ההכנסה העתידית של תלמידי ישראל שהושפעו ממשבר הקורונה צפויה להיפגע ב-2% לפחות, כך על פי בנק ישראל, שפרסם היום (ראשון) את ההשפעות ארוכות הטווח של שיבוש הלימודים בתקופת הקורונה על התלמידים בישראל.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

סמוך לחג הפסח אשתקד נסגרה מערכת החינוך הישראלית פיזית ומאז עברו התלמידים ללמידה מרחוק במתכונות שונות. במהלך הסגרים בתי הספר נסגרו כליל וכל הלימודים התבצעו באמצעות ה"זום", ובין הסגרים פעלו בתי הספר ב"שגרת קורונה" שכללה לימוד פרונטלי בהיקף מצומצם ולימודים מרחוק בשאר הזמן.

השוואה של ישראל למדינות ה-OECD מלמדת כי בעוד שתלמידי ישראל סבלו משיבוש לימודים ניכר, ישנן מדינות שהצליחו למזער את הפגיעה בתלמידים בצורה משמעותית. מאז החל הסגר הראשון ועד סוף פברואר 2021 לא פעלה מערכת החינוך במתכונת מלאה בכל שכבות הגיל אפילו יום אחד. ב-40% מימי הלימוד מערכת החינוך הישראלית הייתה סגורה פיזית והתנהלה למידה מרחוק בלבד, וב-60% הייתה פתוחה חלקית. לעומת זאת, בממוצע בין מדינות ה-OECD, בכ-60% מימי הלימוד התנהלו שם הלימודים במתכונת פרונטלית מלאה בכל שכבות הגיל, בכ-15% הייתה סגירה פיזית מלאה, ובכ-25% פתיחה חלקית.

לימודים בזמן קורונה (צילום: יוסי זליגר, פלאש 90)
יש להתמקד בשכבות הגיל המועדות לנשירה. לימודים בזמן קורונה, ארכיון | צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

עורכי הדוח הציגו את ההשלכות של שיבוש הלימודים באירועי עבר בישראל, בניסיון ללמוד מהן על השלכות שיבוש הלימודים בגין משבר הקורונה. על פי הדוח, השביתה של ארגון המורים בשנת תשס"ח שהתמשכה 48 ימים ופגעה בשגרת הלימודים של כ-550 אלף תלמידים בחטיבות הביניים ובתיכונים, העלתה את שיעור הנושרים מבתי הספר באחוז אחד.

במשבר הקורונה הלימודים אמנם שובשו, אך ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה למערכת החינוך לעבור באופן מידי למתכונת של למידה מרחוק, וכך נמנע ביטולם של ימי לימוד שלמים. עם זאת בבנק ישראל מבהירים שלמידה מרחוק אינה יעילה כלמידה פרונטלית, ומכיוון שהמעבר ללמידה מרחוק היה מהיר ולא מאורגן, יעילותה הייתה נמוכה אף יותר.

פגיעה בשכבות החלשות ובהכנסה העתידית

מחקרים מרחבי העולם ואף נתונים ראשוניים מישראל מצביעים על פגיעה דיפרנציאלית של המעבר ללמידה מרחוק על תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות שונות. משקי בית מבוססים מסוגלים לספק לילדיהם את התנאים הנוחים ללמידה מרחוק ואף לספק להם סיוע שאינו קיים במשפחות חלשות יותר. בנוסף איבוד קשרים של ילדים מרקעים שונים השפיע לרעה על השכבות הנמוכות יותר. בסקר שנערך בקרב 6,000 מורים בישראל עלה ש-75% מהמורים הרגישו כי הלמידה מרחוק פחות אפקטיבית מלמידה פרונטלית, ו-73% הצהירו שהלמידה מרחוק פגעה בתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש.

במחקר שנערך על בסיס נתונים בין לאומיים העריכו החוקרים שהפסד השכלה השווה בערכו לרבע עד שני שלישים של שנת לימוד בעקבות משבר הקורונה צפוי להפחית את הכנסת התלמידים בעתיד ב-2%-5%. בישראל בתקופה שבין מרץ 2020 למרץ 2021 בתי הספר היו סגורים פיזית ופעלו במתכונת של למידה מרחוק 40%-90% מהזמן, כתלות בשכבת הלימוד. היקף הפגיעה בתלמידי ישראל תלוי במידת האפקטיביות של הלמידה מרחוק ובמדיניות העתידית לצמצום הפסד הלימודים.

חזרה ללימודים, ארכיון (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
אי השוויון יגדל. חזרה ללימודים, ארכיון | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

"לסיכום, למדיניות של הפעלת מערכת החינוך בשנים תש"פ ותשפ"א עלולה להיות השפעות ארוכות טווח, אשר יתבטאו בירידת ההכנסה של הפרטים שנפגעו לאורך כל חיי העבודה שלהם ובגידול של אי-השוויון", כתבו עורכי הדוח. "נוסף על כך, השוני בהיקף שיבוש הלימודים בין ישראל למדינות אחרות ב-OECD, אשר הצליחו לשמור על פעילות רציפה יחסית של מערכת החינוך, עלול להגדיל את פערי ההישגים בין השנתונים שנפגעו בישראל למקביליהם ב-OECD".

לבסוף המליצו בדוח על מספר צעדים לצמצום ההשלכות הקשות של משבר הקורונה על תלמידי ישראל. ראשית, שיפור מערך הלמידה מרחוק על ידי שיפור הגישה של התלמידים, הדרכות לצוותי ההוראה והתאמת החומר הנלמד לשיטת הלמידה החדשה. שנית, הדוח ממליץ לנסות לצמצם את הפגיעה בלימודים בעיקר בשכבות הגיל המועדות לנשירה עודפת, בין השאר על ידי הסדרים קבועים עם ארגוני המורים שיאפשרו להפעיל את מערכת החינוך במהלך החופשים.