לקראת אישור תקציב המדינה במליאת הכנסת, משרד האוצר חשף הערב (רביעי) את עיקרי השינויים המבניים שיתלוו לחוק ההסדרים שיוגש לצד תקציב המדינה לשנים 2021-2022. בין הנושאים המרכזיים בתוכנית: הפחתת יוקר המחיה באמצעות הקלות רגולטוריות על יבואנים, עידוד תחרות בין הבנקים, הגדלת הפריון והתעסוקה, קידום ענף ההייטק, הקלות ברישוי עסקים, ייצוא קנאביס, ייעול מערכת המשפט ועוד רשימה ארוכה של נושאים. מה בתוכניות? N12 עושה לכם סדר
הפחתת יוקר המחייה
במשרד האוצר מתכננים לחשוף את המשק לייבוא של מוצרים נוספים באמצעות הקלות רגולטריות ורפורמה בתקינה. כך שכל מוצר שעומד התקנות הרגולציה האירופית יוכל להימכר בישראל ללא צורך אישור נוסף. עוד מתוכן להקל על הייבוא בכך שיתבצע בסיס הצהרה ולא על בדיקה מקדימה, וכן בקביעת חובה לרגולטורים לייצר מסלול ליבואנים מקבילים מבלי שיצטרכו להציג מסמכי מקור מהיצרן.
בנקאות פתוחה
חוק חדש שיחייב גופים פיננסיים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשנים – בהסכמת הלקוחות. המטרה: גופים חדשים, כגון בנקים דיגיטליים, יוכלו להציע ללקוחות חדשים הטבות מותאמות אישית, הנחות מיוחדות ולמעשה תתפתח תחרות בין הבנקים השונים.
שיפור ההכשרות המקצועיות
על מנת להגדיל את שיעור התעסוקה ופריון העבודה בישראל, משרד האוצר מציע לקבוע יעדי תעסוקה ממשלתיים לשנת 2030 עבור אוכלוסיות שיש להן חלק קטן יותר במעגל התעסוקה. לצד היעדים, במשרד האוצר מציעים לערוך רפורמה במערך ההכשרה המקצועית כך שההכשרות יהיו איכותיות יותר ויופעלו בשיתוף מעסיקים מהמגזר הפרטי ויותאמו לצרכים הנוכחיים של המשק.
שינוי מבני בשוק התעסוקה
משרד האוצר ממליץ לאחד את הגופים והיחידות הממשלתיות שעוסקות בתחום התעסוקה ודורשי העבוד. הציפייה היא שבעקבות איחוד הגופים תהליך חיפוש העבודה יהיה יעיל וקל יותר עבור האזרח, לצד מעקב טוב יותר מצד המדינה אחר הנתונים.
הסבת משרדים למגורים
כדי לתת פיתרון לשוק הדיור שנמצא במחסור עמוק שמוביל למחירים הגבוהים, במשרד האוצר ממליצים לאפשר הסבה למגורים של עד 50% משטחי תעסוקה הממוקמים בקרבת שכונות מגורים לדירות קטנות. באוצר מעריכים כי הצעד יאפשר להוסיף לשוק אלפי יחידות דיור מדי שנה לשימוש של אוכלוסייה צעירה ובני הגיל השלישי – בלב אזורי הביקוש.
תוכנית לאומית לקידום צמיחת ענף ההייטק
כדי להגביר את הצמיחה והפריון בענק, באוצר מציעים את הצעדים הבאים: אישור תוכנית ה-AI (בינה מלאכותית) הלאומית, פישוט והסרת חסמים בירוקרטיים לעידוד מיזוגים ורכישות, השתתפות ישראל בתוכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי ואישור תוכנית להגברת העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה.
