מערכות יחסים בין ההון הגדול לבין השלטון קיימות ככל הנראה מזה מאות ואלפי שנים. יחסי הגומלין ביניהם הזינו את שני הצדדים בכסף ובכוח במהלך ההיסטוריה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לאורך השנים, ובמיוחד בעשורים האחרונים, נחקקו חוקים על גבי חוקים בניסיון למנוע שחיתויות שנוצרות כשפוליטיקאים בוחרים את המקורבים והמקושרים ואת "מעטפות הכסף" על פני האינטרס הציבורי. אולם ברווח שבין ההון לבין השלטון, נותר בכל זאת מקף מחבר - ענף הלוביזם, או השתדלנות, שפעילותו מוסדרת בחוק. מטרתו המוצהרת היא לגרום לנבחרי הציבור לקדם מדיניות כזו או אחרת, שלשמה נשכרו הלוביסטים על ידי בעלי האינטרסים.
מן הידועות היא העובדה שבעל אינטרס ללא לוביסט יתקדם לאט יותר, אם בכלל, בצנרת הפוליטית או הביורוקרטית ללא הכסף שמשמן את המערכת.
באופן מסורתי, ענפי הטבק והאנרגיה העוצמתיים היו השחקנים החזקים במסדרונות בירת ארה"ב. הכסף של החברות החזקות בענפים אלו הוטמן בכיסיהם של פוליטיקאים בכירים וזוטרים בוושינגטון ואלה דאגו בחזרה לאינטרסים שלהן. ואולם לאחרונה חל מהפך, וחברות הביג־טק הדיחו אותן מראש רשימת מפעילי הלוביסטים והתורמים באופן אישי לחברי הקונגרס האמריקאי.
את מערכת היחסים בין הלוביסטים לקונגרס היטיב לתאר מיק מולבאני, לשעבר חבר בית הנבחרים, רפובליקאי מדרום קרוליינה. בשנת 2018, ברגע של גילוי לב או אולי חוסר מודעות סיפר מולבאני שכאשר היה חבר קונגרס, הוא היה נפגש עם לוביסטים אך ורק אם הם היו תורמים לו כסף. "הייתה לנו היררכיה די ברורה במשרד שלי בקונגרס", סיפר מולבאני ל־1,300 בנקאים ולוביסטים בכנס של איגוד הבנקאים שהתקיים בוושינגטון. "אם אתה לוביסט שמעולם לא העביר לי כסף", הוא המשיך, "לא הייתי מדבר איתך. אם היית לוביסט שכן העביר לי כסף, אולי הייתי מדבר איתך". כמה חודשים אחר כך בינואר 2019, מולבאני מונה לראש הסגל בבית הלבן תחת הנשיא דונלד טראמפ, תפקיד בו שימש עד מרץ 2020.
תחת ביקורת
בשנת 2017 פייסבוק ואמזון כלל לא היו בשמינייה הפותחת של החברות שהוציאו הכי הרבה כסף על שתדלנות בוושינגטון, והיום הן ממוקמות במקום הראשון והשני. ב-2017 הייתה זו גוגל שהעפילה למקום הראשון ברשימה, אך מאז היא ירדה ביחס לענקית הקמעונאות המקוונת של ג'ף בזוס ולרשת החברתית שייסד מארק צוקרברג.
הקפיצה שנתנו חברות הביג־טק כל כך משמעותית, שפייסבוק לדוגמה, הגדילה את ההוצאה שלה על שתדלנות בשיעור של 56% מ־2018 ועד 2020, ואמזון ב־30% באותה תקופה. בדומה לחברות גדולות אחרות, את עיקר הכסף שהן מקדישות לפוליטיקה שמות חברות הטק על שתדלנות ולא על תרומות ישירות לפוליטיקאים.
בשנים האחרונות, אמזון, אפל, פייסבוק וגוגל היו נתונות כולן לביקורת גוברת עקב טענות על כך שהן פוגעות בפרטיות של הציבור, בדמוקרטיה, בעסקים קטנים ובעובדים שלהן.
לפי הדוח, במרוץ להשגת כוח מונופוליסטי בשווקים בהם החברות פועלות, הן פיתחו שיטות עסקיות טורפניות, ניצלו את כוחן הרב והשתמשו בנתונים הפרטיים של משתמשיהן להפקת רווחים.
כמו כן, נבחרי ציבור רפובליקאים ודמוקרטים טענו בשנים האחרונות כי לפייסבוק ולגוגל הייתה השפעה חסרת תקדים על הדמוקרטיה האמריקאית; אמזון מצידה הואשמה במהלך השנה האחרונה בכך שהיא לא מספקת לעובדיה תנאי הגנה טובים מספיק נגד נגיף הקורונה בעוד שהיא מאלצת אותם לעבוד.
