מרבית חברי הכנסת בקואליציית בנט-לפיד יכהנו כשרים או סגני שרים - כך עולה מההסכמים הקואליציוניים שפורסמו אמש (שני). בממשלה יכהנו 28 שרים ו-6 סגני שרים, במסגרת אחת הממשלות הגדולות בתולדות המדינה - גם אם מנופחת פחות מהממשלה הנוכחית, שכוללת 36 שרים. אז כמה זה יעלה לנו?
לפי תחשיב N12 על בסיס נתוני משרד האוצר, עלות לשכות השרים, סגניהם ומנכ"לי המשרדים - הממשלה תעלה לציבור כ-320 מיליוני שקלים בשנה, או 1.28 מיליארד שקל לקדנציה של ארבע שנים. העלות השנתית של כל לשכת שר בממשלה עומדת על יותר מ-8 מיליוני שקלים בשנה. כל לשכה כוללת כ-13-14 עוזרים לשר, כמו יועצים, דוברים, מזכירים, נהגים ועוד. לשכת סגן שר כוללת 8 עובדים נוסף לסגן עצמו, ועלותה נאמדת ב-2.6 מיליון שקל בשנה. לשכת מנכ"ל משרד עולה בין 2.4-3.6 מיליון שקל בשנה, בהתאם לגודל המשרד.
"נכשלתי בזה, אין לי איך להגן על זה", אמר יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, כשהתייחס בישיבת הסיעה לכוונתו לצמצם את מספר השרים בממשלה ל-18. "רציתי שתהיה ממשלה קטנה עם מספר שרים קטן, זה לא טוב, אבל זה חלק ממה שאפשר לנו להקים ממשלה", הסביר.
במכון הישראלי לדמוקרטיה מצאו הצדקה נוספת לצמצום מספר משרדי הממשלה, כשערכו ב-2019 השוואה בין מדינת ישראל למדינות מפותחות בעלות סדר גודל דומה מבחינת אוכלוסייה. השוואה זו הראתה שמספר משרדי הממשלה בישראל חריג בגובהו. בשאר המדינות המושוות קיימים בין 11 ל-18 משרדי ממשלה, כמחצית מהמספר בישראל.
דו"ח נוסף של המכון הישראלי לדמוקרטיה העריך שצמצום מספר משרדי הממשלה ל-17 יכול היה להביא לחיסכון של יותר מ-800 מיליון שקלים על פני השנים 2020-2022. בדוח הובאו דרכים אופרטיביות לצמצום מספר המשרדים: "לדוגמא, ביטולם של המשרד לשיתוף פעולה איזורי, המשרד לנושאים אסטרגיים והסברה ומשרד התפוצות, וכינוסם תחת משרד החוץ, צפוי להניב חיסכון שנתי של כ-25 מיליון שקל ולהקטין את מספר התקנים בכ-35".