בדרך להעלאת מיסים? היום (שלישי) פירסם בנק ישראל את הדוח השנתי המלא שלו לשנת 2020. בין 270 העמודים, שמקיפים מכל זווית אפשרית את הנזק הכלכלי למדינת ישראל ולאזרחיה בשנת הקורונה, נמצא פרק קצר ומעניין תחת הכותרת "אתגרים בעת יציאה מהמשבר". האתגר המרכזי, בתרגום חופשי לדוח של הבנק, הוא הצורך להחזיר את סכומי העתק שהממשלה הוציאה וממשיכה להוציא על טיפול בהשלכות הקורונה. הפתרון, קובעים באופן חד משמעי בבנק המרכזי, עובר דרך העלאת מיסים והטלת גזירות על הציבור.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

כבר במבוא לדוח, שעליו חתום נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ומופנה לממשלה ולכנסת, נאמר: "עם היציאה מהמשבר תידרש התאמה של המדיניות הפיסקאלית (מימון הוצאות הממשלה; א"ד). לשם כך לא יהיה די בדעיכת ההוצאות המיוחדות הקשורות למשבר. הגירעון המבני הגדול והמתרחב ערב המשבר מלמד כי תתחייבנה התאמות נוספות".

בהמשך מובהר בדיוק באיזה התאמות מדובר. "את צמצום הגירעון המבני יהיה קשה להשיג ללא העלאה של שיעורי המס", כתבו עורכי הדוח. ואכן הגרעון עצום: את השנה שעברה סיימה מדינת ישראל במינוס של 160 מיליארד שקל, והחוב הלאומי זינק ליותר מ-72% מהתוצר.

עוד באותו נושא:

השיבושים בלימודים יפגעו במשכורות התלמידים בעתיד

בבנק ישראל מציינים שיש דרך חלופית למלא את קופת האוצר - במקום להגדיל את ההכנסות ניתן לצמצם את ההוצאות, במקום העלאת מיסים ניתן לקצץ בתקציבים. בבנק אולי תומכים גם בשיטה הזו, אבל לא בונים עליה, מתוך היכרותם עם המערכת הפוליטית בישראל. "ב-2012 ניסתה ממשלת ישראל לצמצם את הגירעון באמצעות הפחתת הוצאות, אך צעדים אלו לא שרדו לאורך זמן, והממשלה הבאה ביטלה את הצמצום ואף הרחיבה את הגירעון המבני עוד יותר", הם מזכירים.

אז מתי בדיוק ממליצים בבנק ישראל להתחיל להעלות את שיעורי המס? לפי הדוח, תזמון פעולות מסוג זה תלוי "במידע שיתבהר בשנה הקרובה לגבי מועד סיום המשבר ועומק הצלקות הכלכליות שהוא יותר. ייתכן שבשנים 2021-2022 עדיין יידרשו צעדים להאצת היציאה של המשבר מהמשק". הבנק ממליץ לבצע את הצעדים מוקדם ככל הניתן אבל בפרק אחר בדוח ממליץ להימנע מהעלאת מיסים ב-2021. כלומר, לפי המתווה, העלאת גובה המס צפויה בעוד שנה או שנתיים לכל היותר.

ביקורת על מודל החל"ת

העלאת מיסים אינה הדבר היחיד שעליו ממליצים בבנק ישראל כדי לצאת מהמשבר ולשקם את הכלכלה. בבנק ישראל ממליצים לממשלה על מספר צעדים נוספים, שבמובלע מביעים ביקורת כלפי מנגנון החל"ת שקבעה המדינה מתחילת המשבר ועד חודש יולי, ואף כלפי מדיניות הפיצויים לעסקים.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"רבות מהתוכניות שהופעלו בעת המשבר נתנו עדיפות לשיקולי הסיוע והפיצוי על פני שיקולי יעילות ותמריצים. עת היציאה מהמשבר חשוב יהיה להפסיק תוכניות אלה או לצמצם אותן, ולהתאים את מאפייניהן כך שהן לא יפגעו בתמריץ לעבוד ולא ינציחו את קיומם של עסקים לא יעילים", כתבו עורכי הדוח.

בבנק ישראל מצאו רק מדינה אחת בעולם המערבי, פינלנד, שנקטה במודל חל"ת דומה לזה של ישראל, וגם הוא הוגבל לתקופה של 90 ימים. מרבית המדינות נקטו במדיניות של סיוע דרך המעסיק, כדי שלא לנתק את הקשר בינו לבין העובד. נתקים שכאלה מורגשים היטב כיום במשק ההולך ונפתח, כשמעסיקים רבים לא מצליחים להחזיר את עובדיהם מחל"ת, בעוד שרבים אחרים רוצים לחזור מחל"ת ולא מוחזרים. עם זאת, בבנק מציעים להמשיך לאפשר רשת ביטחון מסוימת למובטלים גם אחרי יוני, שתתמקד יותר בהכשרות מקצועיות ופחות בפיצויים.

בבנק ישראל כבר לא סומכים על הממשלה?

כזכור, ממשלת ישראל מתנהלת לאורך כל תקופת משבר הקורונה ללא תקציב מדינה מאושר. במהלך השנה האחרונה קרא הנגיד לממשלה מספר פעמים לאשר תקציב - אך לא נענה. בהקדמתו לדוח רומז ירון לפגיעה אפשרית באמינות של הכלכלה הישראלית: "על המדיניות הפיסקלית לשוב ולהתנהל במסגרות סדורות ובהתאם לכללים פיסקאליים ארוכי טווח, כדי לשמר את אמינותה לאורך זמן ולתמוך בתהליכים של קביעת סדרי עדיפויות. אישור תקציב המדינה לשנת 2021 הוא צעד חיוני בהקשר זה".

בבנק אפילו מציעים לקבוע מעין מנגנון עוקף-פוליטיקאים, שיימנע בעתיד מצב דומה שבו תקציב המדינה מוחזק כבן ערובה בקרבות פוליטיים וכספים זורמים ללא בקרה. "חוסר היציבות הפוליטית שאפיין את השנתיים האחרונות מדגיש את הצורך במסגרת מוסדית כלכלית ארוכת טווח, שיכולה להתקיים במנותק ממגבלות קצרות טווח", מסביר הדו"ח. הבנק מציע לקבוע כללי יסוד למימון הוצאות המדינה, כפי שנהוג במדינות המערב - "ולא באמצעות צעדים זמניים באופיים".

בישראל, כפי שמפרט הדוח, השנה האחרונה הייתה רצופה בצעדים זמניים. כמו למשל הוצאת יותר מ-100 מיליארד שקל ב"קופות חוץ תקציביות" שונות, שהן בפועל הלוואות שנטלה המדינה. "הניסיון בעולם ובישראל לימד כי היכולת לממן פעילות ציבורית באמצעות גירעונות מביאה במקרים רבים לבחירה בהוצאות שאינן בהכרח היעילות ביותר, יחד עם הטלת נטל ההחזר על הממשלות העתידיות ועל הדורות הבאים", מזהירים בבנק.