תוכנית להפחתת הרגולציה
את פריון העבודה הנמוך בישראל שנמצא מתחת לממוצע של מדינות ה-OECD תולים באוצר ברגולציה העודפת שיש בישראל על עסקים וחוסר ההתאמה בין הרגולציה בישראל לסטנדרט הבין-לאומי. באוצר מציעים להקים רשות לטיוב הרגולציה, לפעול לביטולן של רגולציות "בעייתיות" וישנות, לקבוע תוכנית שנתית לצמצום מלאי הרגולציה הקיים ולהקפיא את כל הרגולציות שאמורות להיכנס לתוקף בקרוב – למעט מקרים חריגים.
עוד מציעים באוצר לחוקק את "חוק יסודות הרגולציה" שייקבע את עקרונות הרגולציה בישראל: חובה לשקול שיקולי תחרות והתאמה לסטנדרט בינלאומי, השפעות על עסקים קטנים, יוקר מחיה, תהליכי רגולציה ועוד.
רישוי עסקים
כיום ישנם בישראל כ-190,000 עסקים שמחויבים ברישיון עסק. התנאים לרישיון נקבעים על-ידי 7 רגולטורים שונים, שקובעים את התנאים לרישיון ללא סנכרון ביניהם וללא בחינת עלויות. תהליך הרישוי משית על העסקים עלויות גבוהות ונמשך זמן ארוך, כך שהוא פוגע בהם ובפעילות הכלכלית הכוללת של המשק.
באוצר מציעים להקים ועדה מאסדרת לרישוי עסקים שתהיה מוסמכת לשנות את הדרישות ברישיונות השונים ותפעל להוזלת דמי הרישוי, לקיצור של תהליכי הרישוי ולמיקוד של הדרישות בהתאם לסטנדרטים הבין-לאומיים.
רגולציה סביבתית
איחוד כלל היתרי המשרד להגנת הסביבה להיתר אחוד שיינתן למשך 10 שנים ללא שינויים למעט חריגים, חובת שקילת שיקולים כלכליים על ידי המשרד והתאמת הרגולציה לסטנדרט הבין-לאומי ויצירת מנגנון השגה על תנאים בהיתר, וכן מנגנון השגה במקרה של היתרים לתשתיות לאומיות.
הקלות בהיתרי בנייה
דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה קבע כי הליכי הוצאת היתרי הבנייה בישראל ארוכים מאוד ומהווים צוואר בקבוק במאמצים להגדלת היצע הדיור. כדי לפשט את הליכי הוצאת ההיתר, באוצר מציעים "רישוי עצמי" שנועד לאפשר מסלול מקבלי למסלול הרגיל שבוועדה המקומית. במסגרת "הרישוי העצמי", אדריכל מנוסה יוכל לחתום על היתר בניה במקום הוועדה המקומית. היתרים במסלול זה יחויבו לקבל אישור מכון בקרה, וזאת במטרה לוודא את ההיבטים הבטיחותיים במבנה.
ייצוא קנאביס
צוות במשרד האוצר מצא כי לישראל יש יתרון מהותי על פני מדינות מתחרות בהיבטי רמת המחקר והפיתוח, הידע והרגולציה בתחום הקנאביס לשימוש רפואי. באוצר מעוניינים להסיר את החסמים הקיימים על החברות הישראליות ולאפשר להם להרחיב ולגוון את אפשרויות הייצוא ובכך לאפשר לפתח את הענף.
קידום דיגיטציה ממשלתית
בשנת 2020 ישראל הידרדרה למקום ה-56 בעולם במדד השירותים הדיגיטליים של האו"ם (OCI), זאת לעומת מקום 40 במדד של שנת 2018. כדי לשפר את עבודת הממשלה ולצורך מתן שירותים דיגיטליים איכותיים לאזרחים, באוצר מציעים לקדם את רפורמת הדיוור הדיגיטלי ("אפס נייר) שישפר את ההליך הביורוקרטי ויחסוך למשלם המיסים 200 מיליון שקל בשנה, זאת לצד הסרת חסמים משפטיים לביצוע פעולות באופן דיגיטלי.
