בתוך שטף הדיווחים האחרונים על האינפלציה ועליית מדד המחירים לצרכן הולכת לאיבוד לעיתים המשמעות הפשוטה של הנתונים: מתחילת 2021 ועד סופה, כמעט על כל מה שקניתם או תקנו תשלמו "מס יוקר מחייה" של כ-2%, שחלקו יילך למדינה והיתר לכיסוי עלויות המוצר. בסופרמרקט, במסעדה, בחנויות הבגדים ומוצרי החשמל, במלונות וכמעט בכל רכישה – הסכום שתצטרכו לשלם גדל וצפוי להמשיך לגדול.

מדינת ישראל לא אשמה בהתייקרות העולמית בחומרי גלם כמו מתכות ועץ או בעליית מחירי התובלה הימית. גם בעלי העסקים לא בהכרח מרוויחים מעליית המחירים. ואולם, בסופו של דבר לכל הגופים נוח לגלגל את עליית המחירים על הצרכן הסופי, שמאז הדעיכה בקורונה ופתיחת המשק גם קונה יותר – וגם משלם יותר על כל קנייה. עם התאוששות המשק העולמי מהמגיפה צפויה התמתנות בעלויות, אבל השאלה היא כמה הם עוד יתייקרו עד אז.

"המחירים יחזרו להיות שפויים, אבל לא בקרוב"

"כמו שזה נראה כרגע, כולם קופצים על גל עליות המחירים ונראה בכל יום עסק נוסף מוציא מכתב לכל הספקים להודיע על התייקרות", אומר דני מזרחי, מנכ"ל חברת האשראי החוץ-בנקאית אופל בלאנס. מזרחי צופה שהעליות הקרובות יהיו במכשירי חשמל, הנעלה ולבוש, ריהוט ועוד. "אני מדבר עם אנשים בענף והם מסבירים שההובלה התייקרה פי חמישה, ואין להם יכולת לספוג אותה", הוא מסביר.

מזרחי מעריך כי מחירי חומרי הגלם בעולם יתאזנו, "אבל זה לא יהיה בקרוב – זה יהיה בשנה הקרובה. ככל שהמשק יחזור לפעילות נורמלית, המחירים יחזרו להיות שפויים. ראינו את זה גם בעבר ביציאה ממשברים עולמיים קודמים.

ההתייקרות בברזל ועץ והמחסור בכוח אדם מתדלק לא רק את מחירי המזון והמוצרים אלא גם את מחירי הדירות. "ענף הבנייה ימשיך להתייקר, גם בגלל עליית תשומות הבנייה", מעריך מזרחי, "בנוסף, אנחנו רואים ירידה של 10% בהתחלות הבנייה. חברות בנייה לא יוצאות לבנות בגלל בירוקרטיה מתישה וזה יפגע בנו בשלוש שנים הבאות, שבהן יגדל המחסור. יש גם ירידה דרסטית בשיווק הקרקעות, לצד גל עלייה גדול לישראל בעקבות אנטישמיות בעולם. בכל שנה בונים כ-50 אלף דירות, אבל בכל אחת מהשנים הקרובות מעריכה המדינה שיהיו גם 50 אלף עולים חדשים, וזה כמובן יוסיף למחסור".

דווקא המדינה מרוויחה

אז נכון המדינה לא אשמה בעליות המחירים, אבל לפחות בינתיים היא בהחלט מרוויחה מהן. שר האוצר הנכנס אביגדור ליברמן אמר שלא יעלה מיסים בתקציב המדינה ל-2021-2022, אך גם אם יעמוד בהתחייבות, בפועל המיסים שכולנו משלמים כבר עלו מתחילת השנה.

גל ההתייקרויות במשק הביא בין השאר לעלייה בנתח שמקבלת המדינה מכל עסקה במע"מ, מס הכנסה ועוד. זאת כנראה אחת הסיבות שהכנסות המדינה ממיסים הכו את התחזיות המוקדמות והגיעו ל-164 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה – כ-11% יותר מכפי שצפו מראש באוצר וגם יותר מבשנים שקדמו לקורונה, לצד ההתאוששות המהירה של המשק.