הפקק בנמלים עולה למשק הישראלי עשרות מיליוני שקלים בכל יום, כך פרסם היום (שני) אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. על פי דוח של האגף, העומס יוצר פגיעה בייצוא הישראלי בגובה של כ-16 מיליון שקלים ביום, פגיעה בייבוא בגובה של כ-23 מיליון שקל ביום, מאיץ את האינפלציה ובטווח הארוך עלול לפגום במוניטין ובדירוג האשראי של ישראל.
מאז חודש מרץ 2021 נרשמו זמני המתנה ארוכים בנמלי הים באשדוד ובחיפה, המהווים את השער העיקרי ליבוא ויצוא סחורות. עשרות אניות סוחר ממתינות ימים ארוכים לקבלת שירות ולפי ההערכות, במהלך החודשים האחרונים מספר האניות שהמתינו מחוץ לנמלים הגיע ל-90 אניות. על פי הכלכלנית הראשית, עומסים אלו נובעים מעלייה בביקושים אל מול מגמה של שחיקה מתמשכת ביעילות הפעילות של הנמלים.
אחוז העמידה בביקוש לידיים (היחס הממוצע בין כמות העבודה שמזמינים סוכני האנייה לכמות המסופקת על ידי הנמל בפועל), אשר מעיד על טיב רמת השירות בנמלים, עמד במהלך הרבעון הראשון לשנת 2021 בממוצע על 30% באשדוד ו-48% בחיפה, בהשוואה ל-35% ו-64% בהתאמה ב-2020.
מנתוני נמלי ישראל עולה כי השהייה הממוצעת של אנייה בנמלי חיפה ואשדוד בשנת 2021 עלתה בכ-46 שעות בהשוואה לנתוני 2019. התפוקה הממוצעת לשעת צוות בנמלי חיפה ואשדוד ירדה בכ-11% בממוצע ב-2021 לעומת 2019, ואילו התפוקה הממוצעת לשעת שהייה ירדה בכ-40%.
ישראל אחרי טורקיה, קפריסין ויוון
העלייה בביקוש של הציבור הישראלי בעקבות מגפת הקורונה לא נענתה בעלייה מקבילה בקיבולת הנמלים. על פי הכלכלנית הראשית, עוד לפני היווצרות העומסים, נמלי ישראל הציגו נתונים נמוכים יותר בהשוואה למדינות אחרות. כך למשל, לפי מדד עשיית העסקים (Doing Business) של הבנק העולמי, ישראל מדורגת במקום ה-67 בלבד במרכיב ה"סחר חוצה גבולות", לעומת דירוג במקום ה-35 במדד הכללי. ישראל נמצאת מתחת לקפריסין (50), טורקיה (44), יוון (34) ואיטליה (1).
התחומים המשפיעים ביותר על הציון של ישראל במרכיב זה הינם זמן היבוא וזמן היצוא, הנקבעים על פי כמות הזמן הנדרש להשגת, הכנת והגשת המסמכים הדרושים בהליך הטיפול בנמל, כמות הזמן המועבר בבדיקות במכס ובבדיקות ביטחוניות, וזמני השילוח בין הנמל ליעד או מקור המטען. זמן היבוא והיצוא הממוצע בישראל הינו 64 ו-36 שעות בהתאמה, לעומת 16.1 ו-20.4 שעות בממוצע באירופה ובמרכז אסיה או 15 ו-18 בקפריסין.
גם במדד ביצועי הנמלים של הבנק העולמי ישראל אינה זוכה לציונים מחמיאים. מדד זה מדרג את הנמלים בעולם אך ורק על פי מספר השעות שספינה עוברת מרגע הכניסה לנמל ועד יציאתה ממנו והוא מדרג 351 נמלים. נמלי ישראל מדורגים באופן יחסי במקום נמוך ברשימה: בשנת 2020 דורג נמל אשדוד במקום 315 במדד ביצועי הנמלים ונמל חיפה דורג במקום 153.
כל יום עיכוב עולה עשרות אלפי דולרים - שמתגלגלים לצרכנים
הגודש והעיכובים בנמלים, המהווים צוואר בקבוק לפעילות הכלכלית, גורמים נזק ממשי למשק הישראלי: הפגיעה המוערכת ביצוא כתוצאה מירידת התפוקה בנמלים ברבעון הראשון של השנה עומדת על כ-16 מיליון שקלים ליום במונחי תוצר. הפגיעה בייבוא מוצרי השקעה מוערכת בכ-10 מיליון שקלים ליום, והפגיעה בייבוא מוצרי צריכה מוערכת בכ-13 מיליון שקלים ביום.
