משרד האוצר והמעסיקים במשק מתנגדים בתוקף לסגר, אבל מתחת לפני השטח כבר החלו הצדדים במגעים בלתי רשמיים להיערכות למקרה של סגירת המסחר והעסקים בישראל על רקע ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה. הצדדים דנים בימים אלה בחלופות אפשריות לסיוע לעסקים ועובדים שעלולים להיקלע שוב לחוסר תעסוקה ופגיעה כלכלית. אחד התרחישים המרכזיים שנמצאים כרגע על השולחן הוא מעבר למודל העסקה גמיש, המכונה גם "המודל הגרמני" - כך נודע ל-N12.
שר האוצר, אביגדור ליברמן, אמר בסוף השבוע בתוכנית פגוש את העיתונות, שמודל החל"ת שהנחילה הממשלה הקודמת לא יחזור על עצמו. "לא אפזר כספים ממסוק", אמר שר האוצר. אם כך איך הוא כן מתכוון להתמודד עם בעיית האבטלה?
עקרונות החל"ת הגמיש:
- מתן גמישות למעסיק – מעסיק שייפגע במחזור ההכנסות שלו בעקבות הגל המחודש של הקורונה יהיה רשאי להפחית באופן זמני בשעות העבודה של עובדיו, בהתאם לצרכי העסק.
- תשלום פיצוי לעובדים – עובד שיחווה הפחתה זמנית במשרתו יהיה זכאי לתוספת הפחתת משרה, כאשר התוספת תשולם לעובד על ידי מעסיקו. שכר העובד יהיה נמוך משכרו ערב המשבר, וגבוה מסכום דמי האבטלה להם הוא זכאי. העובד יקבל ממעסיקו שכר מלא עבור חלקיות המשרה אותה יבצע, בתוספת 70% מהשכר שהיה אמור לקבל לולא הפחתת היקף המשרה שלו.
- שיפוי ממשלתי למעסיק – המעסיק יהיה זכאי לקבל מהמדינה הסכום ששילם כפיצוי לעובדים שמשרתם קוצצה.
לדוגמה, אדם שבשגרה עובד במשרה מלאה ומרוויח 10,000 שקל ברוטו בחודש, ובעקבות המשבר הורד ל-70% משרה. נוסף על 7,000 שקלים שיקבל עבור המשרה החלקית, יקבל העובד לפי המתווה המוצע 1,791 שקלים נוספים. כלומר, שכרו יגיע ל-8,791 שקל – שהם אומנם פחות משכרו המלא, אבל יותר מדמי האבטלה שהיה מקבל לפי מודל החל"ת הקודם, 5,970 שקל בלבד.
כרגע מדובר במתווה ראשוני בלבד, שגיבשו נציגי המעסיקים בהמשך לשיחות מקדימות עם האוצר. נראה שבין הצדדים יש הבנות עקרוניות, אבל הפרטים עדיין לא מסוכמים. למשל, המעסיקים מבקשים שלמודל התעסוקה הגמישה יהיו זכאים עסקים שהכנסתם תרד ב-15% לפחות בתרחיש של סגר. באוצר יבקשו להציב רף גבוה יותר, כאשר במהלך הגלים הקודמים רק עסקים שנפגעו ב-25% לפחות קיבלו מענקי סיוע מהמדינה. נתון נוסף שעדיין לא סגור הוא עד כמה יוכלו המעסיקים לקצץ במשרה של העובד. לשיטתם של המעסיקים, היקף המינימום של המשרה המקוצצת יהיה 20% משרה.
"עם התגברות מימדי התחלואה, במה שנראה כגל רביעי ולקראת האפשרות שנאלץ ללכת שוב למדיניות של הגבלת פעילות במקומות עבודה ובמגזר הפרטי, אני סבור כי יש לאמץ כבר עכשיו את מודל המעסיקים לתעסוקה חלקית ולהיערך ליישומו המיידי בשטח במקרה של הטלת מגבלות אשר יגבילו את פעילות המגזר הפרטי ועלולות לפגוע שוב בשוק העבודה", כך כתב בשבוע שעבר יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, לראש הממשלה, נפתלי בנט, לשר האוצר ליברמן ולשרת הכלכלה, אורנה ברביבאי.
מנגנונים העסקה גמישה ברוח דומה קיימים ב-25 מתוך 35 מדינות ה-OECD, שאימצו את המודל בתקופת הקורונה. בישראל, לעומת זאת, בחרו בהבטחת דמי אבטלה לשנה מראש לכל מי שהוצא לחל"ת. מנגנון החל"ת, שפג תוקפו רק לפני חודש וחצי, לא רק שגרם לחזרה איטית של עובדים (בעיקר צעירים) לשוק התעסוקה, אלא שגם ניתק את היחסים בין העובדים למעסיקים. כך, במודל החדש המוצע יישמרו יחסי העבודה בין המעסיק לעובד, שישוב למשרתו הקודמת בסוף הסגר.