שיפור מערך הכליאה בישראל
כדי לשפר את תנאי הכליאה הירודים, באוצר מציעים לסגור מתקני כליאה מיושנים ולהקים מתן כליאה חדשני, המבוסס על טכנולוגיות – תוך התייעלות בכוח האדם. במסגרת זו מוצע גם להקל באפשרות השחרור באיזוק אלקטרוני וכל זאת על מנת להביא לכליאה יעילה יותר מהמונהג היום.
הקלה ברגולציה בכבאות
כדי להפחית את דרישות בטיחות האש של רשות הכבאות וההצלה מעסקים, בתי ספר, בתי חולים, משרדים ועוד – מוצע להתאים את הרגולציה בישראל לסטנדרט הנהוג במדינות העולם המערבי, תוך קביעה לעגן את הוראות נציב הכבאות הנהוגות היום בתקנות שיעברו את אישור הכנסת. באוצר מעריכים שהמהלך יחסוך מיליארדי שקלים בשנה לעסקים בישראל.
ייעול מערכת המשפט
במשרד האוצר מודאגים מכך שההליך המשפטי בישראל הוא ארוך ויקר בהשוואה למדינות בשאר העולם. ההליך האזרחי בישראל אורך כ-1,000 ימים ועלותו מוערכת בכ-25% משווי התביעה. להתארכות משכי הדיונים יש השלכה כלכלית של מיליארדי שקלים בשנה על המשק ועל היכולת לעשות עסקים.
באוצר מציעים לקבוע סדרה של צעדים להורדת העומס ולייעל את מערכת המשפט – הן בהליך הפלילי והן באזרחי: מעבר להקלטות דיונים במקום פרוטוקולים מוקלדים, מעבר לדיונים בשיחות ועידה בחלק מההליכים הפליליים (בהסכמת העצורים) ולחייב לפנות להליך בוררות בתביעות "פח אל פח" בין חברות הביטוח והליסינג.
מעבר לאנרגיה ירוקה
במטרה לעודד מעבר לאנרגיה נקיה באמצעות ייצור חשמל יעיל וירוק ומעבר לתחבורה חשמלית ולשם הגברת ההשקעה בתשתיות כחלק מאסטרטגית היציאה ממשבר הקורונה, במשרד האוצר מקדמים החלטות ממשלה ותיקוני חקיקה שכוללים הקלטות רגולטוריות והסרת חסמים במשק החשמל הירוק.
בין השאר יקודמו מנגנונים שיקלו על הצבת מתקנים סולאריים, הרחבת מסלול פטור מהיתר בנייה למתקנים סולאריים, הכנת תשתיות למעבר לתחבורה חשמלית – כך שדייר בבניין משותף יהיה רשאי להתקין עמדת טעינה לרכב חשמלי ללא צורך בהסכמת יתר הדיירים, לצד חיוב כל בניין חדש בהנחת תשתית בסיסית לכך, ועוד.
שיפור התחבורה הציבורית בטווח הקצר
באוצר דוחפים לייעול השימוש בנתיבי התחבורה הציבורית, הנתיבים המהירים ולהקלות בתחום סמכויות תמרור. בין השאר מוצע להפחית את המגבלות על הפעלת שירותי תחבורה פרטיים, הקמת יחידה לאכיפה בנתיבי תחבורה ציבוריים במשרד התחבורה, דיווח לציבור על מדדי תחבורה ציבורית שנתיים, תיקוני חקיקה שיאפשרו הקמה ותפעול של חניוני חנה, הפעלת רשת נתיבי אגרה מהירים ועוד.
התנעת פרוייקט המטרו
ההצעה כוללת מתן אישור עקרוני לקידום פרויקט המטרו בעלות של 150 מיליארד שקל. באוצר טוענים שהפרויקט יאפשר את האצת הפיתוח הכלכלי והאורבני בגוש דן, באמצעות מתן מענה תחבורתי לצורכי תושבי האזור. כמו כן, מוצע לבדוק דרכים כיצד ניתן לקדם את הפרויקט מבחינת לוח הזמנים באמצעות תיעדופו מצד כלל משרדי הממשלה, הסרת חסמי תכנון ורישוי וכדומה.