מקובל לראות בענף ההייטק את הקטר של המשק הישראלי, שאחראי על נתחים גדולים מהתוצר ומהכנסות המדינה ממסים. אלא שעם מחסור של כ-15 אלף עובדים בענף, חברות ההייטק מזהירות שלקטר הזה לא יהיה מספיק דלק כדי להמשיך לדהור קדימה. לפיכך, בהייטק קוראים להקמת ועדה ממשלתית להכשרת כוח אדם מיומן, לצד יבוא כוח עבודה זר לארץ.
"לאור קצב ההשקעות והפיתוח בתעשייה, אנו מעריכים כי בטווח של 5 שנים קדימה יהיו חסרים לתעשיית ההייטק יותר מ-150 אלף עובדים", כך כתבו נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר ויו"ר איגוד ההייטק הישראלי מריאן כהן, במכתב ששיגרו השבוע לראש הממשלה, נפתלי בנט. נציגי הענף אף נפגשו באחרונה עם שר האוצר, אביגדור ליברמן, לדיון בנושא זה - והם יניחו על שולחנו בקרוב את המלצותיהם לטיפול בבעיה.
לדבריהם, "כבר היום מדווחים תעשייני ההייטק על מחסור רוחבי בכוח אדם ועצירת תוכניות התרחבות מידיות עקב מחסור זה. כיום הביקוש לעובדים גדל, אך ההיצע נשאר מאחור, עלות השכר מרקיעה שחקים, מתסיסה ומגבירה את הקיטוב בין עובדי התעשייה לשאר האוכלוסייה. אין ספק כי מחסור זה יכול להשליך בצורה חמורה ומידית על התעשייה ועל הכלכלה הישראלית בכלל".
נציגי התעשייה הוסיפו וכתבו: "ההתמודדות המיטבית מול משבר זה מחייבת להציב גורם מתכלל מרכזי שיוביל תכנית לאומית רחבה, בשלושה טווחי זמן - מידי, בינוני וארוך". בנוסף ביקשו למנות "ועדה ממשלתית בין-משרדית אשר תהיה אמונה על גיבוש תוכנית אסטרטגית".
בטווח המידי, באיגוד ההייטק קוראים להביא לארץ לפחות כמה אלפי עובדים זרים זמניים לתעשיית הטכנולוגיה. על פניו נשמעת התוכנית משונה: הרי בניגוד לענפי הבנייה או הסיעוד, למשל, בהייטק יש משמעות פחותה למיקום שבו נמצאים העובדים פיזית. גם כיום, חברות ישראליות רבות מעסיקות שירותים חיצוניים שיושבים בחו"ל, כמו בהודו למשל. ובכל מקרה, רבים מהעובדים הישראלים לא בהכרח מגיעים למשרדים גם כך, אלא עובדים כל אחד מביתו. ואולם, באיגוד טוענים שאין תחליף לעובדים שנוכחים בתוך צוותי העבודה ויכולים לסייע בליבת העסקים של הענף.
נציגי התעשייה נפגשו בנושא העובדים הזרים עם שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן. לשיטתם, "אין ספק כי מהלך זה ייתן מענה מידי למצוקה הגוברת בקרב חברות ההייטק ולמחסור בהון אנושי".
בעבור הטווח הרחוק יותר, בתעשיית ההייטק קוראים להכשיר ישראלים שמצאו את עצמם ללא עבודה בעקבות משבר הקורונה. במכתבם לבנט כתבו: "יש להמשיך ולהפנות תקציבים משמעותיים למעגלי הכשרה והסבה אשר יופנו לקלוט ולטפל בנפלטי תחומים אחרים, או מהמגזרים שנפגעו אנושות בקורונה – כמו תעופה, תיירות נכנסת וכד' – כדי שיוכלו לקבל את המיומנויות למקצועות ההייטק".
"כבר היום אנו רואים כי התעשייה קולטת עובדים בעלי תואר אקדמי שאינו טכנולוגי וכן עובדים ללא תואר אקדמי שפוטרו או הוצאו לחל"ת במהלך המשבר", הוסיפו. "במצב שוק התעסוקה הנוכחי, שבו ישנם יותר מ-300 אלף דורשי עבודה, אין ספק כי חלקם הגדול יכול להשתלב בתפקידים הנדרשים בענפי ההייטק".