קנס של כמעט מיליון שקלים על בנק לאומי בגין גביית עמלות שלא כדין
הפיקוח על הבנקים הטיל עיצום כספי של 975 אלף שקלים על בנק לאומי • הבנק מצא כי במשך מספר חודשים בשנת 2015-2016 גבה הבנק עמלות של כמעט 150 שקלים, על שירות שעליו מותר לגבות עד 5 שקלים • בימים אלה פועל הבנק לזכות את כלל הלקוחות, כולל ריבית והצמדה
בנק ישראל הטיל עיצום כספי של כמעט מיליון שקלים על בנק לאומי, בשל גביית עמלות שלא כדין. מבדיקת בנק ישראל עולה כי הבנק גבה כמעט 150 שקלים על שירות מכתב התרה, שבגינו מותר לגבות עד 5 שקלים. הסכום הסופי נקבע לאחר הפחתה של 35%, בגין הפסקת ההפרה עוד בשנת 2016.
בעקבות בירור של תלונת ציבור שהתקבלה בפיקוח על הבנקים בשנת 2019 ועסקה בהסדרת חוב של לקוחה לבנק, עלה כי במסגרת הליכי הגבייה גבה הבנק סך של 147 שקלים בגין מכתב שמהותו מכתב התראה. גבייה כאמור הנה בניגוד לצו שקבע הנגיד, שבמסגרתו הורה כי סכום עמלה המירבי שהבנקים רשאים לגבות בעד שירות מכתב התראה יהיה עד 5 שקלים להודעה או להתראה.
ממצאי הבירור העלו כי הגבייה נעשתה ממועד כניסת צו הפיקוח לתוקף, בחודש יולי 2015, והופסקה בחודש ינואר 2016. בנק ישראל הטיל על הבנק עיצום כספי בסך של 975 אלף שקלים. סכום זה הינו לאחר הפחתה של 35% לאור העובדה כי הבנק הפסיק את ההפרה עוד בשנת 2016 ובטרם פניית הפיקוח על הבנקים אליו באותו העניין. בנוסף, בימים אלה פועל הבנק לזכות את כלל הלקוחות מהם גבה עמלה ביתר, בתוספת ריבית והצמדה.
על פי הפיקוח על הבנקים, בנסיבות בהן מדובר במכתב שנשלח באופן אוטומטי על בסיס קריטריונים כלליים, וללא שבוצע הליך בדיקה פרטני ביחס ללקוח, אין די בחתימתו של עורך דין כדי להצדיק את סיווג השירות כשירות "מכתב התראה של עורך דין". העמלה שניתן לגבות בגין שירות זה צריכה לשקף את עבודת עורך הדין, לרבות בדיקת החוב הספציפי טרם הגבייה, ולא רק את חתימתו.
"התנהלות הבנק מעקרת מתוכן את הרציונל העומד בבסיס קביעת שני שירותים שונים בכללי העמלות, ואת התכלית העומדת ביסוד צו הפיקוח, אשר נועדו ליצור הלימה בין ההוצאות התפעוליות של הבנק בגין הפקת ומשלוח ההודעה ובין גובה העמלה הנגבית מהלקוח עבור שירות זה", נכתב בעמדה שהועברה לבנק לאומי.