בכ-10% מהגופים המתוקצבים והנתמכים מתקציב המדינה התגלו חריגות שכר לכאורה - כך עולה מדוח שמפרסם היום (שני) הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר-נתן. לפי הדוח, יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר חסכה בשנת 2020 לבדה, חריגות שכר בגובה 830 מיליוני שקלים על חשבון משלמי המיסים.
במגזר הציבורי השכר נקבע באמצעות הסכמי עבודה, וחריגות שכר פרטניות יכולות להיות מאושרות רק על ידי ראש אגף שכר במשרד האוצר. אך כפי שעולה מהדוח במקומות רבים מתנהלים באמצעות חריגות שכר לא מאושרות ולא חוקיות, שיכולות להגיע למאות אלפי ואפילו מיליוני שקלים.
מרבית הגופים שבהם נמצאו חריגות השכר בשנת 2019 - 51 גופים מתוך 81 - היו בשלטון המקומי. בשנת 2020 הוסדרו בהסכמה תנאי שכרם של עובדים בעיריית פתח תקווה, באר שבע, מועצה מקומית ג'ת, עיריית כפר קאסם, עיריית בית שמש ועוד. לולא ההתערבות, היו מוציאות המועצות כ-9 מיליוני שקלים עודפים.
עוד נמצאו חריגות ב-10 חברות ממשלתיות, 11 גופים ציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה, 5 גופים ציבוריים במערכת הבריאות ו-4 תאגידים. מספר הגופים שחרגו צמח מ-75 בשנת 2018 לכדי 81 בשנת 2019. עם זאת, בעשור האחרון ירד אחוז הגופים החורגים בכ-5%.
מעל חצי מיליארד שקלים רק בתעשייה האווירית
הבעיה נפוצה ביותר במערכת הבריאות ובאקדמיות. יותר ממחצית הגופים הציבוריים במערכת הבריאות נתפסו בחריגות שכר, בדומה לשליש מהמוסדות הציבוריים להשכלה גבוהה. למשל, יחידת האכיפה הובילה מהלך לטיפול בחריגות הנוגעות לתנאי שכרם והעסקתם של מרצים חיצוניים בתשע מכללות ציבוריות. משא ומתן בנושא הביא בדצמבר 2020 לסיכום שמסדיר את החריגות, באופן שמביא לפי הדוח לחיסכון שמוערך ב-160 מיליון שקל.
בתעשייה האווירית הוסדרו חריגות שכר משמעותיות ביותר והביאו לחיסכון של מעל חצי מיליארד שקלים. בעקבות שימוע בנושא נחתם בשנת 2020 הסכם קיבוצי מיוחד שבמסגרתו הוקפאו קידומים ונדחו פעימות שכר לדרגים הגבוהים. ההסכם אמור לתת הזדמנות לעובדים ולהנהלה להגיע להסדרי שכר חדשים והוא הביא לחיסכון של לא פחות מ-620 מיליון שקלים.
הממונה על השכר, קובי בר-נתן, ציין כי "בשנה האחרונה טיפלה יחידת האכיפה במגוון תחומים ביניהם הסדרת חריגות השכר של עובדים בחברות הממשלתיות, הסדרת תנאי העסקתם של חברי הסגל האקדמי, וטיפול בחריגות שכר במספר רשויות מקומיות". לדבריו, "כל זאת הביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים. במיוחד בתקופה שבה המשק מתמודד עם אתגרי הקורונה יש לוודא שכספי ציבור משולמים לפי דין, בצורה מושכלת וללא ניצול לרעה. עקרונות אלו, מובילה לחיסכון ומאפשרים לממשלה לייעד את אותם כספים לרווחת הציבור תוך שיפור פריון העבודה במגזר הציבורי".
עוד הוסיף סגן בכיר לממונה על השכר, שאדי עאזם, כי: "בשנת 2020 יחידת האכיפה פעלה במישורים רבים. חסכנו מאות מיליוני שקלים לטובת הציבור. על אף הקשיים, כמשרתיו של האזרח, ביחידת האכיפה כולנו מאמינים כי תפקידנו לשמור על הקופה הציבורית, במיוחד בתקופה של אתגרים כלכליים. פעילותנו הנמרצת והנחושה מביאה בסופו של דבר לחיזוק אמון הציבור בשלטון החוק".
נשיאת מכללה הורשעה ומנהלת חשבונות נפסלה ל-10 שנים
בדוח מוצגים מספר תיקי חקירה שטופלו בבית הדין למשמעת בשנת 2020, בחלקם הורשעו המעורבים והוטלו עליהם עיצומים של עשרות אלפי שקלים בגין אישור חריגות השכר. במכללה האקדמית שנקר, נשיאת המכללה הורשעה בהסדר טיעון באישור חריגות בשכרם של חמישה מנהלי מחלקות בסך כולל של כרבע מיליון שקל. הוטלו עליה אמצעי משמעת של נזיפה והפקעת משכורת בסך 15,000 שקל בארבעה תשלומים שווים.
במועצה האזורית חבל מודיעין, מנהלת משאבי אנוש הורשעה בהסדר טיעון באי מניעת חריגות בשכרם של מנכ"ל המועצה, גזבר המועצה וסגנו. הוטל עליה אמצעי משמעת של נזיפה ולא ענישה חמורה יותר, עקב נסיבות מקלות שהקשו עליה למנוע את החריגות. גם על יו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה "לב הגליל" הורשע בהסדר טיעון על שהעניק לשניים מעובדי הוועדה תוספת שכר רפורמה חורגת בסך כולל של 40,800 שקל. הוטל עליו אמצעי משמעת של נזיפה ולא ענישה מחמירה יותר, עקב נסיבות מקלות ובעיות בריאות.
בחברה הממשלתית להגנת מצוקי הים התיכון המנכ"ל הורשע בהסדר טיעון על שהנהיג בשכרה של מהנדסת המועצה חריגות בסך 6,000 שקל בחודש. הוטלו עליו אמצעי משמעת של נזיפה ופסילה למשך 5 שנים מלשמש בתפקיד כלשהו בחברה.
במועצה מקומית ג'לג'וליה מנהלת החשבונות הראשית הורשעה על שהעניקה לעצמה הטבות שכר בסך 69,816 שקל כמקדמות, שלא אושרו על-ידי המורשים לכך ולא נוכו משכרה. הוטלו עליה אמצעי משמעת מחמירים, נזיפה חמורה, הורדה בדרגה אחת לפנסיה, פסילה לצמיתות מהמועצה ומהחברות הבנות שלה ופסילה ל- 10 שנים מתפקיד בכלל הגופים הציבוריים.