מאבק השכר בין ההסתדרות לאוצר בפתח: בכנס של אגף השכר באוצר הבוקר (רביעי) הצדדים כבר החלו להתבצר בעמדותיהם לקראת המשא ומתן על הסכם המסגרת שייחתם בקרוב. נגיד בנק ישראל הביע את חששו מהוצאות גבוהות מידי שיובילו לעלייה באינפלציה, והפציר במעורבים להימנע ממנגנונים שמצמידים את השכר במגזר הציבורי לאינפלציה. יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, הבהיר מצידו כי לאחר שנות הקורונה וההקפאה של השכר, אי אפשר לצפות ממנו להסכים לשנה נוספת כזו.
בכנס השנתי של אגף השכר באוצר, התייחס נגיד בנק ישראל אמיר ירון להסכם שעל הפרק. ירון הזהיר את אנשי האגף לא להציע העלאות שכר נרחבות: "חשוב שהסכמי השכר שיחתמו בשנה הקרובה לא יכללו הרחבה ניכרת של בסיס השכר במגזר הציבורי. אנחנו מבקשים לעשות זאת בזהירות, בצורה שלא תאיץ את האינפלציה, מה שעלול להוביל לעליית מחירים".
הנגיד חושש שהעלאות שכר גבוהות ולא אחראיות יפגעו במאמצים של הבנק המרכזי להשתלט על עליות המחירים ויכניסו את המשק הישראלי לסחרור אינפלציוני. הסכמי שכר נדיבים יעלו את ההוצאות של המעסיקים בטווח הרחוק ויגרמו להם להעלות מחירים כדי למנוע הפסדים. במקביל העלאות השכר גם יספקו תחושת ביטחון לעובדים, שיאפשרו לעצמם לבזבז יותר. כך עלול להתחיל כדור שלג של אינפלציה גבוהה-העלאות שכר-אינפלציה וחוזר חלילה. במצב כזה העלאות השכר לעולם לא יוכלו להדביק את קצב ההתייקרויות, והמצב הכלכלי של העובדים במשק ייפגע.
הנגיד ירון התייחס למנגנוני פיצוי שניתן להעניק לעובדים במצב הנוכחי, תוך הימנעות מהצמדת השכר למדד המחירים. "דרך אחת היא לקבוע מראש הסכם לטווח קצר, שיכלול התייחסות לתקופה האחרונה ופיצוי מתון על התקופה שחלפה מפקיעת ההסכם הקודם - תוך הסכמה לדון בהסכם לטווח ארוך יותר בתחילת 2024, כשתמונת האינפלציה תתברר", אמר ירון. "דרך נוספת היא לחתום על הסכם לטווח ארוך יותר, אבל תוך הפנמת תמונת האינפלציה הצפויה וההיסטורית וחשוב לא פחות, פריסת התשלומים, לרבות הרכיב הרטרואקטיבי, באופן הדרגתי".
יושב ראש ההסתדרות, ארנון בר דוד, לא התלהב מהרעיונות שהציג הנגיד. "אנחנו העובדים, ההסתדרות, שאוהבים לתקוף אותנו ולהאשים אותנו, שותפים להצלת המשק בישראל מהקורונה", אמר. "אז לבוא אליי עכשיו ולהגיד בואו נעשה עוד שנה של הקפאת שכר? לא יקרה. אני משתדל להיות ממלכתי, אבל כנראה שלא אצליח".
בר דוד הבטיח כי ישתמש "בכל הכלים העומדים לרשותו" על מנת להיאבק על שכר העובדים, ולפצות אותם על השחיקה בשכרם. ובכל זאת, בר דוד גם התייחס לזהות השר המסתמן, והוריד את הציפיות להסכמי שכר יקרים במיוחד: "עם כל הרצון שלי להתקדם, אני לא בטוח שהשנה, עם הממשלה המסתמנת ועם השר המסתמן, נוכל ללכת להסכם גדול וחדשני במגזר הציבורי".
שר האוצר הבא יידרש לחתום בהקדם על הסכם מסגרת מול ההסתדרות. מדובר בהסכם שכר משמעותי, שמשפיע על מאות אלפי עובדים שמשתכרים יחד כ-190 מיליארד שקלים בשנה. על פי שר האוצר היוצא, אביגדור ליברמן, "נושא השכר יהיה מרכזי בתקופה הקרובה אצל הממשלה החדשה. כשעשינו תחשיב עלה שדרישות השכר שיציבו הארגונים בשנה הקרובה זה יותר מ-40 מיליארד שקלים. הכסף הזה לא קיים. אני רוצה להזהיר את הבאים אחרינו - חייבים לנהל הכל בצורה שקולה ומאוזנת".
עם השבעת הממשלה, צפויים משרד האוצר וההסתדרות להיכנס למגעים אינטנסיביים, לאחר שלוש שנים של הקפאת שכר יחסית במגזר. המועד האחרון לחתימה לפי ההסתדרות הוא חודש ינואר.