בשעה טובה: לראשונה אחרי 3 שנים שבהן לא התקיימה עליו הצבעה - למדינת ישראל סוף-סוף יש תקציב, שעבר השבוע בקריאה ראשונה בכנסת. הוא אומנם לא הכי מהפכני או משנה סדרי עדיפויות, וגם היו טובים ממנו – אך היו גם הרבה יותר גרועים. בקרב חברי הקואליציה קיימת אופטימיות שהתקציב יעבור בקרוב גם בקריאה שלישית, ייתן למערכת שקט עד סוף השנה הבאה ויאפשר למשרדי הממשלה לפעול תחת מסגרת תקציבית. יחד עם זאת, העברתו מעלה גם כמה סוגיות שיש להתייחס אליהן.
בשונה ממקרים אחרים שבהם רוב המשא ומתן התנהל אחרי הגעת התקציב לוועדות הכנסת, הפעם זה קרה לפני העברתו בקריאה הראשונה. השינוי הזה עשוי לייצר מצב שבו חברי כנסת שאיימו להתנגד ימרדו בוועדות וידרשו הטבות והסרה של סעיפים נוספים מהתקציב, כפי שעשו חלקם לפני ההצבעה עליו ועל חוק ההסדרים.
סוגיה נוספת קשורה למפלגות החרדיות, שספגו השנה מכה בדמות קיצוץ של 20% בתקציבי הישיבות, וקיצוץ נוסף של כ-300 מיליון שקלים מכספים קואליציוניים שבדרך כלל ניתנו להן. האם מדובר בכספים שמוחזקים בידי הקואליציה כקלף עתידי, שיינתן בתמורה לתמיכת החרדים בממשלה? ח"כ יעקב ליצמן מתעקש שזה לא יקרה, אבל דווקא סוגיית הפנסיות התקציביות פותחת לכך צוהר.
על פי בכיר במשרד האוצר, התוספת השנויה במחלוקת לקצבאות של אנשי הקבע דורשת הליך חקיקה נפרד, שעובר מחוץ לתקציב המדינה. אולם, הקואליציה עלולה להיתקל בקושי לקדם זאת, לנוכח העובדה שהסיעות הערביות, היסטורית, לא נוהגות להצביע על סעיפים שקשורים לביטחון המדינה – כך שנכון לעכשיו לא בטוח שיש רוב למהלך.
האם הליכוד יתמוך בהעלאת הקצבאות משום שמדובר במשרתי הקבע? אין הכרח שזה יקרה, ולכן ייתכן שכאן הממשלה תזדקק לעזרת החרדים. כל שנותר הוא להמתין ולראות כיצד זה יתפתח.
"תום עידן הטרלול והחזרה לנורמליות"
בסיומו של משא ומתן עיקש ומאתגר, העבירה שלשום (חמישי) הקואליציה את תקציב המדינה בקריאה ראשונה, ובכך עשתה צעד חשוב לקראת הבטחת יציבותה לשנה הקרובה. הצעת החוק תעבור עתה לדיון בוועדת הכספים, לקראת העברת התקציב בקריאה שנייה ושלישית.
התקציב יעמוד על 432 מיליארד שקלים בשנת 2021, וב-2022 יעלה כבר ל-452 מיליארד שקלים. "זה התקציב הכי חברתי בתולדות המדינה", הכריז שר האוצר אביגדור ליברמן במסיבת עיתונאים בתחילת השבוע. הוא גם העריך שלמרות המחלוקות התקציב יעבור לבסוף בקריאה ראשונה, ואחרי שזה קרה הוא אמר: "היום הזה מסמל יותר מכל את תום עידן הטרלול ואת החזרה לנורמליות".
נוסף על ליברמן, גם ראש הממשלה נפתלי בנט בירך: "אחרי שלוש שנים ללא תקציב, אישרנו תקציב מצוין בקריאה ראשונה. זה תקציב שמחזק את מערכת הביטחון ואת מערכת הבריאות, ודואג לפרנסת אזרחי ישראל. זה צעד נוסף למען מדינה טובה ומאוחדת יותר. אני גאה בדרך שבה המחלוקות נפתרו מתוך רצון טוב ושותפות אמיתית".
על פי ההסכמות שאליהן הגיעו אנשי הקואליציה, משרד האוצר יוסיף כ-360 מיליון שקלים לטובת מתן סיוע לנשים שייפגעו מהעלאת גיל הפרישה, והרפורמה בשוק הביצים תוסר מחוק ההסדרים שעבר גם הוא, זאת בשל פערים כספיים שהתגלעו בין האוצר לבין מגדלי התרנגולות.