתם נפגעת, ובשכבות החלשות בפריפריה, אשר ישלמו יותר בעבור חמאה בהשוואה לתושבי המרכז. זהו פרס ליבואנים ולרשתות השיווק שיוכלו למכור חמאה במחיר יקר לפי ראות עיניהם. דבר שיוביל אנשים שלא יוכלו להרשות לעצמם לרכוש חמאה לפנות למרגרינה".