אתמול נחשפה פרשת "מסמכי פנדורה", המציגה את פעילות מקלטי המס של מנהיגים ובכירים במדינות רבות בעולם. בכדי להבין טוב יותר את הרקע לפרשה שהוגדרה כ"ההדלפה הכלכלית הגדולה ביותר בהיסטוריה", פנינו לשני מומחים בתחום שיעשו סדר במונחים השונים. עו"ד אסף הופמן, שותף, מנהל מחלקת מיסוי בין-לאומי ועסקאות בין-לאומיות במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', ועו"ד הראל פרלמוטר, שותף וראש מחלקת המיסים במשרד עורכי הדין ברנע ג'פה לנדה - מסבירים על מקלטי מס, אם זה חוקי והיכן זה נפוץ.
מה זה חברות קש ומה הקשר למקלטי מס?
יש הבדל גדול בין "מקלטי מס" ל"חברות קש" - ואין כלל קשר ביניהם. במקלטי המס מוקמות חברות באופן חוקי, וכל עוד הדברים מדווחים כמו שצריך – אין בעיה עם ההליך. לעומת זאת, חברות קש הן חברות שבדרך כלל מוקמות כדי להסתיר את זהות הבעלים האמיתי שלהן, או כדי להסתיר את הפעילות האמיתית של החברה– שהיא לעיתים פעילות לא חוקית.
חברת קש פועלת במסווה שמציג שלכאורה היא פעילה בתחום מסוים - אבל בפועל היא הוקמה על מנת להסוות פעילות אחרת, של אלו ששולטים בחברה בצורה ישירה או עקיפה. לעיתים נקשר שמם של חברות המוקמות במקלטי מס במונח "חברות קש" – ככל הנראה כדי להדגיש כי עצם הקמת החברה במקלט המס היא לצורך התחמקות מתשלום המסים.
מקלטי מס – מה זה אומר בכלל?
מקלטי מס הן מדינות שבהן שיעורי המס ליחידים, תושבי חוץ או חברות מקומיות המוחזקות על ידי תושבי חוץ הם נמוכים מאוד. אותה מדינה מאפשרת לתושב חוץ להקים חברה מקומית שפועלת מחוץ לאותה מדינה – והמיסוי על הכנסותיה נמוך מאוד עד אפסי. אנשי עסקים רבים, כולל מנהיגים, מחזיקים פעמים רבות חברות במקלטי מס עם נכסים מרחבי העולם, וזאת במטרה לשמור על דיסקרטיות בנוגע לאופי וכמות הנכסים שבבעלותם, ולעתים קרובות גם כדי לשלם מיסים הנמוכים בהרבה מאלה הנהוגים במדינות המקור שלהם.
איפה עושים את זה? באילו מדינות זה נפוץ?
דובאי, שוויץ, איי הבתולה, בליז ופנמה הן כיום המדינות הבולטות האהובות על אנשי עסקים מרחבי העולם. בנוסף אליהן יש מדינות נוספות הנחשבות ל"מקלטי מס" - בהן ליכטנשטיין, האיים המלדיביים, איי סיישל, ליבריה ועוד. פעמים רבות מדובר באיים זעירים שאולי מעולם לא שמענו עליהם, כמו ג'רזי, ג'ורנזי ואחרים.
איך זה עובד? האם זה חוקי?
הקמת חברות במקלטי מס היא התנהלות חוקית ולגיטימית, ובתנאי שדואגים לדווח על כך כדין לרשויות המס בישראל, על כל החברות והנאמנויות השונות המעורבות בהן. מדובר בהליך שמומלץ לבצע אותו באמצעות אנשי מקצוע, שיבטיחו את השקיפות והתקינות של המהלך. לעתים, פונים אנשי עסקים לחברות ייעודיות המתמחות בפתיחת חברות בחו"ל. בפועל, אותה חברה דואגת כי כל או חלק מרווחיה ישויכו לאותה חברה במקלט המס, וכך המס האפקטיבי שאותו היא תשלם יירד.
מדובר בהליך תקין וכשר, ובתנאי שהוא מתבצע באופן שקוף, אמיתי ולא פיקטיבי. חשוב להבין שעצם רישום חברה במקלט מס לבדו אינו מסייע להפחתת נטל המיסים על אותה חברה. עולם המיסוי בארץ ובעולם שומר על חוקים שיגבילו זליגה של מיסים למקלטי מס או למדינות עם שיעור מס נמוך. כך לדוגמה, בהתאם לחוקי המס בישראל, חברה שהתאגדה במקלט מס אך הניהול והשליטה שלה מתבצעים בישראל, תיחשב כתושבת מס בישראל לכל דבר ועניין, ותידרש לדווח ולשלם מס בישראל כמו כל חברה ישראלית. רק אם הניהול והשליטה של החברה יעברו מישראל למדינת מקלט המס היא תוכל, באופן חוקי, לא "להיתפס ברשת המס הישראלית".
מתי זה לא חוקי? מה המשמעות אם נתפסים?
המהלך הופך לפלילי אם איש העסקים לא מדווח על הקמת החברה הזרה או הנאמנות בה הוא מעורב. במצב כזה, הוא עלול למצוא את עצמו נאשם בפלילים. לדוגמה, כאשר הניהול והשליטה של החברה לא מבוצעים מאותה מדינת מקלט מס, או כאשר רק חלק קטן מתבצע משם והיתר מישראל – וכל אותה עת החברה אינה מדווחת מס בישראל או שאינה מדווחת כראוי. כאמור, יש הכרח לבסס את תושבות המס של החברה במדינת מקלט המס, וצריך לזכור כי מדובר במהלך מסובך ולא זול. בין השאר כולל הדבר עלויות אחזקה ומשכורות רבות של הנהלת החברה בחו"ל, ועוד.
עבירה על חוקי המס במדינת ישראל נחשבת לעבירה פלילית לכל דבר ועניין. באחדים מן המקרים עלול הדבר אף להוביל לעונש של עד 10 שנות מאסר, וזאת בנוסף לתשלום סכום המס שאותו אדם ניסה לחמוק מהם – בתוספת קנסות, ריביות והצמדות.
האם בישראל עושים בזה שימוש נרחב ומי?
הקמת חברה שתבצע פעילות עסקית ללא תשלום מסים זה דבר שכמובן "קורץ" מאוד להרבה אנשים. עם זאת, השימוש בפרקטיקה הזאת רלוונטי בעיקר לאנשי עסקים שיש להם פעילות עסקית או נכסים מחוץ לישראל. לכן, מרבית הישראלים שעושים זאת כיום הם בעלי אנשי עסקים ובלי ממון רב.
יש לציין כי לעיתים חברות מוקמות בחוץ לארץ או במקלטי מס מסיבות עסקיות בלבד. אותן חברות מוקמות לא על מנת לחסוך בתשלום מסים, אלא על מנת שיוכלו להתגבר על קשיים מדינתיים, רגולטיביים ופוליטיים. לדוגמה, לא בכל מקום בעולם מוכנים לעשות עסקים עם חברות ישראליות, והתאגדות במקלטי מס נעשות פעמים רבות כדי לפתור את הבעיה הזו. אותן חברות ממשיכות לשלם מיסים בישראל כחוק, מכיוון מבחינה מיסויית הן נחשבות ישראליות.