במערכת הביטחון מגיבים לטענות האוצר לקראת הדיון בממשלה ביום ראשון הקרוב, בנושא הפנסיות של אנשי הקבע. שר הביטחון בני גנץ הפיץ היום (חמישי), מסמך של היועץ הכספי לרמטכ"ל בקרב השרים, ובו נטען כי באוצר מעוותים את הנתונים. המסמך נשלח על רקע הביקורת החריפה שנמתחה לאחרונה על ההסכם שהושג ביחס לתקציב הביטחון, אליו הגיעו ראש הממשלה בנט, שר האוצר ליברמן ושר הביטחון גנץ.
על פי מסמך זה, ההסדר החדש לא מעלה את ההוצאות על הפנסיות של אנשי משרד הביטחון, כפי שטוענים באוצר, אלא מוריד אותן בכ-50 עד 70 מיליון שקלים בשנה. בנוסף נטען, כי במסגרת ההסדר התוספת לפנסיה תרד מ-9% בממוצע ל-8%. עוד טוענים במשרד הביטחון כי ההסדר הינו דיפרנציאלי, ולוחמים יקבלו יותר מחיילים עורפיים. בנוסף במסגרת ההסדר, תבוטל התוספת שהיתה נהוגה על השירות בגילאי 18-21 שהינו שירות חובה, דבר שקומם את אנשי האוצר.
לבסוף מדגישים במערכת הביטחון כי השיח על תוספות או עלות של מיליארד שקל הוא "אחיזת עיניים של האוצר" משום שהסכום מתייחס לפורשים, שכבר קיבלו אותו, ושלהם לא ניתן לבטל רטרואקטיבית את קצבת הפנסיה. בנוסף במסמך מוצגים ארגונים אחרים שמקבלים את התוספת המדוברת, ומביניהם גיל הפרישה בצה"ל הוא הנמוך ביותר.
לטענת משרד הביטחון, הסיבה למתן התוספת היא השחרור הכפוי של רוב הקצינים והנגדים בגיל 43 עם פחות מ-50% פנסיה. לגרסתם אין עוד ארגון בארץ שכופה על רוב אנשיו פרישה בגיל כזה צעיר, על אף שהם מדגישים כי גם שוטרים, עובדי שב"ס רשות מקרקעי ישראל ומקורות מקבלים תוספות שונות בפרישה מוקדמת.
ביקורת רבה נשמעה על ההסכם הנוגע לתקציב הביטחון. ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס והממונה על השכר באוצר קובי בר אף הגישו חוות דעת חריפה לממשלה נגדו, ובה טענו כי ההסכמות, המכשירות בדיעבד את התוספות הפנסיוניות לקצינים פורשים, יעלו למשק במיליארדים רבים, הנחוצים יותר במקומות אחרים.