ככל שתתארך הפגיעה ביצוא וביבוא, היא עלולה להשפיע גם על התעסוקה בענפים שמושפעים באופן ישיר מיבוא תשומות (תעשיה, מסחר, בניה וחקלאות). העומס החריג בנמלים עלול להשפיע גם על יוקר המחיה. אם המשבר יימשך ולא יחול שיפור משמעותי בעיכובים בנמלים עד סוף השנה, הדבר יתרום לעליית מחירים נוספת בשיעור של כ-0.1%.
"להערכת גורמים בענף, כל יום עיכוב עולה למפעילי האנייה כ-20 אלף דולר, וחלק מעלות זו תגולגל ליבואנים וליצואנים, ומשם לצרכנים", נכתב. "חלק מחברות הספנות מבטלות את הגעתן לנמלים בארץ ופורקות את הסחורה בארצות שכנות, ואחרות מטילות עלויות נוספות על היבואנים והיצואנים כתוצאה מההמתנה הממושכת. מחירי התובלה הימית עולים ובמקרים מסוימים אף מוכפלים".
תגובות הנמלים
מנמל חיפה נמסר בתגובה: "מבלי להביע דעה על נתונים בינלאומיים שנויים מאוד במחלוקת המוצגים בדו"ח המדובר, הרי שהדו"ח של משרד האוצר המתבסס על נתוני חברת נמלי ישראל יצא באמצע ספטמבר אולם הנתונים בו נכונים רק עד לסוף רבעון ראשון של שנה זו, כלומר לפני כחצי שנה. אז היה מדובר בשיאה של עלייה בביקושים שאיש בעולם ובישראל לא צפה, וזו הסיבה היחידה בגינה נוצר העומס. מאז ועד היום עושה נמל חיפה מאמצים כבירים להיענות לעומס החריג, בכלל זה גיוס עובדים והגדלה משמעותית של קיבולת הנמל בזמן שיא והמצב כבר שונה בתכלית. לכן, מצאנו לנכון לתת את אותם נתונים שפרסמו האוצר וחברת נמלי ישראל כפי שהם נכונים להיום. אגב, לו פנתה חברת נמלי ישראל אלינו היינו נותנים להם את הנתונים בשמחה. יתרה מכך, הנתונים מועברים באופן שוטף לחברת נמלי ישראל שבחרה מסיבותיה לעצור את המידע במרץ 2021. ולנתונים:
"תפוקות מכולות: המתנה ממוצעת של אוניית מכולה בנמל חיפה – בחודשים אוגוסט וספטמבר חזר נמל חיפה לרמה שקדמה למשבר – זמן ההמתנה בחודשים הגיע ל-7.8 שעות בממוצע, זאת אל מול הנתון המוצג בדו"ח ברבעון הראשון של 2021 (21.1 שעות). הנתון נמצא במגמת ירידה ועוד צפוי להשתפר. שינוע מכולות לשעת צוות – התפוקות החל מחודש מאי עלו בהדרגה וחזרו לרמה שטרם המשבר, קרי, למעלה מ-25 פעולות לשעה, וזאת בשונה מהנתון שהוצג בדו"ח בשיאו של המשבר.
"תפוקות מטען כללי - בניגוד לנטען בדו"ח תפוקות והיקפי השינוע בנמל חיפה עלו החל מחודש מאי באופן ניכר: נמל חיפה הקצה 217 צוותי עבודה למוצרי מטען כללי באוגוסט. מדובר בעליה של 51% ביחס ל- 144 צוותים שהוקצו ביולי, ו-28 אחוז יותר מהממוצע של הצוותים בחודש ינואר-יולי שעמד על 170 צוותים. נמל חיפה שינע סך הכל 146 אלף טון מטען כללי באוגוסט. מדובר בעליה של 39 אחוזים לעומת יולי אז שונעו 105 אלף טון בלבד, ועליה זהה גם ביחס לממוצע לחודש בחודשים ינואר-יולי שעמד על 105 אלף טון.
"במאמר מוסגר יש לומר שדווקא מי שאינם עומדים כיום בקצב הראוי והתור אליהם הולך ומתארך אלה נמל המספנות ורציף דגון שאינם שייכים לא לנמל חיפה ולא לנמל אשדוד ולמעשה אינם מוזכרים כלל בדו"ח. מחוץ לנמל חיפה לא ממתינות כעת אוניות מכולה וממתינות 3 אוניות מטען כללי, נתון נמוך גם ביחס לשנים האחרונות. לעומת זאת תור ארוך מאוד משתרך מחוץ לנמל מספנות ורציף דגון. בימים אלה בודקים יבואנים אפשרות לשנות נמל יעד ולהעביר עוד מטענים ממספנות ודגון לפריקה בנמל חיפה".