לפני פחות מחודש פתחה הממשלה סוף סוף את השמים לתיירות נכנסת, אחרי חודשים ארוכים שבהם תיירים לא יכלו להיכנס לישראל. אך מתברר שהשמחה הייתה מוקדמת: אמש (בין שבת לראשון) החליטו בקבינט הקורונה שוב על סגירה הרמטית של נתב"ג בפני תיירים, בצל החשש מוויראנט הקורונה החדש שמתפשט בעולם. בענף התיירות הנכנסת בישראל כבר מיואשים, ולא מבינים איך החלטה כזו התקבלה מבלי לדבר על מתווה פיצויים או סיוע.
"אנחנו מאוד מאוכזבים מהמצב, לא שאפשר להאשים מישהו אבל המצב רע פעמיים", סיפר בשיחה עם N12 אושרי דרעי, מנכ"ל קבוצת מלונות בראון, שמפעילה 22 מלונות בארץ, רובם בתל אביב ו-4 בירושלים. "פעם ראשונה - אחרי תקופה ארוכה שאין לנו תיירים, שאין לנו מנגנון פיצוי ושאנחנו מארחים רק ישראלים בסופי השבוע, עד שסוף סוף פתחו לנו את השמים ובאמת התחלנו לראות כניסה של תיירים - עוד לא התחיל וכבר נגמר.
"פעם שנייה - חוסר הוודאות, שלא אומרים מה יהיה בגלל הדבר הזה. הייתי מצפה מהממשלה קודם כל לא למהר לסגור את השמים לפני כולם, זה אף פעם לא הפתרון, הייתי מצפה שיישארו טיפה יותר שקולים והתגובות יהיו קצת יותר מושכלות ופחות היסטריות. אבל אם כבר החליטו על הדבר הזה שבאותה נשימה יפרסמו את הפיצוי שנותנים לעסקים".
לטענת דרעי "צו השעה הוא המלונות העירוניים": "אנחנו רואים שמלונות הנופש באילת ובים המלח עובדים מאוד יפה עם תפוסות יפות, ואילו אנחנו, שנמצאים באזורים העירוניים לא זוכים לתיירים וללקוחות העסקיים שלנו. מאוד קל לראות את התפוסות בהשוואה לשנים אחרות, היום אנחנו ב- 35%-40% תפוסה, בתקופות שאנחנו רגילים ל-80% תפוסה".
20 אלף עובדים, חצי מיליארד שקל בחודש
דויד טוקר, מנכ"ל מלון "רמדה" ו"רויאל" בירושלים, ויו"ר התאחדות בתי המלון בירושלים, הסביר: "רוב המלונות בירושלים, ואנחנו בתוכם, בונים על תיירות נכנסת ולא על תיירות ישראלית. עיקר הבעיה שלנו זה העובדים - לפני שסגרנו במרץ 2020 העסקנו אלפי עובדים, ירדנו למשך כשנה וחצי ל-10-15 עובדים. התחלנו לחזור ביולי ושוב סגרו לנו את השמים. בחגים פתחנו להזמנות וראינו שמאוד מקרטע והחלטנו לסגור. מאז אנחנו פותחים וסוגרים לסירוגין וזה מאוד מורכב". אז איך מתמודדים? "קודם כל הבעלים מזרימים כסף כל הזמן בלית ברירה. לסגור זה לא אופציה. אנחנו בענף הרבה מאוד שנים ואני מאוד מאמין בתיירות הנכנסת, חוויתי אותה בעליות ובירידות, ונכון שהפעם זו הירידה הכי קיצונית שחוויתי בענף אבל אני אופטימי".
טוקר מאמין שהמדינה הייתה יכולה לנקוט בצעדים אחרים, שיתנו מענה אמיתי לבעיות של הענף. "העזרה הראשונה שאנחנו צריכים היא לפתוח את שדה התעופה, ולא במהירות כזו לסגור את השמים. אני לא חי מנדיבות של הממשלה, אני חי ממכירות. אם באמת מחליטים לסגור את השדה ובעיקר במלונות מוטי תיירות נכנסת, אז צריכים לעזור.