טענה נוספת נגד החברות הללו הייתה שבעוד שהן נחשבות חדשניות בעצמן, הן למעשה מדכאות חדשנות על ידי רכישה של חברות קטנות וסטארט-אפים. לפי הטענה, הן בולעות את החברות הנרכשות ולעתים כלל לא עושות בהן שימוש, אלא רק מחסלות כל פוטנציאל לתחרות.
בחירות 2020 שברו שיאים
דוח חדש שפירסם בשבוע שעבר Public Citizen - ארגון אמריקאי ללא מטרת רווח שנוטה לצד השמאלי של המפה - מראה כיצד הזרקת כספים מצד המונופולים הללו למסדרונות הקפיטול בוושינגטון הבירה, איפשרה להם להזיק לצרכנים, לעובדים ולחברות אחרות מבלי לשלם על כך מחיר.
דוח קודם שפירסם הארגון ב־2019 בחן את הכסף שזרם מחברות אלה ואחרות בסבבי בחירות בארה"ב עד 2018, והראה כיצד תאגידי הטכנולוגיה הגדולים שלחו צבא של לוביסטים לגבעת הקפיטול והרעיפו תרומות וכסף חוקי אחר על חברי הקונגרס.
הדוח הנוכחי ממשיך מהנקודה בה הדוח הקודם נעצר, בחירות האמצע לקונגרס ב־2018. הדוח מראה כי פייסבוק ואמזון הם כיום שני התאגידים שמוציאים הכי הרבה כסף בארה"ב על לוביזם.
על פי הדוח, ענקיות הטק הוציאו לקראת סבב הבחירות האחרון בין הנשיא ג'ון ביידן לנשיא לשעבר טראמפ יותר מאשר מי שנחשבו עד כה לשתדלניות הגדולות בוושינגטון - חברות הנפט והטבק. כך, במהלך בחירות 2020, חברות הטכנולוגיה הוציאו 124 מיליון דולר על תרומות לקמפיינים ושתדלנות ובכך ושברו שיאים קודמים מסבבי עבר.
מהנתונים עולה כי בשנת 2020 הוציאו אמזון ופייסבוק יחד כמעט כפליים ממה שהוציאו ענקית הנפט אקסון (Exxon) וחברת הטבק פיליפ מוריס על שתדלנות.
כאמור אמזון פייסבוק הגדילו בין השנים 2018 ו־2020 את ההוצאות שלהן על לוביזם ב־30% ו56% בהתאמה. אולם הגידול הוא לא רק בהיקף הכסף שהועבר, אלא גם במספר הלוביסטים שהסתובבו בוושינגטון. ארבע ענקיות הטק - אמזון, פייסבוק, גוגל ואפל - גייסו עוד לוביסטים לצבא שלהן, והוסיפו 40 לוביסטים נוספים מ־2018 עד 2020.
קרנות לתרומות פוליטיות של חברות וארגונים (PAC), לוביסטים ועובדים של חברות הטכנולוגיה הללו תרמו בבחירות של 2020 33% יותר מאשר בבחירות של 2018 - עלייה של יותר מ־4 מיליון דולר. בסך הכול, התרומות לבחירות ב־2020 הגיע ל־16.5 מיליון דולר. מדובר בעלייה הגדולה ביותר בתרומות ממערכת בחירות אחת לזו שאחריה מצד חברות הטכנולוגיה.
הלוביסטים של חברות הביג־טק הם לא רק רבים במספרם אלא גם נחשבים לבין המשפיעים ביותר בוושינגטון. מחצית מ־10 הלוביסטים שהיו התורמים הגדולים ביותר בבחירות 2020, עובדים עבור אחת מארבע ענקיות הטכנולוגיה. חמשת הלוביסטים האלה לבדם תרמו יותר מ־2 מיליון דולר בסבב הבחירות האחרון.
תכירו את העסקים שמייצרים 18 מיליארד שקלים בשנה
עוד עולה מהדוח כי כמעט כל חברי הקונגרס (94%) שיש להם נגיעה כלשהי לנושאי הגבלים עסקיים ופרטיות קיבלו כסף מלוביסטים של אחת החברות הגדולות או מה־PACs שלהן. בסך הכל, ב־2020 בלבד, חברות טק גדולות תרמו באופן ישיר או באמצעות לוביסטים כ־3.2 מיליון דולר למחוקקים שתפקידם היה לדאוג לרגולציה על אותן החברות עצמן.
גידול טבעי
מחקר קודם של Public Citizen גילה כיצד אמזון, פייסבוק, אפל וגוגל כולן הגדילו את הנוכחות ואת ההוצאה הכספית שלהן בוושינגטון בין השנים 2010 עד 2018. ב־2010 הסכום שהוציאו החברות על שתדלנות הגיע ל־19.2 מיליון דולר. אולם בתוך שמונה שנים בלבד, זינק סכום זה ביותר מפי שישה ל־118 מיליון דולר. אותה המגמה התקיימה גם בתחום התרומות הפוליטיות, שגדלו ביותר מ־400% מ־2010 עד 2018.
