הזינוק בערכם של המטבעות הווירטואליים בחצי השנה האחרונה הוא מטאורי. הביטקוין השלים מאז יולי האחרון עלייה של כ-236%, ועומד היום על יותר מ-32 אלף דולר ליחידה. האת’ריום, המטבע השני מבחינת היקף הפעילות בו, זינק ב-340%.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

העובדה שהמסחר במטבעות הווירטואליים צמח לממדי ענק, ומצד שני מתנהל כמעט ללא פיקוח - הובילה את הרשות לאיסור הלבנת הון לנסות ולהניע שוב את החקיקה שהייתה בקנה כבר שנתיים, אך עוכבה בכל פעם מחדש.

בקרוב יידרשו כל הפלטפורמות המעניקות שירותים בנכסים וירטואליים - המרות מטבע, העברות בין חשבונות בארץ ובחו"ל ופעולות נוספות - לבצע הליך זיהוי מלא לכל צד לפעולה וירטואלית שנעשתה בסכום העולה על 5,000 שקל (או בסכום של 1,000 דולר/אירו). אם הפעולה מדליקה "נורה אדומה" אצל נותן השירות, הוא יהיה חייב לדווח עליה לרשות לאיסור הלבנת הון.

נותן השירות יידרש גם לדווח על כל פעולה בנכס וירטואלי, ארנק או מטבע, שנראית "בלתי רגילה", כמו למשל פעולה בהיקפים כספיים חריגים, העברות כספיות למדינות אויב ועוד.

כל החובות האלה מעוגנים בצו חדש שאמור לקבל את אישור ועדת חוקה, חוק ומשפט בחודש הקרוב, ואשר מכניס תחת משטר איסור הלבנת הון את כל נותני שירותי המטבע, בהם גם נותני שירותים במטבעות וירטואליים.

חלק מבורסות הקריפטו כבר כפופות להגבלות של מדינות בתחום הלבנת הון?

כן. אבל קודם כל חשוב להסביר עד כמה השוק הזה עצום - לפי נתוני אתר CoinMarketCap, שווי שוק המטבעות הדיגיטליים (שוק הקריפטו העולמי) עומד על כ-962 מיליארד דולר, שמגלגלים באלפי זירות מסחר בעולם. המטבע המוביל מאז 2009 ועד היום הוא הביטקוין, אבל יש מאות רבות של מטבעות נוספים.

חלק מבורסות הקריפטו הזרות הללו כבר כפופות לכללי חובת זיהוי הלקוח ודיווח לרשויות איסור הלבנת הון. זאת, בעקבות הסטנדרט הבין-לאומי שקבע הגוף הבין-מדינתי המוביל את המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ה-FATF, לפני כשנתיים וחצי. כללים אלה אומצו זה מכבר אל תוך החקיקה במדינות רבות.

מה קורה אצלנו מבחינת פיקוח?

בישראל תהליך החקיקה של הכללים החדשים לפיקוח על שוק הקריפטו התעכב מעל שנתיים, בין היתר בעקבות קדחת הבחירות שהמדינה חלתה בה. בכל מקרה, ברשות לאיסור הלבנת הון מקווים כי בחודש הקרוב יושלם הליך החקיקה והצו יאושר.

בשבוע שעבר התקיים דיון ראשון בסעיפי הצו, והשבוע עתיד להתקיים הדיון השני. על פי ההערכות יידרש דיון נוסף בסעיפי הצו המורכב, ולאחר מכן הוא יאושר.

מהי בעצם ההגדרה של הצו החדש?

הצו מחליף את הגדרת המונח "שירותי מטבע" בחוק איסור הלבנת הון, בהגדרה רחבה יותר של "שירות בנכס פיננסי". כך שהיא כוללת את כל הפעולות והשירותים הנעשים בנכסים פיננסיים שאין בהם מתן אשראי. בין הנכסים הפיננסיים שהתווספו להגדרה נמנה "מטבע וירטואלי", מתוך כוונה לאפשר פיקוח גם על שירותים פיננסיים שאינם בנכסים מוחשיים או באמצעים כספיים סטנדרטיים.

