רגע לפני אישור התקציב שר האוצר אביגדור ליברמן, יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ובכירי המשק הציגו היום (רביעי) במסיבת עיתונאים את עסקת החבילה, במרכזה העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקלים בחודש בפעימות עד 2025. מדובר בהסכם שהתקבל בין האוצר, נציגי המעסיקים ונציגי העובדים, שישנה את תנאי העבודה בתקופה הקרובה ואמור לתת ודאות ויציבות למשק. הפעם האחרונה שנחתם הסכם כזה הייתה בשנת 1984, במסגרת התוכנית לייצוב המשק.

עיקרי עסקת החבילה:

  1. העלאת שכר המינימום באופן מדורג ל-6,000 שקל בחודש: אפריל 2022 - 5,400 שקלים, אפריל 2023 - 5,500 שקלים, אפריל 2024 - 5,700 שקלים, אפריל 2025 - 5,800 שקלים, דצמבר 2025 - 6,000 שקלים. העלייה אמנם מדורגת, אך מהירה מכפי שצפו רבים, שחשבו שהדירוג יהיה שנתי ויסתיים בשנת 2026.
  2. תוספת של יום חופש למינימום - יעלה מ-12 ימי חופש ל-13. העלאה נוגעת רק לעובדים שמקבלים מינימום של ימי חופש, ולא תגדיל באופן אוטומטי את ימי החופש במגזר הציבורי למי שמקבל כיום יותר מ-12 ימים. בכוונת האוצר לקדם צעדי חקיקה בקרוב בכדי לעגן סיכום זה בתיאום משרד הכלכלה.
  3. גמישות בהעסקה: מעבר לחישוב שעות נוספות מחישוב על בסיס יומי לחישוב על בסיס חודשי, תוך החרגה של אוכלוסיות מוחלשות. המשך עבודה במגזר הציבורי בהתאם לעקרונות של הסכמים שנחתמו בתקופת הקורונה ואפשרו גמישות העסקה.
  4. הסדרת העבודה מהבית במגזר הציבורי: הסכם שמסדיר את היחסים בין העובד למעסיק בעבודה מהבית תוך שמירה על זכויותיהם ורווחתם של העובדים. ההסכם נועד לשפר את האיזון בין בית לפנאי ואת הפריון.
  5. הקפאת השכר במגזר הציבורי למשך שת 2022: למעשה ה"ויתור" הכי גדול של ההסתדרות - אחרי שנתיים שבהן הוקפא השכר ומגזרים רבים עובדים ללא הסכמי שכר חדשים, ההסתדרות הבטיחה שקט תעשייתי לשנה נוספת, שבה המשק יוכל להתאושש מהקורונה. רוב הסכמי השכר ייפתחו רק בשנת 2023.

שר האוצר אביגדור ליברמן פתח את הדברים בברכות לשלל המשתתפים והבהיר: "כולם נאלצו לוותר על לא מעט אינטרסים. מה שהנחה את כולם זה טובת מדינת ישראל, טובת הכלכלה ואחריות לאומית. הלוואי שבכנסת ישראל היום בערב גם ידעו להתעלות מעל המחלוקות על מנת לפעול לטובת המשק הישראלי".

השר ליברמן הכריז כבר בכניסה לתפקידו על כך שמטרתו תהיה לאשר את עסקת החבילה עוד לפני התקציב. רבים לא האמינו שיצליח בכך שכן מדובר בתהליך ארוך מאוד של משא ומתן, שבו כל אחד מנציגי המגזרים המשמעותיים במשק מגיע עם שלל דרישות ואינטרסים, ויש צורך לאזן בין כולם.

אחרי שהצג הכריז את עיקרי העסקה עלה יו"ר ההסתדרות: "זה אירוע חשוב, אני רואה בו גם אירוע היסטורי. עסקת החבילה האחרונה במשק נחתמה ב-1984, ולמעשה עסקת החבילה אז ייצבה והצילה את המשק. אני רואה בעסקה הנוכחית בדיוק את אותו דבר. הכוונה שלנו הייתה לייצב את המשק בפוסט-קורונה כדי ששנת 2022 תהיה שנה שבה המשק יוכל לפרוץ קדימה, גם מבחינת יחסי עבודה אבל גם באופן כללי. כך ב-2023 נוכל לתת הסכמי מסגרת לעובדים".

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי: "מדובר בבשורה למשק ולכלכלה הישראלית. לאחר תקופה לא פשוטה שעברה על העסקים בישראל, הגענו להסכמות שבהן נמצאה נקודת האיזון בין צורכי המעסיקים, העובדים והממשלה".

יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל ונשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר: "ההסכם עליו אנחנו חותמים היום הוא תגובה משמעותית ראשונה למציאות המשתנה. ולא פחות חשוב מכך- הוא תגובה שסוכמה במשותף, בשולחן עגול, תחת הנהגה משמעותית ומעורבות גבוהה של שר האוצר".

 

יו"ר פורום העצמאים בהסתדרות, רמי בז'ה, בירך על עסקת החבילה ובפרט על ההבטחה לקדם רשת הביטחון לעצמאים: "המאבק של פורום העצמאים נשא פרי. רשת ביטחון לעצמאים, כמו לכל עובד בישראל, זה לא מותרות, זהו כורח, ואנחנו מברכים על ההישג של יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד. שנת הקורונה פגעה קשה בעצמאים, והוכחה נחיצותה של רשת ביטחון - בעת משבר וגם בשגרה".

תנועת עומדים ביחד המובילה את קמפיין "מינימום 40" מסרה בעקבות הודעת שר האוצר: "ליברמן הבין שישנה דרישה ברורה להעלות את שכר המינימום, ובחר בפייק מתווה שמעלה את שכר המינימום בחצי שקל לשעה. מי שמכנס מסיבת עיתונאים מחויכת כדי להודיע על העלאה של חצי שקל, נוהג באטימות ובקמצנות ומתעלם מהבעיות היומיומיות של שני מיליון שכירים, שהעלאת שכר המינימום ל-40 ש"ח לשעה תשפר ישירות את מצבם. נמשיך לקדם את הצעת החוק שיזמנו בעד מינימום 40, שכרבע מחברי הכנסת כבר חתמו עליה".