יום העצמאות הוא הזדמנות טובה להסתכל על עצמנו ולנסות להבין מאיפה התחלנו, לאן הגענו ומה צופן לנו העתיד. מקום המדינה ועד 2021 צמחנו, גדלנו, הרחבנו משפחות, רכשנו דירות, טסנו לחו"ל, הפכנו מחקלאים להייטקיסטים, ובסך הכול - אנחנו די מרוצים. ואת זה לא אנחנו אומרים לכם, אלא המספרים. 

ילדים זה שמחה: אוכלוסיית המדינה הולכת וגדלה בכל שנה, והקצב ממשיך להיות מסחרר. למרות היותנו מדינה מערבית, שיעור הילודה פה גבוה מכל מדינות ה-OECD: מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה הוא 3.01 ילדים, ואפילו נשים חילוניות שוברות שיאים עם שיעור ילודה ממוצע של 2.2, מספר שרק ממשיך לעלות. בזמן שאירופה נאלצת להתמודד עם אוכלוסייה מזדקנת, בישראל של 2021 אפשר לנשום לרווחה - הבעיה הזו עדיין רחוקה מאיתנו. 

ההייטק הציל את המשק הישראלי במשבר הקורונה - זו הייתה המסקנה המרכזית של בנק ישראל, בדוח שסיכם את שנת 2020. אך ההייטק לא טוב רק למשק בכללותו, אלא גם לעובדים עצמם: הוא מבטיח תנאים טובים, משכורות גבוהות וכפי שראינו בקורונה, גם סוג של ביטחון. לכן אין זה אלא משמח לראות שבכל שנה יותר ויותר עובדים ישראלים נכנסים להייטק, וב-2020 עלה לראשונה שיעור העובדים במגזר זה מעל 10%.

עם זאת, קצת עצוב לראות לצד שיעור עובדי ההייטק את שיעור העוסקים בחקלאות - המקצוע שמחבר אותנו לקרקע הולך ומצטמצם, ועובדיו מהווים רק 1% מכלל העובדים במשק. העבודה בענף לא קלה ולא ברור מה יקרה לו בעתיד - האם דור ההמשך של החקלאים ייקח על עצמו את העסק של ההורים ויהיה מי שימשיך לעבד את השטחים הללו?

מדינת ישראל הולכת ומצטופפת: מיליוני ישראלים חיים במספר ערים מצומצם במיוחד, מה שמעלה באזורים אלו את מחירי הדיור לשמיים. כשזה המצב, לא פלא שבמנהל התכנון כבר מדברים על בנייה של גורדי שחקים ברחבי הארץ, ובהחלט מסקרן לדמיין איך יראה קו הנוף הישראלי ב-50 שנים הבאות. 

החלום הישראלי כל כך, לרכוש בית, נשאר רחוק מאיתנו גם השנה. על פי בדיקת משרד השיכון והבינוי, מי שמרוויח שכר ממוצע והתחיל לחסוך לדירה בשנת 2020, יצטרך עבור רכישתה את כל הכסף שירוויח במשך 11 וחצי שנים. כשמנסים לדמיין את עתידה של מדינת ישראל, אין ספק שזו מהבעיות המרכזיות ביותר שאיתן נצטרך להתמודד. 

 

עומדים בפקקים וקורעים את הכבישים: ב-50 השנים האחרונות הקילומטראז' שננסע על כבישי ישראל קפץ פי 10. אפשר להסביר זאת בין השאר על ידי מספר המכוניות שמחזיקים הישראלים, שגדל באותה תקופה בשיעור זהה. ולמרות שבהחלט יש על מה להתלונן וכולנו מעבירים זמן רב מחיינו בעמידה בפקק, אפשר גם לראות שהיה ניסיון לפתור את בעיית העומסים. משנת 2005 שטח הכבישים גדל בשיעורים גבוהים הרבה יותר מאשר אורך הכבישים - כלומר הכבישים הקיימים הורחבו והוספו נתיבים רבים. זה אולי לא מספיק, אבל זו התחלה.

 

האם אנחנו חיים טוב יותר או רע יותר מלפני 50 שנה? לשאלה הזו אין תשובה אחת, אבל כן ניתן לומר שדברים רבים שבשנות ה-70 היו נחשבים למותרות הפכו לנגישים יותר. הטיסות לחו"ל הם דוגמא אחת לתופעה הזו: אם פעם כל טיסה לחו"ל הייתה דבר שחוסכים עבורו תקופה ארוכה, כיום ניתן למצוא טיסות בכל המחירים ורואים זאת בכמות הטסים, שכמעט הכפילה את עצמה ב-6 השנים האחרונות.

בת 73 ובסך הכול מאושרת: ישראל ממוקמת באופן קבוע ב-20 המקומות הראשונים במדד האושר העולמי של האו"ם. בשנת 2020, למרות הקורונה, אפילו קפצנו למקום ה-11. כדי להבין איך למרות התלונות, הבעיות הביטחוניות והבחירות החוזרות, הישראלים כל כך מאושרים פה, שוחחנו עם פרופ' ענת שושני, המנהלת האקדמית של מרכז מיטיב לחקר ויישום הפסיכולוגיה החיובית, מבית ספר ברוך איבצר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

"שבעה מדדים משפיעים במיוחד על אושרן של מדינות: בריאות נפשית, תוצר מקומי גולמי, תוחלת חיים בריאה, מישהו לסמוך עליו, חופש בחירה, היעדר שחיתות ונדיבות", מסבירה פרופ' שושני. "בשנה האחרונה ישראל בלטה במיוחד ביחס למדינות אחרות ברבים מהמדדים, ובפרט בתוחלת החיים הגבוהה ובשירותי הבריאות הנגישים והמתקדמים, התורמים לאיכות החיים ולרווחה הנפשית של אזרחי ישראל לאורך זמן. בנוסף, בתמיכה חברתית ו'מישהו לסמוך עליו' קיבלה ישראל את אחד הציונים הגבוהים בעולם. ככל הנראה, ערכי החברות והמשפחתיות, העזרה והערבות ההדדית טבועים עמוק בחברה הישראלית. אם כך, בשנת ה-73 למדינת ישראל, רבים מאיתנו מאושרים לחיות פה, ומסתבר שיש לנו לא מעט סיבות טובות לכך".