מכה כלכלית נוספת: עלות הסגר המהודק למשק מוערכת בסכום של 7-6 מיליארד שקלים
בניגוד לסגרים הקודמים שחלו בתקופות חגים, הפעם נסגרים העסקים ומסגרות החינוך בימי פעילות רגילה • עם זאת, בבנק ישראל מעריכים כי "סביר שהעסקים במשק הוסיפו להיערך לפעילות בצל סגר" • בימי שגרת הקורונה עמד הנזק הכלכלי על 1.3 מיליארד שקלים • במשרד האוצר מציגים הערכה קודרת עוד יותר משל הבנק
התזמון הגרוע וההשלכות הכלכליות: הסגר המהודק שיוטל בליל חמישי הקרוב על מדינת ישראל יעלה למשק בין 3 ל-3.5 מיליארד שקל לכל שבוע, כך העריך היום (ד') בנק ישראל. אם הסגר יימשך 14 יום כפי שהוחלט, המשק יינזק בסכום של 7-6 מיליארד שקל כתוצאה מסגירת העסקים וההגבלות השונות. לאחר הודעת בנק ישראל פרסם משרד האוצר הערכה אף מחמירה יותר, לפיה הסגר יעלה בין 3.5 ל-4 מיליארד שקל בשבוע.
לפי בנק ישראל, העלות הצפויה דומה בקנה מידתה לעלות הסגר השני, שהביא לנזק של 3.2 מיליארד שקל בשבוע. הסגר הקודם, שחל במהלך חגי תשרי, ממילא התרחש בתקופה שבה הפעילות הכלכלית נמצאת בעצימות נמוכה יחסית ובשעה שמערכת החינוך סגורה.
אלא שלעומת הסגרים הקודמים, כעת הסגר יתקיים כולו על ימי פעילות עסקית וחינוכית רגילה. התזמון הגרוע מעלה את אומדן הנזק כתוצאה מהסגר הקרוב, אולם לפי בנק ישראל: "סביר שהעסקים במשק הוסיפו להיערך לפעילות בצל סגר", גורם שבגינו הפחיתו את אומדן העלות.
העלות השבועית למשק הגיעה לשיאה במהלך הסגר הראשון של פסח אשתקד, ועמדה על כ-5.4 מיליארד שקל. הנזק למשק במהלך המשבר נמשך גם בתקופות שבין הסגרים. בשגרת הקורונה שהתקיימה בקיץ, ספג המשק נזקים של 1.3 מיליארד שקל בשבוע בשל ההגבלות השונות.
נתוני העלות למשק מחושבים לפי הירידה בתוצר, שמושפעת ישירות מההגבלות במהלך הסגר. העלות האמתית של הסגר עלולה להיות גבוהה יותר בטווח הארוך, מסיבות כמו פשיטות רגל של עסקים ואבטלה מתמשכת. זאת, נוסף לפגיעה שלא מתומחרת בכסף, כמו הגבלת חופש התנועה, פגיעה חינוכית בילדים ודחיית טיפולים רפואיים לא דחופים.