משה כחלון כשר אוצר רצה לעשות לבנקים את מה שעשה כשר התקשורת לענף הסלולר. "כמה שאנחנו נהננו מהסלולר – ניהנה כפול", אמר אז, ועל כנפי האהדה הציבורית הבטיח להוריד את הריביות בבנקים. אך כעת, במופע של אטימות, הוא חוצה את הקווים ומתמנה ליו"ר חברת אשראי חוץ בנקאי, חברה שבעצמה נותנת הלוואות בריביות גבוהות במיוחד. המהלך הבוטה גרר היום (רביעי) אמירה חריגה מצד המפקח על הבנקים, יאיר אבידן.
החברה שכחלון מיועד להיות יושב הראש שלה נקראת "יונט קרדיט". כמה גבוהה הריבית שהיא גובה? ניקח לדוגמא הלוואה לכל מטרה בסך 50 אלף שקלים, עם יכולת החזר גבוהה: בעוד שבבנק יגבו ריבית של 5% שהם 2,500 שקלים, ובחברות כרטיסי האשראי יגבו 7%-10% שהם כ-4,200 שקלים, ב"יונט קרדיט" יגבו ריבית של 26% שהם לא פחות מ-10,000 שקלים.
המהלך של כחלון הגיע עד למסיבת העיתונאים של המפקח על הבנקים בבנק ישראל. "ריבית דו ספרתית, שהספרה הראשונה שלה היא 2, היא מעבר לערכים", אמר אבידן, בתגובה לשאלה בנוגע לתפקידו החדש של שר האוצר לשעבר. "להערכתי, אני אומר בזהירות, שזה כמעט לשים מכשול בפני עיוור".
הריבית הגבוהה שהחברה גובה תאפשר, בין היתר, לממן גם חבילת שכר מפנקת לכחלון בגובה 8.3 מיליון שקלים. רוב החבילה אמנם אופציות על מניות שיוכל לממש רק בעתיד, אבל עדיין רבים מבקרים את ההיקף התמוהה. הרי כחלון עצמו היה תומך נלהב של החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הבנקאית.
כחלון ייכנס לתפקיד רק בעוד חודש ומקורביו טוענים שהוא עדיין לא מכיר לעומק את פעילות החברה. ובכל זאת, נראה שאביר ההגנה על הצרכנים החלשים הפך לעוד חוליה בשרשרת שהוא עצמו ניסה לשבור.