מבקר המדינה מאשש את מה שמרגיש כל ישראלי בקופה בסופרמרקט: מחירי המזון בארץ גבוהים ב-30% מכפי שהיו אמורים להיות, וב-51% מהמחירים באיחוד האירופי. משרד המבקר, בראשות מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דוח בנושא הטיפול ביוקר המחיה בתחום המזון ומוצרי הצריכה, ונתן למדינה ציון "לא מספיק".
החישוב בדוח נעשה ביחס לתוצר לנפש מול מדינות ה-OECD והאיחוד האירופי. על פי הכתוב, הישראלים הוציאו כ-132 מיליארדי שקלים בשנת 2018 על קניית מזון, כ-18% מכלל ההוצאה של משקי הבית. יש פער עצום של 51% בין המחירים בין ישראל למדינות האיחוד האירופי במונחי כוח קנייה.
"הרשויות שעוסקות בנושא אינן עושות די", כתב המבקר בדוח וקשר את המחירים הגבוהים שמשלם הצרכן הישראלי לרמת הריכוזיות הגבוהה בשוק, הנשלט על ידי מספר מצומצם של חברות. "אמנם בשנים האחרונות הצטמצם מעט פער מחירי המזון בין ישראל למדינות האיחוד האירופי ומדינות ה-OECD, אך עדיין מדד פערי המחירים במונחי כוח קניה של מחירי המזון בישראל גבוהים מאוד לעומת מדינות האיחוד האירופי ומדינות ה-OECD, ועדיין קיימים חסמים המקשים על הורדת מחירי המזון ועל קידום התחרות בענף".
מאז 2012 ועד 2020 עלה מדד מחירי המזון בישראל ב-6%. עם זאת, באותה תקופה עלה המדד במדינות האיחוד האירופי ב-11%, ומכאן הצמצום האמור בפערי המחירים מול אירופה. כלומר, הפערים לא הצטמקו כי המחירים אצלנו הוזלו – אלא כי שם הם התייקרו.
"מהתרשימים עולה כי הפער בכוח הקניה בקטגוריה של "מזון ומשקאות שאינם אלכוהוליים" לעומת מדינות ה-OECD ומדינות האיחוד האירופי היה ב-2011 19% ו-24% בהתאמה, וב-2017 הוא גדל ל-37% ו-51%, בהתאמה. ב-2017 כוח הקניה של הצרכן הישראלי נחלש ביחס למדינות ה-OECD בארבע קטגוריות - חלב גבינה וביצים, לחם ודגנים, בשר, ובפירות וירקות.
יותר מ-20 שנה לא הוכרז מונופול חדש בשוק המזון
דווקא בקטגוריות הפירות והירקות, כוח הקניה של הצרכן הישראלי גבוה יותר ממדינות ה-OECD, כלומר הירקות והפירות זולים יותר, כך עולה מהדוח. אך הפער ביננו לבין מדינות העולם הצטמצם בין השנים 2011 ל-2017. "מנתוני התרשים עולה כי מאז המחאה החברתית ב-2011, וכניסתו לתוקף של חוק המזון במלואו ב-2015, הפערים בכוח הקניה של מוצרי המזון בישראל לא הצטמצמו במספר קטגוריות אלא אף גדלו לעומת מדינות ה-OECD", נכתב.
המבקר מצביע על מספר סיבות למחירי המזון הגבוהים, ובמרכזן ריכוזיות גבוהה של ספקי מזון בקטגוריות מסוימות בענף המזון. "עשרת ספקי המזון הגדולים מחזיקים יחד בנתח שוק המוערך בשיעור של כ-54% בממוצע מכלל ענף המזון ותחום מוצרי הצריכה. ל-4 מהם (חלקם הוכרזו כבעלי מונופולין בכמה קטגוריות בענף המזון) יש נוכחות שוק משמעותית (מעל 10% כל אחד) בכמה קטגוריות בענף המזון (כמו בשר, חלב ודגים)".
הדוח גם התייחס לפעילותה של רשות התחרות, אשר בחנה בחלק מקטגוריות המזון הללו את השפעתה של רמת הריכוזיות על התחרות ועל יוקר המחיה. "יותר מ-20 שנה לא הכריזה רשות התחרות על בעל מונופולין בשוק המזון", נכתב בדוח כביקורת על פעילותה של הרשות.
"להכרזה על מונופולין תועלת בסיוע לציבור לעמוד על זכויותיו מול בעלי מונופולין", הסביר המבקר. "בפגישה של צוות הביקורת מיולי 2020 עם נציג רשות התחרות הוא ציין כי פעולות הרשות לסיוע לאכיפה באמצעות הציבור אינן כוללות פעולה של הכרזה על בעל מונופולין. הוא הוסיף כי משנת 2016, כחלק ממדיניות הרשות, הופסקה למעשה ההכרזה על בעלי מונופולין. פעולות הרשות לסיוע לאכיפה באמצעות הציבור באות לידי ביטוי בשני היבטים: ייעוץ בלתי פורמלי וחברות נציג רשות התחרות בהנהלת קרן למימון תובענות ייצוגיות".
מאיגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה לדו"ח המבקר: "על פי נתוני האמת של הלמ״ס וה-OECD, מחירי מוצרי תעשיית המזון הישראלית ירדו בעשור האחרון ב-2% ואילו באירופה המחירים התייקרו פי 4 ביחס למה שמשלם הצרכן הישראלי. פער מחירי המזון בין ישראל לבין מדינות העולם הצטמצם במעל 15%. מדובר בתופעה חריגה וחסרת תקדים בכל קנה מידה. המודל בו בחר מבקר המדינה להציג את הנתונים אינו מקובל על ה-OECD, רצוף בסתירות ומושפע בעיקר מפערים בשער החליפין.
"לשם המחשה, על פי מודל זה, מחירי המזון בישראל היו זולים באופן משמעותי מהמחירים באירופה לפני המחאה החברתית. במשך העשור האחרון כמו גם בתקופת הקורונה תעשיית המזון הישראלית הייתה היחידה בעולם שמחירי מוצריה הוזלו למרות התייקרויות תשומות ייצור. השילוב של צמצום פערי מחירי המזון בישראל בהשוואה למדינות OECD לצד גידול משמעותי בשכר הממוצע הביא לשיפור משמעותי ברמת החיים בישראל בהיבט השכר הממוצע ומחירי מוצרי מזון, כפי שמופיע בדוח המבקר עצמו. תעשיית המזון הישראלית גילתה בעשור האחרון אחריות ומנהיגות בכל מימד אפשרי ושמרה על יציבות ברמת המחיר כולל בתקופת הקורונה ועל אף עליות במחירי היצור".