סוף המנדט של יאיר לפיד מגיע היום (רביעי), ועל אף שקשה לדמיין זאת, נראה שממשלה חדשה הולכת ונרקמת בישראל. רבות דובר על הקשיים הקואליציוניים שעומדים בפני הממשלה המסתמנת, אבל לשרים בממשלת בנט-לפיד מחכה עבודה קשה גם בתוך המשרדים, כל אחד בתחומו. אחרי שנתיים של חוסר יציבות פוליטית, כלכלית ובריאותית, נערמה הרבה עבודה מקצועית הנדרשת לטיפול בבעיות הדחופות של המדינה. אלה הן המשימות הכלכליות הבוערות ביותר לכל ממשלה חדשה שתקום.

תקציב המדינה

אישור תקציב מדינה הוא אולי המשימה הראשונה שלה תידרש הממשלה שתקום. מדינת ישראל מתקיימת כבר שנה וחצי ללא מסגרת תקציבית מסודרת – אירוע חריג שלא היה מאז קום המדינה – ועוד בתקופה של משבר כלכלי. מתקציב המדינה והתוכנית הכלכלית שתאושר לצידו, ייגזרו יתר הפרויקטים שתוכל לקדם הממשלה.

אביגדור ליברמן (צילום: Yonatan Sindel Flash 90, פלאש/90 )
יצטרך להתמודד עם גרעון אסטרונומי? שר האוצר המיועד, ליברמן | צילום: Yonatan Sindel Flash 90, פלאש/90

שר האוצר המיועד, אביגדור ליברמן, יירש את גירעון הענק שנפער בקופת האוצר בשנה האחרונה, בגובה של כ-160 מיליארד שקלים, מה שיהפוך את משימת בניית התקציב למורכבת במיוחד: מצד אחד, אנשי משרד האוצר יבקשו תקציב עם אופק להתכנסות וצמצום הגירעון בעתיד הנראה לעין. מצד שני, גם אנשי המקצוע באוצר לא מדברים על קיצוצים והעלאות מיסים בשנה הקרובה, כל עוד נזקי המשבר הכלכלי מורגשים במשק ובשוק התעסוקה.

ונקודה נוספת - איך בכלל אפשר לחסוך בהוצאות בממשלה שצפויה להיות אחת המנופחות שקמו כאן. כזו שמורכבת מהרבה מפלגות קטנות ובינוניות שלכל אחת מהן דרישות, שאיפות ותוכניות משלה.

מודל החל"ת

במה שעשוי להיות אחד המהלכים האחרונים שלו כשר האוצר הנוכחי, ישראל כ"ץ מוביל בימים אלה מתווה להארכת דמי האבטלה שמקבלים כיום קרוב ל-400 אלף מחפשי עבודה. על פי מודל החל"ת הקיים של הממשלה, התשלומים מביטוח לאומי למובטלי הקורונה ייפסקו בעוד חודש בדיוק, ב-1 ביולי.

בעקבות התנגדות גורפת לכוונה להאריך את דמי האבטלה לכולם, פרסם אתמול משרד האוצר מתווה חל"ת חדש. עם זאת כלל לא בטוח שכ"ץ יספיק לחוקק את הארכת מתווה החל"ת בזמן, בין אם המועד הסופי הוא פקיעת מודל החל"ת ובין אם הדד-ליין יהיה הקמת ממשלה חדשה. אם תקום ממשלת שינוי, היא זו שתצטרך להחליט מה עושים עם מכת האבטלה.

אנשים מבלים מרחובות תל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש/90 )
מישהו יצטרך להתמודד עם שיעורי האבטלה הגבוהים | צילום: מרים אלסטר, פלאש/90

לצד צעירים שיכולים לחזור לעבוד ולא רוצים, ישנם מבוגרים רבים שמחפשים עבודה בכל הכוח ולא מוצאים. בסקירה שפירסם ארגון ה-OECD על כלכלת ישראל כוון זרקור על בעיית האבטלה בארץ. לפי הערכת הארגון, גם בסוף 2022 עדיין לא נחזור לרמת התעסוקה הגבוהה שהייתה כאן טרום הקורונה. על הממשלה יהיה להחליט אם היא הולכת על הצעד הפופוליסטי של הארכת דמי האבטלה לכולם, או להקשיב לכלכלנים הדוחפים למתווה דיפרנציאלי שיסייע למובטלים בהתאם לגיל, מקצוע ומצב משפחתי.

