בדרך לשינוי בקצבאות הילדים? אהוד ברק, אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו – כל אחד מראשי הממשלה האלו הגדיל או קיצץ בתורו את הקצבאות שמשלמת המדינה למשפחות עם ילדים, ותמיד זה קרה בסמוך למועד הבחירות לכנסת. על רקע המשבר הכלכלי ואי-הוודאות הפוליטית שבה מצויה מדינת ישראל, ייתכן שבקרוב נראה שוב את קצבאות הילדים הופכות לקלף מיקוח קואליציוני בהרכבת הממשלה, מיד אחרי הבחירות בחודש מרץ.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בניגוד לקצבאות אחרות שמעביר הביטוח הלאומי לאזרחים, קצבאות הילדים נצבעו תמיד בגוונים מגזריים. הילודה במגזר החרדי גבוהה פי 3 מאשר במגזר החילוני – 7.1 ילדים בממוצע לאישה חרדית לעומת 2.2 ילדים לאישה חילונית ו-3.4 לאישה מוסלמית, לפי נתוני הלמ"ס ל-2017. על כן, נושא הקצבאות מקודם באופן היסטורי בעיקר על ידי ש"ס ויהדות התורה. כשבוחנים את ממשלות ישראל לאורך העשורים האחרונים, ניכר כלל אצבע ברור. היקפי הקצבאות טיפסו ככל שעלה כוחן של המפלגות החרדיות, ואם הן ישבו באופוזיציה – הקצבאות ירדו. 

בנימין נתניהו חתום על הקיצוץ הגדול ביותר שנערך אי-פעם בקצבאות הילדים, בכהונתו כשר האוצר של ממשלת שרון ב-2003, שהוקמה ללא המפלגות החרדיות. חלק מקיצוץ נרחב זה בוטל שלוש שנים לאחר מכן, בתמורה להצטרפות ש"ס לממשלת אולמרט. בבחירות 2009, בהן נבחר נתניהו לראשות הממשלה, הוא חתם על הסכם קואליציוני עם ש"ס שכלל את הגדלת הקצבאות. תוצאות בחירות 2013, אחריהן הקים נתניהו קואליציה עם יאיר לפיד כשר אוצר ובלי החרדים, הביאו לשינוי מדיניות ולקיצוץ בקצבאות. אך שנתיים לאחר מכן, התהפך שוב הגלגל בבחירות, לאחר שהמפלגות החרדיות החליפו את לפיד בממשלה, והקצבאות חזרו לעלות ונוספה לצידן תוכנית "חיסכון לכל ילד", בעלות שנתית של יותר מ-2 מיליארד שקל.

בכל שנה משלמת מדינת ישראל יותר מ-5 מיליארד שקלים למשפחות בקצבאות ילדים. כל משפחה עם ילדים עד גיל 18 מקבלת מענק חודשי, שנע בין 153 שקלים לילד אחד ומגיע ליותר מאלף שקל למשפחות ברוכות ילדים. הקצבה אינה מוגבלת במספר הילדים והיא צומחת עם כל לידה נוספת במשפחה. להמחשה, בישראל ישנן 54 אלף משפחות בנות 6 ילדים ומעלה, שמקבלות 61 מיליון שקל בכל חודש. זאת, לעומת 347 אלף משפחות עם ילד יחיד, שמקבלות 53 מיליון שקל בסך הכול.

קצב גידול האוכלוסייה בישראל הוא הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות במערב. בעשור הקרוב צפויה האוכלוסייה לגדול ב-20%, ולהכפיל את עצמה ליותר מ-18 מיליון תושבים בתוך 40-30 שנים. מבחינת קצבאות הילדים, המשמעות הישירה תהיה זינוק מתמשך בהוצאות המדינה.

הפתרון של זליכה – ותגובת החרדים

קצבאות הילדים הן מוקש פוליטי וכלכלי, ולא רק בישראל. אפילו בהולנד השלווה פרצה סערה גדולה, ובסוף השבוע האחרון התפטרה הממשלה במדינה בגלל קצבאות ילדים. בהולנד נחשף כי הרשויות טפלו האשמות שווא על 20 אלף משפחות בקבלת קצבאות ילדים במרמה, ואילצו את המשפחות להשיב את הכספים למדינה. בדיווחים מהולנד נטען כי השערורייה פגעה בעיקר באוכלוסיית המהגרים, המתאפיינת במשפחות מרובות ילדים.

