כצפוי, בנק ישראל הודיע היום (שני) כי יותיר את הריבית ברמתה האפסית על 0.1%. מדובר בהחלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל לשנת 2021. מאז השפל אליו הגיע הדולר בשבוע שעבר שערו עלה מעט ואז ירד והוא נקבע היום על 3.09 שקלים, שער היורו נקבע על 3.49 שקלים. מאז החלטת הריבית האחרונה השקל התחזק מול הדולר ב-5.7% וב-6.4% מול האירו (במונחי השער האפקטיבי).
דילמת הריבית של בנק ישראל נרגעה מעט החודש על רקע ההפתעה במדד המחירים לצרכן, שעלה ב-0.1% בלבד לעומת הציפיות שחזו עלייה של 0.4%. האינפלציה הנמוכה יחסית, שהגיעה ל-2.2% בחישוב שנתי (קרוב למרכז היעד של בנק ישראל - 2.5%), מורידה את הלחץ מבנק ישראל להעלות את הריבית ובכך לחזק את השקל.
בהחלטת הוועדה המוניטרית נכתב בהקשר זה כי נמשכת מגמת העלייה בציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות והן מצויות בתוך תחום היעד. עם זאת, ניכר פער בין הציפיות הנגזרות משוק ההון, שהגיעו לסביבת הגבול העליון של היעד, לבין תחזיות נמוכות יותר של החזאים והבנקים. הוועדה המוניטרית ממשיכה לעקוב מקרוב אחר התפתחויות אלו, ומעריכה כי אין חשש להתפרצות אינפלציונית.
במקביל, סביבת האינפלציה בעולם מוסיפה לעלות ולהיות גבוהה. בחלק מהמדינות מדדי האינפלציה עולים לרמה גבוהה מיעדי הבנקים המרכזיים, כך למשל בארה"ב נרשמה עלייה נוספת באינפלציה לרמה שנתית של 6.2%. ובכל זאת, על פי ההערכות במדינות המובילות - חלק משמעותי מהעלייה במדדי המחירים הוא זמני ויתוקן כאשר שרשראות האספקה ישובו לפעילות סדירה.
גם התחזקותו העקבית של השקל מול שאר מטבעות העולם תומכת בהחלטת בנק ישראל שלא להעלות את הריבית. בזמן שהריבית המונהגת בעולם המערבי נמוכה במיוחד, העלאת הריבית בישראל הייתה מעודדת משקיעים רבים לרכוש שקלים ולהשקיע בתוך ישראל, ובכך הייתה מחזקת עוד יותר את המטבע הישראלי. כרגע בנק ישראל מתאמץ להחליש את השקל ולכן מבחינה זו אין לו סיבה להעלות את הריבית.
בהחלטת הוועדה המוניטרית ישנה התייחסות לנושא ורמיזה כי הבנק ימשיך להתערב ולרכוש מט"ח אם יראה בכך צורך. "במהלך התקופה הנסקרת חל ייסוף חד בשקל ובמהלכה סיים הבנק את תכנית הרכישות בהיקף 30 מיליארדי דולר, שעליה הכריזה הוועדה המוניטרית בתחילת השנה", נכתב. "הוועדה מדגישה כי רף זה אינו רף עליון והבנק ממשיך לפעול בהתאם למצב המשק ולהמשך הפעילות הכלכלית".
הריבית של בנק ישראל היא שקובעת את כל הריביות במשק הישראלי, ובפרט משפיעה באופן ישיר על הריבית שמעניקים הבנקים על פקדונות של הציבור. הריבית האפסית של בנק ישראל בשנים האחרונות הופכת את החסכונות שנשמרים בבנקים ללא אטרקטיביים כלל ובכך מעודדת את הציבור להשקיע את הכסף במקומות אחרים. בפרט, הסתערות המשקיעים על שוק הנדל"ן מוסברת בעיקרה על ידי המחסור באלטרנטיבות יציבות להשקעה. לכן המשך ריבית נמוכה מקשה על ממשלת ישראל במאבק בעליית מחירי הדיור.