סמדר (שם בדוי), אימא לשני ילדים קטנים בגילאי 2 ו-4, שילמה עד לאחרונה 10,000 שקלים בחודש כדי לשלוח אותם לגנים פרטיים במרכז תל אביב. "זה כמו משכורת שלמה, ואפילו לא מדובר בגנים היקרים בעיר", אומרת סמדר, "חייבים לעשות שינוי בהיבט התשלום בגנים הפרטיים כי זה הופך להיות חינוך לעשירים. אז אומרים לי – 'תעברי לשדרות, שם משלמים על גנים 2,000 שקל לילד, אבל אני בחרתי לגור באזור המרכז, וגם אם כל ההוצאות כאן הן גבוהות מישהו באמת צריך לעשות סוף להשתוללות בתשלום לגנים".
בשנים האחרונות מורגשת עלייה במחירים שגובים גני הילדים הפרטיים. למרות שהתשלום החודשי לגנים ומעונות היום הוא מההוצאות הכבדות של משפחות רבות בישראל, מדובר כנראה באחד השירותים האחרונים שלא קיימת עבורם השוואת מחירים מסודרת. ישנם פערי מחירים גבוהים בין הגנים הפרטיים השונים, בפרט אם משווים בין המרכז לפריפריה. שכר הלימוד לילד בגן נע כיום בין כ-2,500-5,000 שקל בחודש, ואף מגיע בקצה העליון לאזור ה-8,000 שקל בגנים אחדים.
"ברוב הגנים היקרים והמבוקשים בעיר אין מקום פנוי שנה או שנתיים קדימה", מספרת סמדר. "אני רואה לפעמים מחירים בקבוצות פייסבוק והמחירים הם לא שפויים. אנשים מוכנים לשלם יותר בגלל החרדה מהתעללויות ולכן הולכים למקומות שיש להם מוניטין, או כאלה שנותנים ערך מוסף. באותה השכונה אפשר למצוא גנים בפערים של אלפי שקלים".
רוצים מצלמות? תשלמו
גננות שעמן שוחחנו מייחסות את עליית המחירים בעיקר לרגולציה מצד הרשויות ואמצעים שננקטו בעקבות לעליית המודעות לאלימות בגנים. חשיפת פרשות התעללויות שונות בשנים האחרונות גרמה להרבה מהגנים להטמיע מערכות לצילום וידאו, עוד לפני שחוק המצלמות נכנס לתוקפו בספטמבר האחרון וחייב כל מסגרת לגיל הרך להיות מתועדת בווידאו בכיסוי מלא. בנוסף, החל בספטמבר הקרוב יחול חוק הפיקוח על מעונות היום להסדרת הענף, לרבות דרישות בטיחות שונות.
"כשהקמתי את הגן שלי לפני תשע שנים, גביתי שכר לימוד קבוע של 2,700 שקל לילד והמחיר הזה נשמר במשך שש שנים", אומרת שני כלפון, בעלת גן בחדרה ויו"ר התאחדות מעונות היום הפרטיים. "היום אני כבר גובה 3,200 שקל. העלינו את השכר כשהכנסנו את אמצעי הפיקוח, המצלמות והרמקולים. זה עלה לנו בין 35,000-40,000 שקל, כי יש לנו גן גדול שמצריך הרבה מצלמות וגם כי השקענו במערכות איכותיות".
אבל זאת לא העלות הכי גדולה שמטילה הרגולציה על הגנים, ומתגלגלת לבסוף לכיס של ההורים. "ישנו גם העניין של היתר חורג, שיכול להגיע לעלות פסיכית של 300 אלף שקל לגן ילדים", מוסיפה כלפון, "הרבה מהגנים פועלים מתוך בתים פרטיים שבטאבו רשומים כמיועדים למגורים, ואז צריך לגשת לעירייה ולבקש היתר חורג לשימוש אחר. צריך מהנדס, אדריכל וגם עורך דין ברוב המקרים. מדובר פשוט בעלויות מטורפות. ואם זה לא מספיק, ההיתר תקף רק לחמש שנים ואז צריך לחדש אותו".
בניגוד למצלמות, היתרים חורגים היו קיימים גם בשנים עברו. ואולם, בגנים טוענים שבשנים האחרונות הנושא נאכף ביתר שאת. אכיפת ההיתרים, לדבריה של כלפון, "תלויה מאוד בעירייה וכל רשות פועלת אחרת. עיריות יודעות שאם יש חוסר בתקציב, היתרים חורגים זה אחלה מקור לכסף. אני יודעת שבחדרה יש הרבה גנים שנסגרו כי לא היו מסוגלים לעמוד בדרישות. זה מאוד נפוץ וקורה בהמון גנים שנסגרים בארץ".