מחירי הדיור

אחרי רגיעה קצרה בזמן משבר הקורונה, מחירי הדירות חזרו לזנק, והקצב מגיע לעליה של כ-10% בשנה בממוצע ברחבי הארץ. במקביל, תוכנית "מחיר למשתכן" הממשלתית, שנועדה לספק דירות מוזלות לזוגות צעירים, נמצאת כיום בשלבי הסיום שלה, כמו גם תמ"א 38.

שר השיכון הנוכחי, יעקב ליצמן, ביטל את מחיר למשתכן והחליף אותה בתוכנית "דיור במחיר מופחת". התוכנית החדשה מבוססת על קודמתה, אך עושה הבחנה בין פריפריה, מרכז ואזורי יוקרה. בפרויקטים נדל"ניים שייבנו בפריפריה ויכללו בתוכנית, חצי מהדירות ישווקו במחיר מסובסד וחצי בשיטת השוק החופשי. באיזורי ביקוש גבוהים, שיעור הדירות המוזלות יהיה נמוך יותר. באזורי יוקרה לא יתקיים דיור במחיר מופחת.

תמ"א 38 (צילום: באדיבות "חברת רוש בריא 38 בע"מ")
התוכניות שמסדירות את התחום לקראת סיום. תמ"א 38, ארכיון | צילום: באדיבות "חברת רוש בריא 38 בע"מ"

אלא שמפלגתו של ליצמן, יהדות התורה, נמצאת כרגע בדרכה המסתמנת לאופוזיציה. שר חדש במשרד יכול להביא סדר יום ותוכניות אחרות לאחד האתגרים הכלכליים הגדולים בישראל – רכישת דירה ראשונה. עוד לא ידוע מי יחליף את ליצמן במשרד, כאשר כרגע לפי הפרסומים מפלגת תקווה חדשה מבקשת את התיק עבור זאב אלקין.

בעיית הפקקים

עם החזרה לשגרה, חזרו לחיינו גם פקקי הענק בכבישי ישראל. העומסים בדרכים והיעדר תחבורה ציבורית יעילה, שהקשו על חיי הישראלים עוד לפני הקורונה, נדחקו הצידה. ארבע מערכות בחירות, חוסר הסכמות קואליציוניות ובעיקר היעדר תקציב מדינה, הובילו לכך שהממשלה וזרועותיה לא הובילו מהלכים חדשים בתחום, ואף הוקפאו תוכניות ישנות. כך, למשל, נתקעו פרויקטים כמו הרחבת כביש 57 בשרון וכביש 65 בצפון, טיפול במוקדי סיכון בכבישים "אדומים", והתעכב פרויקט המטרו הענק שמתוכנן לקום מתחת לאדמת גוש דן.

לשרת התחבורה המיועדת של ממשלת בנט-לפיד, מירב מיכאלי, מצפה עבודה לא פשוטה. עם זאת, מיכאלי מגיעה בתזמון טוב למשרד התחבורה. לכאורה, בזמן שהגירעון גבוה, לא יהיה לממשלה כסף להשקיע בפרויקטים תחבורתיים יקרים. אלא שההפך הוא הנכון.

פקקים בתל אביב, הבוקר (צילום: N12)
הבעיה שאי אפשר שלא לשים לב אליה. פקקים בתל אביב בבוקר, ארכיון | צילום: N12

הקונצנזוס בקרב הכלכלנים והמומחים הוא שהשקעה בתשתיות בכלל, ובתשתיות תחבורה בפרט, יסייע ביציאה מהמשבר הכלכלי. השקעה בפרויקטים לאומיים מזרימה כספים למשק ויוצרת משרות, ולא בהכרח על חשבון קופת המדינה, שכן רבים מהפרויקטים נעשים בשיתוף עם המגזר הפרטי. בנוסף, בעיית התחבורה היא גם בעיה כלכלית, שגורמת לשריפת מיליוני שעות עבודה בפקקים. כלומר, טיפול במצוקת התחבורה בישראל לא רק ישפר את רמת החיים של התושבים, אלא גם יעלה את הפיריון של המדינה כולה וישתלם כלכלית.

שנתיים של כאוס פוליטי ושנה של משבר בריאותי חמור, השכיחו קצת מנבחרי הציבור שלנו את החיים עצמם, אבל הבעיות לא חיכו שנזכר בהן והן רק הלכו ותפחו. אם אכן תקום ממשלה חדשה השבוע כדאי שהיא תתחיל לעבוד, כי דבר אחד בטוח - לא חסר מה לעשות.