שר האוצר אביגדור ליברמן הכריז היום (ראשון) על קידום של עשרות פרויקטי תשתית בעלות של כ-110 מיליארד שקלים, מיד לאחר אישור התקציב. מתוך שלל הפרויקטים הללו, רובם כבר מוכרים וידועים לציבור, כ-50 מיליארד שקלים יגיעו בשיתוף עם המגזר הפרטי. בין הפרויקטים שהוצגו ניתן לראות העדפה ברורה לפרויקטים תחבורתיים בכלל, וקידום תחבורה ציבורית והסעת המונים על פני הקמת כבישים.
"מיד לאחר אישור התקציב אנחנו הולכים לשחרר כמות גדולה של פרויקטים בתחום התשתיות, התחבורה, המים והאנרגיה, גם לשוק הפרטי וגם למדינה", סיפר השר ליברמן. "מדובר ב-26 פרויקטים גדולים בסך 110 מיליארד שקלים, וזה לא כולל כמובן את המטרו. חלק גדול מהפרויקטים, 50 מיליארד שקלים, זה לשוק הפרטי. זה אמור להביא תנופה נוספת למשק הישראלי. התנופה הזאת תאפשר למשק לצמוח גם בתעסוקה וגם בצמיחה".
על אף שרוב הפרויקטים שהוצגו היו ידועים כבר, באוצר טענו שהצגתם יחד, כולל הצגה של תוכניות עתידיות שעדיין נמצאות בשלבי ייזום, מעניקה ודאות למשק ומציגה באופן ברור את סדרי העדיפויות של הממשלה החדשה. "אני חושב שיש פה בשורה מבחינת סדרי עדיפויות של הממשלה", מסר החשב הכללי יהלי רוטנברג. "דגש על מה שיש לו תשואה גבוהה למשק והוא תומך צמיחה, ושר האוצר שם על זה דגש".
עדי חכמון, סגנית הממונה על התקציבים, הוסיפה: "בעולמות של הסעת המונים ומטרו אני חושבת שהייתה כאן העדפה מאוד ברורה של תעדוף הפרויקטים האלה ולכן פרויקטים מהסוג הזה כמעט לא מצאו את עצמם בחוץ. הממשלה הזאת החליטה לתעדף אותם על פני אחרים. מבחינת תקציב היא מתעדפת את תקציב התחבורה, והייתה חד משמעית החלטה לתעדף תחבורה ציבורית והסעת המונים על פני כבישים, ובכבישים נצטרך לעשות סדר עדיפויות איזה פרויקטים לקדם ואיזה לא".
הפרויקטים שמקדמים באוצר
תחילה הציגו באוצר את הפרויקטים המוכרים שנמצאים בשלבי מכרז/סגירה פיננסית: פרויקטי תחבורה בעלות של כ-50 מיליארד שקלים, ביניהם קווי הרכבת הקלה בגוש דן ובירושלים, הנתיבים המהירים בכביש 2 ובאיילון ומנהל רשת המטרו; פרויקטי אנרגיה ומים בהיקף של כ-5 מיליארד שקלים (מערכות פוטו-וולטאיות באשלים ובדימונה, מתקן התפלה גליל מערבי וטיפול במים תע"ש רמת השרון), ו-9 מיליארד שקלים לבינוי צה"ל (קרית המודיעין ומחנה אופק רחב במרכז הארץ).
הוצגו פרויקטים בשלבי טרום מכרז: 19 מיליארד שקל לתחבורה שיגיעו לרכבת קלה נצרת חיפה (מכרז צפוי כבר בסוף 2021), נתיבים מהירים בכביש 5 שיגיעו למכרז באמצע 2022 ומנהלי קווים-מטרו, וכן פרויקטים של אנרגיה ומים בהיקף של כ-10 מיליארד שקלים ובינוי ממשלתי בכ-2 מיליארד שקלים.
בנוסף הכריזו באוצר על מספר פרויקטים שנמצאים בשלבים מוקדמים ביותר ואין החלטה לגבי דרך המימוש שלהם. בין השאר הציגו את פיתוח כביש 65, הקמת הקו הכחול והחום בגוש דן, הקמת רכבת קלה בבאר שבע ושדה תעופה משלים. באוצר מעריכים את הפרויקטים הללו בכ-20 מיליארד שקלים, אך מדובר בהערכות גסות במיוחד. בתחום האנרגיה הצהירו באוצר על הכוונה להקים תחנות כוח סולאריות ומתקנים לאגירת אנרגיה, ובתחום הבינוי הממשלתי תיבחן הקמת כיתות לימוד והקמת בתי חולים.
החשב הכללי רוטנברג הסביר: "בגלל תקופת הזמן היחסית ארוכה שלוקח להרים פרויקטים כאלה אנחנו כל הזמן עובדים מראש על צבר הפרויקטים כדי לתת את הוודאות הנדרשת גם לשוק וגם למשרדי הממשלה. זה אמנם לוקח הרבה זמן אבל פחות זמן ממה שזה לקח בעבר. במשך הזמן גם השוק פה גדל בהצורה בלתי רגילה ולמד לעבוד לצד הפרויקטים, ואנחנו למדנו לשלב את המגזר הפרטי ולמדנו כמשרדי ממשלה להבדיל בין מה שאנחנו צריכים לעשות באמצעות תקציב המדינה למה שאנחנו יכולים לעשות באמצעות המגזר הפרטי גם מבחינת יעילות וגם מבחינת תפעול".
עדי חכמון, סגנית הממונה על התקציבים, סיכמה: "המסר שאנחנו מנסים להעביר היא שיש פה תנופה מאוד משמעותית שבעתיד ישנו את פני המדינה, ואנחנו מחכים לראות את זה קורה".