מספר תובעי האבטלה בישראל צלל בכ-35% - מ-449 אלף בסוף יוני ל-291 אלף בסוף יולי - כך עולה מנתוני שירות התעסוקה שהתפרסמו היום (שני). הסיבה לירידה המשמעותית נעוצה ככל הנראה בכך שבתחילת יולי הפסיקה המדינה את תשלומי החל"ת לבני 44 ומטה. עם זאת, לא בטח שמדובר בבשורות חיוביות: רבים מאותם ישראלים שהפסיקו לתבוע אבטלה לא באמת מצאו עבודה – אלא פשוט הפסיקו לחתום אבטלה בידיעה שבמילא לא יקבלו יותר כסף.
לפי הדוח, קצב החזרה לעבודה איטי ביחס לשיעור הירידה במספר דורשי העבודה, ומספר המשרות הפנויות נותר גבוה, למעשה הגבוה ביותר בעשור האחרון. עם זאת בשירות התעסוקה מבהירים שמוקדם להסיק כי הפער שבין הירידה במספר דורשי העבודה לקצב החזרה לעבודה מעיד על בעיה מהותית. "אנו נתונים בתקופת המתנה, וככל שלא ניכנס לסגר רביעי, קצב החזרה לעבודה צפוי להתגבר לאחר החגים", מסבירים בשירות.
"העובדה כי אנו מצויים בתקופת הקיץ, המאופיינת תדיר בפיטורים עונתיים, וערב תקופת החגים עשויה ללמד שרבים מדורשי העבודה שתמה זכאותם לדמי אבטלה מצויים בתקופת המתנה וצפויים לשוב לעבודה בתום תקופת החגים", אומרים בשירות התעסוקה. עדות לכך, מוסיפים בשירות, ניתנת גם בעליה במספר ובשיעור דורשי העבודה שאינם תובעים אשר שוב אינם זכאים לקצבה, טרם חזרו לעבודה ומבקשים לנצל את תקופת ההמתנה הזאת לטובת סיוע משירות התעסוקה בהשמות, אימונים תעסוקתיים, ייעוצי קריירה והכשרות.
ביולי נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה בקרב כלל המגזרים, המעמדות והמגדרים בחברה הישראלית. אולם, כשבוחנים השוואתית את דפוסי הירידה במספר דורשי העבודה לפי התפלגויות סוציו אקונומיות עולה כי ככל שהקבוצה חזקה יותר כך השינוי היה משמעותי יותר וגם קצב החזרה לעבודה שלהם היה גבוה יותר.
תמונה דומה עולה גם כאשר בוחנים את התפלגות דורשי העבודה לפי מגזרי אוכלוסייה, שם נראה כי בעוד שיעור דורשי העבודה היהודים שאינם חרדים ירד ביולי, הרי ששיעורם של יתר המגזרים דווקא עלה, בפרט במגזר החרדי והמגזר הערבי. למעשה, רק בחמש ערים נרשם בחודש יולי שיעור דורשי עבודה הגבוה מ 10% - ארבע מהן ערביות (אום אל פחם עם 17.8%, רהט עם 17.3%, נצרת עם 12.9% ושפרעם עם 10.5%) ואחת מהן מעורבת (עכו, 12.7%).