בעקבות כך, החוק יחול גם על נותני השירותים בנכסים שאינם מוחשיים. כך, בין היתר, על נותני שירותים בנכסים וירטואוליים לזהות כאמור את כל הצדדים לעסקה בהיקף 5,000 שקל ומעלה. במקרה שההעברות הללו מעוררות חשש לפעילות בלתי חוקית, נותן השירות חייב לדווח עליהן לרשות לאיסור הלבנת הון.

בין היתר צוינו ברשימה פעילות שנראה כי מטרתן לעקוף את חובת הדיווח או הזיהוי, סירוב מבקש השירות לספק מסמכי זיהוי לאחר שנתבקש לעשות כן, פעולה בעלת היקף כספי ומורכבות גבוהים, בלא הסבר סביר.

עוד כולל הצו: פעולות במסגרת העברת מטבעות וירטואליים לצורך הימורים מקוונים, או קבלה והעברה של מטבעות וירטואליים אשר מקורם בפלטפורמות "Dark Market" ועוד.

מה מטרת הצו החדש?

בשנים האחרונות נכנסו לזירת המסחר הווירטואלית גורמי פשיעה המנצלים לרעה את מאפייניהם של המטבעות הדיגיטליים, הן לצורכי פשיעת סייבר והן לצורך הלבנת הון ומימון טרור. בעוד שביטקוין הוא עדיין המטבע הדיגיטלי הנפוץ ביותר בהקשרים אלה, במחקר של ה-FATF נמצא כי לא פחות מ-30 סוגים אחרים של מטבעות דיגיטליים נקשרו לפעילות עבריינית. הפעילות העבריינית המוכרת לציבור כוללת התקפות סייבר ודרישות כופר במטבעות וירטואליים, אך עוברת גם דרך העברות כספים לארגוני פשיעה ומימון טרור, וסיוע לארגונים הללו באמצעות תשלומים ברשת.

הצו יאפשר פיקוח הדוק יותר על השימוש במטבעות אלו. הוא אמור להחיל כללים מחמירים ונרחבים יותר מאלו הקיימים כיום על נותני שירות בנכס פיננסי. לדברי שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, "צו איסור הלבנת הון יסדיר, בין היתר, את תחום הנכסים הווירטואליים אשר מתפתח וצומח במהירות ברחבי העולם. לצד קידום החדשנות הפיננסית החשובה שהוא מביא עימו, ידוע כי התחום מנוצל לרעה על ידי גורמי פשיעה ומלביני הון מקצועיים, ניצול שאף התגבר במהלך משבר הקורונה".

ווגמן-רטנר אומרת כי, "על מנת להתמודד עם הסיכונים הללו, קבע ארגון ה-FATF סטנדרטים עולמיים ייחודיים לתחום. כללים אלה הוטמעו זה מכבר במדינות רבות בעולם והצו יטמיע אותם גם בחקיקה הישראלית. הדבר נחוץ על מנת להבטיח שישראל לא תהפוך לאבן שואבת לעבריינים בתחום".

לגישת הרשויות, שוק נותני שירותים פיננסיים מפוקח ורחב והוא בעל חשיבות כלכלית רבה. הוא יכול לשמש חלופה לשירותים שמספקת כיום המערכת הבנקאית והמוסדית.

על מי יחול הצו?

אם יאושר, עתיד הצו לחול על גורמים בתעשיית הפינטק, המעניקים שירותים בנכסים פיננסיים, בהם מתן שירותים בנכסים וירטואליים (קריפטו), העברות כספיות בינלאומיות, המרות מטבע, שמירת נכסים ועוד. ברוקרים, חלפנים ופלטפורמות להמרה ולמסחר במטבעות קריפטו בישראל יידרשו לנהל הליך של זיהוי הפועלים בזירה הווירטואלית וכן ניטור ודיווח על פעולות שבוצעו, גם בשגרה וגם כדיווחים חריגים.