"קטונתי, אני לא רופא ולא מבין גדול בוריאנטים, אבל לפחות כצופה מבחוץ נראה שלקחו בחשבון את הנושא של הוריאנט אבל לא לקחו בחשבון את הנזק שנגרם קודם כל לעובדים. החל"ת של הצעירים הסתיים בחודש יולי, החל"ת הכללי הסתיים בספטמבר, אנשים היום יושבים בבית בלי הכנסות, ההוצאות נערמות, ובתחושת בטן שלי לא לקחו את זה בחשבון".
לאחר החלטת הקבינט מיהר יו"ר התאחדות המלונות הנכנס, אבי ניסנקורן, להוציא מכתב שבו הוא דורש מהממשלה סיוע לענף, ובפרט למלונות העירוניים. לטענת ניסנקורן, עם כניסתו לתפקיד הוא מצא "ענף שחלק נרחב בו, התלוי בתיירות נכנסת, מדמם". ניסנקורן מציין שמאות המלונות המבוססים על תיירות נכנסת מעסיקים כ-20 אלף עובדים ואובדן ההכנסות של הענף, כתוצאה מסגירת השמיים, נאמד בכחצי מיליארד שקל בחודש.
"הפגיעה במלונות התיירות הנכנסת ובעובדים בענף, אנושה", כתב ניסנקורן. "על רקע ההבנה כי כל עוד לא יוסרו מחסומי הכניסה לישראל, מלונות התיירות הנכנסת לא יוכלו להתאושש - יש לדאוג לסייע לענף לשרוד את התקופה הקריטית ש עד לחזרתם של התיירים".
"המדינה מתנערת מאיתנו והייאוש אצל כולם"
ולא רק המלונאים נפגעים, גם מורי הדרך שמתפרנסים מהדרכת קבוצות תיירים ברחבי הארץ, זועקים כבר שנה וחצי ואיש אינו שומע. "לפני הקורונה היו לי הזמנות ל-2020-2022, שנתיים וחצי מראש", סיפרה גנית פלג, מורת דרך בעצמה וסגנית יו"ר איגוד מורי הדרך לתיירות נכנסת. "כל הקבוצות האלה התבטלו, ומה שאני מספרת זה מה שקורה בכל הענף. נוצרה סיטואציה כמעט קטסטרופלית, כלכלית ומנטלית".
ההחלטה המידית של קבינט הקורונה, לסגור את השמים מהיום להיום, תפסה את גנית ורבים כמוה בהפתעה מוחלטת. "קבוצת תיירים, שעשתה את כל הבדיקות והזמינה טיול ואתמול, בדרך למטוס, לשדה התעופה, מודיעים להם שהם לא יכולים להגיע לארץ. מה זה עושה לשם של ישראל – לסגור ככה מהיום להיום. וגם אם סגרתם, למי זה יועיל בדיוק? כל התקוות שלנו נתלו ב-1 בנובמבר שפתחו את השמים, ועוד פעם סוגרים לנו. אנחנו הענף הראשון שנכנס לכאוס הזה ועדיין לא יצאו מזה".
"אין שום סיבה לקשור את מה שקורה פה לתיירים שאמורים להיכנס. מי מסתכל עלינו בכלל? למה לקחתי על עצמי את כל הפעילות – כדי לא לשקוע בדיכאון נוראי. ברגע שראיתי החודש, שהשוק מתחיל להתאושש, ועדיין אנחנו לא מקבלים מספיק עבודה, נכנסתי לדיכאון של חיי. ראיתי כמה זמן לוקח לדברים לחזור לעצמם. יש הרבה מטיילים בארץ אבל צריך לספק עבודה לכל מורי הדרך לחודש שלם. והמדינה לא נותנת פיצויים, מתנערת, כאילו אומרת לנו: 'אתם צועקים וזה עושה לנו רעש באוזניים'. המצב שלנו הוא נורא ואיום הייאוש מצוי אצל כולם ואת לא רואה שום דבר באופק".