"אין בזה היגיון", הבהירה כלפון. "אין בהיתר חורג משהו שמדבר על הבטיחות של הילדים. זה רק משהו בירוקרטי מבחינת מחלקת ההנדסה של העירייה, פשוט לשנות את הייעוד של המבנה. שום דבר פיזית לא משתנה במקום. בכל מה שקשור לבטיחות, אנחנו חייבים להביא כל שנתיים סוקר בטיחות שבודק אם צריך לשנות משהו, וזה לא קשור להיתר חורג".
נטע (שם בדוי) מפעילה גן ילדים פרטי ברמת גן. היא גובה 3,500-3,600 שקל לילד. גם היא מעידה על גל העלאות מחירים בשנים האחרונות, סביב סוגיית הפיקוח בגנים. "אנחנו התקנו מצלמות בעלות של 7,000 שקל ובנוסף משלמים בכל חודש יותר מאלף שקל על שירות של תצפיתנים, שעוקבים אחרי מה שקורה בגן", אומרת נטע, "העלנו את המחיר להורים ב-100-200 שקל בחודש. יש גנים שהעלו את המחירים עוד לפני שהכניסו את המכשירים, כי אם אחד מעלה כולם מעלים".
8,000 שקל בחודש
מעבר לפיקוח ולרגולציה, מחירי הגנים מושפעים מעלויות שכירות שגבוהות יותר במרכז, וכנ"ל לגבי המשכורות לעובדים. במרכז הארץ מרוויחות הסייעות כ-40-50 שקל בשעה, לעומת שכר שקרוב למינימום בפריפריה. מנהלת גן שכירה בפריפריה מרוויחה כ-8,000 שקל בחודש, מול 15 אלף שקל במרכז הארץ – כך לפי הערכות בהתאחדות המעונות. עוד מושפע המחיר מעיצוב ומתקנים, רמת בטיחות, רמת הכשרה והמוניטין של הגן.
האזורים שבהם משלמים ההורים הכי הרבה כסף כדי לשלוח את הילדים למסגרות הם תל אביב והרצליה. החשבון החודשי נע בין 4,000-6,000 שקל לילד. במקרים חריגים ניתן למצוא גנים שגובים סכום עתק של 7,500-8,000 שקל בחודש, אליהם הולכים ילדי שגרירים זרים וילדי האלפיון העליון.
בקצוות של הארץ, בנגב ובצפון, ניתן למצוא גנים פרטיים במחירים התחלתיים של 2,200-2,300 שקל. אבל המחיר הממוצע לגן בפריפריה הקרובה הוא גבוה יותר, כ-3,000 שקלים, והוא מטפס ככל שמתקרבים למרכז.
הבעיה גדולה, הפתרון - פשוט
"גני הילדים ומעונות היום הפרטיים אינם רק עסק מסחרי", אומר יניב בר אור, מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים, "תרומתם לחינוך ילדי ישראל היא לא משהו שניתן להקל בו ראש. ללא מעונות היום הפרטיים כלכלת ישראל עלולה למצוא עצמה משותקת".
בר אור טוען שנטל הרגולציה והעלויות שהיא מוסיפה הופכת גנים רבים להפסדיים: "ענף גני הילדים הוא חבוט ומוכה עומס בירוקרטי מהקשים והבלתי אפשריים שקיימים כיום. מצד אחד עמידה בחוק הפיקוח, המצלמות, הכשרה, הדרכה ובטיחות כתנאי לקבלת אישור הפעלה ומהצד השני חוק התכנון והבניה אשר גורם לסגירת גנים ומעונות איכותיים. נטל וכפל הרגולציה עובר כל גבול וגורם למאות גננות פשוט לסגור את הגן, גם מי שאוהבת פעוטות לא יכולה להפסיד כסף ולמעשה לסבסד את המעון. אנו חווים בריחה גדולה של נשות חינוך איכותיות אל מחוץ לתחום".
אז איך ניתן להגדיל את הפיקוח כנדרש על הגנים מבלי להביא לגל התייקרויות נוסף או לקריסת הענף? לשיטתו של מנכ"ל ההתאחדות על הממשלה החדשה להשוות את התנאים של הגנים הפרטיים לאלה הציבוריים, "לרבות פטור מארנונה מע"מ ומיסים, ביטול השימוש החורג למבני מגורים בהם מתקיימות מסגרות חינוך, ותקצוב להורים גם במעונות הפרטיים לצד ותקצוב הפעילות באופן שווה כנהוג עם מעונות המדינה". אחרת, לדבריו של בר-אור, "עלולה הממשלה למצוא את עצמה בטווח הקרוב ללא פתרונות להורים, כשהגנים שעליהם היא רוצה לפקח סוגרים את העסק ומשאירים את המדינה עם המון תוכניות שאין לה יכולת לממש".