אמנם כל אחת מארבע החברות הגדילה משמעותית את הזרמת הכספים לוושינגטון, אבל השיאנית היא ללא ספק אמזון של ג'ף בזוס. בתוך שנתיים בלבד, מ־2016 עד 2018, אמזון כמעט הכפילה את מספר הלוביסטים שלה ובפעם הראשונה הם השתוו במספר לאלה של גוגל. אמזון, פייסבוק ואפל שכרו 40 לוביסטים נוספים לשורותיהן מ־293 ב־2018 ל־333 ב־2020. גוגל לעומתן ויתרה על שישה לוביסטים באותן שנים, מ־103 ב-2018 ל־97 אשתקד.
על פי הדוח, כמה התפתחויות חדשות גרמו לשינוי האסטרטגיה של חברות הטכנולוגיה בוושינגטון. מאז הדוח של Public Citizen מ־2018, החברות הגדולות התמודדו עם יותר אתגרים משפטיים ורגולטוריים מאי פעם. בסוף שנה שעברה הוגשו כמה תביעות נגד גוגל ופייסבוק בארה"ב ובאירופה על ידי גופים פרטיים וציבוריים - כמה תביעות נוספות צפויות השנה. כמו כן, תביעות צפויות להיות מוגשות נגד אפל ואמזון.
החברות האחרות ברשימת התורמות הגדולות אחרי פייסבוק וגוגל הן כמה מהשמות הוותיקים והמוכרים בוול סטריט כגון בואינג, שמוציאה כיום 56% פחות מפייסבוק, וממוקמת בין שמונה התורמות הגדולות מאז 2010.
כמות הכסף שלוביסטים מטעם אמזון תרמו ב־2020 הייתה גדולה ב־30% יותר מהחברה הבאה בתור, תאגיד הכבלים והתקשורת קומקאסט (Comcast). אפל וגוגל הקטינו את הסכומים שהן משקיעות בלוביסטים, ובכל זאת כלל ההוצאה של חברות הטכנולוגיה האלה גדלה.
המקרה של פייסבוק
בתקופת הנשיא טראמפ, ראש המחלקה של פייסבוק לענייני ממשלה, ג'ואל קפלן, קיבל קרדיט על כך שעזר למנהל החברה ומייסדה מארק צוקרברג ליצור קשרים טובים עם פוליטיקאים משני צדי המפה הפוליטית.
לדוגמה, בנסיעה של צוקרברג לוושינגטון בספטמבר 2019, הוא נפגש עם סנאטורים דמוקרטים, ויום לאחר מכן, הוא נפגש עם חתנו ויועצו הבכיר של הנשיא לשעבר, ג'ארד קושנר, ועם הנשיא טראמפ עצמו. בחודש אוקטובר, הוזמן צוקרברג לבית הלבן לארוחת ערב פרטית.
בימים אלה, פייסבוק וקפלן מחפשים לוביסטים שיעבדו בקרב חברי הבית הנבחרים והסנאטורים הדמוקרטים. בתחילת השנה דווח שקפלן מחפש ראש מחלקת מדיניות ארה"ב חדש לחברה.
על פי הדוח, מעבר להזרמת הכספים לכיסי הפוליטיקאים או לשתדלנות, טקטיקה נוספת של החברות היא מתן חסות או מימון של מחקרים של אקדמאים וחוקרים, אשר לא פעם לא חושפים את ניגוד העניינים הזה.
דוגמה בולטת מהעת האחרונה היא זו של פיונה סקוט מורטון, כלכלנית מאוניברסיטת ייל ולשעבר מומחית להגבלים עסקיים במשרד המשפטים של ארה"ב. מורטון זכתה להכרה רחבה כמומחית בכירה בתחום ההגבלים העסקיים, שנודעה באזהרותיה מכך שענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות מחניקות את התחרות ואת החדשנות.
מורטון פירסמה כמה מהמאמרים המשפיעים בנושא תביעות ההגבלים העסקיים נגד פייסבוק וגוגל. ביולי 2020 התגלה שהיא קיבלה כספים מאמזון ומאפל, אך לא נתנה גילוי נאות בעניין לפני שהדבר דווח על ידי עיתונאים.
דוגמה נוספת מהעת האחרונה היא זו של דיוויד ברוקס. בעל הטור בניו יורק טיימס קיבל כסף מפייסבוק (אמנם בדרך לא ישירה, דרך מכון אספן), בעת שכתב דברים חיוביים על פייסבוק כ"בלוגר אורח". גם ברוקס לא נתן גילוי נאות לגבי התרומות האלה לפני שהדבר דווח על ידי עיתונאים.
את ההתנהגות הזו הגדיר עיתונאי שמצוטט בדוח כ"שחיתות רכה מצד חברות הטק הגדולות", וטען שהן גם משלמות לעסקים קטנים לכתוב בעיתונים מקומיים דברים בשבח התאגידים.
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"