מה עמדת הגופים שעליהם יחול הצו?

בקהילת נותני השירותים הווירטואליים סבורים שהצו נחוץ, ומקווים שהוא אכן יעבור בחודש הקרוב כפי שמסתמן. לדברי מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, "תעשיית הביטקוין הישראלית נמצאת במילכוד בין חסימות הבנקים שנשענות על התבטאויות מהעשור הקודם לבין הצורך לגדול ולהתפתח. אנחנו רוצים את התעשייה הזו כאן, ולא בלונדון או בניו יורק.

"העברה של הצו הזה כעת, עוד לפני הבחירות, היא קריטית. כבר עכשיו איבדנו חלק ניכר מתעשיית הביטקוין והבלוקצ’יין בישראל, ואנו ערים לכך שחברות רבות נטשו את ישראל מכיוון שלא יכלו לקבל שירותים בנקאיים בסיסיים בקלות, כפי שראוי היה. אנחנו מקווים כי הצו יעבור, כללי המותר והאסור יהיו ברורים ורשמיים ולא יוכלו עוד לעצור באופן שרירותי את הפעילות הלגיטימית של חברות, מחזיקי ומשתמשי ביטקוין בישראל".

לדברי יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, "הצו הזה חשוב מאוד, קריטי מאוד ואנחנו ממתינים לו למעלה משנתיים וחצי. צריך רגולציה. הדרך של ביטקוין להתקדם ולתפוס את המקום המתאים שלו בעולם, היא דרך הדלת הראשית ולא במחשכים. ביטקוין צריך להיות אחד המטבעות המובילים בעולם, וככזה הוא זקוק לכללים ברורים ופיקוח מסודר. בכל מקום בעולם בו נוצרה מסגרת כללים לביטקוין, כמו לכל מטבע אחר, הוא זינק, והפעילות בו זינקה, ואנו מאמינים כי הצו הזה יסייע גם לתעשייה בישראל להתפתח".

שגיא בקשי, מנכ"ל חברת הפינטק Coinmama, מוסיף כי "הצו המדובר אכן יכניס בהירות לתעשיית הביטקוין הישראלית ויאפשר לה לצמוח. אבל אין שום הגיון לטפל בצד אחד של המשוואה מבלי להכניס גם את הבנקים לתמונה הרגולטורית - בלי הבנקים ישראל עדיין תדשדש מאחור, ועסקי ביטקוין לא ממש יוכלו לתת שירות מלא לקהל הישראלי כמו שקורה בכל מקום בעולם.

"בסירובם הכולל לקבל כספי ביטקוין לגיטימיים לחלוטין, הבנקים גוזרים על עצמם דריכה במקום, וגוררים מדינה שלמה לפגר אחרי תשתיות הפינטק שנבנות על גבי בלוקצ׳יין. מדובר בנזק אסטרטגי למדינה. מדינה שאזרחיה לא מחזיקים מספיק ביטקוין עלולה למצוא את עצמה רודפת בייאוש אחרי כלכלות העולם ומדפיסה כסף 'עד לא ידע' תחת ההנחה השגויה שהיא יכולה להדביק את קצב ההדפסה של הפדרל רזרב".

הרגולציה הנוכחית על מטבעות וירטואליים 

פרטי: המשקיעים חייבים במס רווחי הון בגובה 25%
עסק: יחויב העוסק במס חברות או מס עסק לפי מדרגות המס ליחיד
חובת דיווח: כל תושב ישראלי צריך לדווח לרשות המסים על רווחים והפסדים בעסקת מטבע דיגיטלי
פיקוח: מטבעות וירטואליים הם נכס פיננסי, וככאלו והרגולציה של מתן שירותים בנכס פיננסי חלה עליהם
רשות ניירות ערך: מטבעות דיגיטליים מסויימים נחשבים על פי רשות ני"ע כניירות ערך

הכתבה המקורית פורסמה ב"גלובס"