משבר האבטלה בישראל הוא דו-כיווני. בזמן שמעסיקים רבים מתקשים להחזיר עובדים מחל"ת, בצד השני נמצאים מאות אלפי אנשים שמחפשים עבודה ולא מוצאים. האוכלוסייה שמעדיפה לחזור לעבוד רק ביולי, אחרי שייפסקו דמי האבטלה, מתאפיינת לרוב בצעירים שעבדו לפני הקורונה במשרות זמניות ובשכר נמוך. מנגד, אלה שרוצים למצוא עבודה ולא מצליחים, הם פעמים רבות מבוגרים בני 50 פלוס, שמתקשים למצוא עבודה שתואמת את כישוריהם ואת ציפיות השכר שלהם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
סיגל ברק, בת 50 מהרצליה, נשואה ואם ל-3 ילדים בוגרים, מחפשת עבודה כבר שנה. היא לא מתייאשת לרגע ונשמעת מלאת אנרגיות. עם זאת, סיגל מודה ש"זה לא קל לנהל בית ומשפחה, לקום כל יום בבוקר ולהישאר עם אנרגיות כאלה ולא להישאר בתוך הפיג'מה". היא מסבירה כי "אומרים שנוח לשבת בבית ולקבל חל"ת, אבל מי שיושב בבית יודע שזאת בועה שתתפוצץ בפרצוף".
סיגל מצפה בקוצר רוח להתחיל פרק חדש בחייה המקצועיים. כיום, עם פתיחת המשק, היא מקווה למצוא עבודה בתחום השיווק והמכירות שבו עסקה בעברה. "אני מחפשת תפקיד כמנהלת תיקי לקוחות בעולם החדשנות", היא אומרת, "טכנולוגיה היא הלונה פארק שלי. את השנה האחרונה ניצלתי כדי לשתות ידע ולאגור אותו מסדנאות שעברתי, למשל בשיווק דיגיטלי, והמון ספרים שקראתי. לכן, אני מחפשת להיכנס לתפקיד בשיווק ומכירות שבו אלמד על מוצרים ודאטות מהעולם החדש".
לדבריה, "אני צריכה להיות פרואקטיבית ואמיצה, כי אני הולכת להיכנס לתחום שלא חוויתי אותו בשנה האחרונה. השנה האחרונה הייתה סוג של הפסקת עבודה ואני פשוט מלאת אנרגיה לחזור", אומרת סיגל, "זה בוער בעצמותיי".
בדרך לעבודה הבאה, סיגל עברה דרך עמותת "50 פלוס-מינוס", שעוזרת למבוגרים להשתלב בשוק העבודה המודרני. "את העמותה הכרתי פעמיים", מספרת סיגל, "פעם ראשונה לפני כמה שנים, במסגרת העבודה שלי, ופעם שנייה לפני חצי שנה כמחפשת עבודה".
"עשיתי סדנה דרך העמותה, שנתנה לי המון גם מבחינת חיבורים לאנשים וגם מבחינה מנטלית", משתפת סיגל, "קיבלנו אבני דרך אפקטיביות איך לנהל חיפוש עבודה כיום. עשינו סימולציות דינמיקה קבוצתית שעזרו".
עוד לפני הקורונה נודע שוק התעסוקה כאכזרי במיוחד למחפשי עבודה מגיל 50 ומעלה. כעת, לאחר שהמשק רק מתחיל ללקק את פצעיו אחרי שנת משבר חסרת תקדים, מציאת עבודה הפכה למשימה מסובכת עוד יותר.
"מבחינת הגיל שלי, אני מרגישה שאני באמצע החיים ויש לי את כל הכוחות להמשיך הלאה", אומרת סיגל, "שמתי לב שמעסיקים עלולים לפספס את היכולות שלי, שלא תמיד באים לידי ביטוי בדף קורות החיים בניגוד לפגישה פנים מול פנים".
בעוד 3 וחצי חודשים תסתיים תקופת הזכאות שהעניקה המדינה לדמי אבטלה למובטלי הקורונה. סיגל מקווה מאוד למצוא עבודה מתאימה עוד קודם לכן. ומה תעשה אם לא תמצא? "יהיה לי מאוד קשה לעבוד בעבודה שלא מתאימה לכישורים שלי, אבל אני לא בוחלת", היא משיבה, "לקום בבוקר ולגרור רגליים למקום העבודה רק כדי לקבל את המשכורת בסוף החודש, שגם ככה לא תשקף את מי שאני, יהיה לי מאוד קשה, אני מודה. אבל אם אצטרך, אעבוד בכל עבודה".
עם זאת, סיגל שומרת על אופטימיות. "המטרה היא להמשיך קדימה בכל העוצמה שלי, כדי למצוא את המשרה שבאמת מתאימה לי", מסכמת סיגל, "כי אם אני אמצא אותה, אני אהיה בשיא התפוקה שלי ואתן את המקסימום שלי. אני תמיד מסתכלת על העבודה בתור הבייבי, אפילו שהעסק לא בבעלותי. אני מקווה ומצפה, מן הסתם, שתהיה הערכה גם מהצד השני".
אנחנו נמשיך ללוות את סיגל ומחפשי עבודה אחרים בסביבות גיל 50 ומעלה בתהליך החיפוש.
יש לכם עבודה להציע לסיגל? שלחו לה מייל לכתובת sigal1.barak@gmail.com
להרשמה לקבלת שירותי עמותת "50 פלוס-מינוס" לחצו כאן