דמי האבטלה מקוצצים ב-10% היום (שישי) - זאת על אף ההבטחות המפורשות של שר האוצר ישראל כ"ץ שהדבר לא יקרה. הקיצוץ בדמי האבטלה נובע מהירידה בשיעור האבטלה מתחת ל-10%, והוא נועד לעודד עובדים בחל"ת לחזור לעבודה.

המשק הישראלי צמא לעובדים וישנם רבים שמנצלים את הזמן הארוך שבו מוענקים להם דמי אבטלה כדי להישאר בבית. עם זאת, ישנם מובטלים שהיו רוצים לעבוד אך מתקשים לחזור לשוק התעסוקה. בהם הקיצוץ ייפגע באופן מיוחד.

כיכר דיזינגוף (צילום: מרים אלסטר, פלאש/90 )
רבים רוצים לחזור לשוק העבודה אך לא מצליחים | צילום: מרים אלסטר, פלאש/90

על פי העדכון האחרון של שירות התעסוקה, מחצית מהמובטלים שעוד נותרו בחל"ת הם כאלו שנותרו ללא מעסיק ועל כן יתקשו יותר לשוב למעגל התעסוקה גם אם ירצו בכך. 64% מתוכם, שהם כמעט 150 אלף מובטלים, שוהים באבטלה ממשוכת של מעל חצי שנה, ורובם המוחלט (82% מהמובטלים שנותרו ללא מעסיק) נמצאים מחוץ למעגל העבודה בגלל סיבות מאלצות כמו פיטורים. לקבוצה האחרונה, שמכילה כ-189 אלף מובטלים, יהיה הקושי הגדול ביותר לשוב לעבודה ועל כן הקיצוץ עלול לפגוע בהם יותר מכול.

שר האוצר הבטיח - אז מה?

מאז תחילת מדיניות החל"ת ועד היום שולמו דמי אבטלה בשיעור של עד 70% מהשכר המקורי, ועל פי החוק הדבר צפוי להימשך עד ל-30 ביוני השנה. עם זאת החוק מבהיר כי במקרה ששיעור האבטלה בחודש שלם יורד אל מתחת ל-10%, דמי האבטלה מקוצצים בהתאם ב-10% חודש לאחר החודש שבו התקיימה הירידה באבטלה. ועל כן בשל ירידת שיעור האבטלה מתחת ל-10% בחודש אפריל, התנאי הזה מתקיים כבר מהחודש הנוכחי.

הקיצוץ בדמי האבטלה אם כן נקבע בתוכנית הכלכלית שעוגנה בחוק, ועל מנת לבטל אותו נדרש תיקון חקיקה. הדבר לא הפריע לשר האוצר להבטיח, מיד כשירד שיעור המובטלים מתחת ל-10%, שהדבר לא יתממש.

בחשבון הפייסבוק שלו כתב אז כ"ץ: "תשלומי החל"ת ימשכו עד חודש יוני, ללא הורדה של 10% בגובה התשלום בשל הנתונים החלקיים, ובהתאם לכך הנחיתי את המערכות הנוגעות בדבר". כ"ץ שכח לעדכן את הציבור שאין בסמכותו לקבל החלטה כזו לבד, וכצפוי הוא לא הצליח להעביר אותה בממשלה המפוצלת, רגע לאחר סבב בחירות רביעי.

ובצל הקיצוץ צריך לזכור שבסוף חודש יוני יגמר מתווה האבטלה הנוכחי, ועדיין לא ברור מה יחליף אותו. שירות התעסוקה הציע מתווה דיפרנציאלי וגם בביטוח הלאומי הציעו מתווה אבטלה חלופי, אך בינתיים אין ממשלה לקדם את הנושא וכל יום שעובר מעורר את החשש שאמנם ישראל יצאה ממשבר הקורונה, אך אין מי שיוציא אותה ממשבר התעסוקה.