גם בישראל, כאמור, לקצבאות הילדים עשויה להיות השפעה על זהות הממשלה הבאה. מדובר בנושא נפיץ ביותר, ורבים מהפוליטיקאים שפנינו אליהם בנושא סירבו להתראיין בעניין הקצבאות. ואולם, כל הצדדים כבר נערכים לקרב הקצבאות. ברור לכולם שהשנים הקרובות יעמדו בסימן קיצוצים רוחביים בממשלה, במאמץ לצמצום גירעון העתק שנפער בקורונה, בהיקף של 160 מיליארד שקל.

פרופ' ירון זליכה, שמתמודד כיום לכנסת במסגרת "המפלגה הכלכלית" שהקים, היה החשב הכללי באוצר בשנת 2003 שניצח על קיצוץ הקצבאות הגדול. בריאיון ל-N12 אומר זליכה: "קיצוץ בקצבאות הילדים הוא אחד הצעדים שאנחנו נדרשים לעשות, מאחר שאין באפשרותנו התקציבית לעמוד בזה יותר, בשעה שהמדינה נמצאת על סף פשיטת רגל. לא יהיה מנוס מלעשות צעדים כאלה, כיוון שאנחנו על סיפה של מלחמה כלכלית, אולי המכרעת בתולדותינו".

ירון זליכה (צילום: עופר חן)
פרופ' ירון זליכה: "להגביל את הקצבאות עד 4 ילדים במשפחה" | צילום: עופר חן

זליכה מציע להגביל את הקצבאות עד 4 ילדים במשפחה: "כל הכבוד למשפחה שתחליט לעשות ילדים נוספים מעל ארבעה, זאת מצווה גדולה, אבל ממשלת ישראל כבר לא מסוגלת לממן את זה", אומר זליכה ומבהיר: "התוכנית היא לגבי ילדים חדשים בלבד ולא תחול על ילדים קיימים, כי זאת תהיה אכזריות. הלוואי שהיינו יכולים לתת את הקצבאות, אבל מעמד הביניים והעסקים הקטנים קורסים, כי הם לא מסוגלים יותר לשאת על גבם את כל התקציבים האלה". לשיטתו של זליכה, ייתכן גם קיצוץ זמני בגובה הקצבאות למשפחות בנות עד 4 ילדים, עקב השלכות המשבר הכלכלי.

סגן שר האוצר, ח"כ יצחק כהן מש"ס, חולק על דעתו של זליכה. "כשנגעו בקצבאות הילדים, ב-2003, דו"ח העוני זינק ברמה מטורפת כתוצאה מזה", אומר כהן. לדבריו, "אנחנו נותנים את הקצבאות למשפחות שצורכות את הכסף ומניעות את הכלכלה. לכן, הקצבאות הן לא אנטי-כלכליות אלא פרו מחזוריות, מלבד העובדה שהן מונעות עוני בציבור. מדובר בשיקול כלכלי של המדינה".

בתשובה לשאלה האם צפוי שינוי בגובה הקצבאות אחרי הבחירות משיב כהן: "לא נראה לי שייגעו יותר בקצבאות, אחרי שעשו את הדבר הנפלא הזה של חיסכון לכל ילד. לצד הקצבאות, המדינה פותחת חיסכון לכל ילד שנולד וזה מצמצם פערים. כל ילד מתחיל את החיים שלו עם קופה יפה, שהוא יכול להשתמש בה בהמשך, למשל לצורך לימודים או להקמת עסק". את הרעיון להגבלת הקצבאות עד לארבעה ילדים מכנה כהן "פופוליזם זול ומגוחך".

"נמצא קשר בין קצבאות וילודה אצל חרדים"

ההיגיון הבריא שעומד מאחורי קצבת הילדים הוא סיוע למשפחות גדולות, ששיעורן מתחת לקו העוני גדול משמעותית לעומת משפחות קטנות. גם עידוד ילודה הוא מטרה ראויה בפני עצמה של התשלומים הללו. הטענה הנגדית שמושמעת על ידי מומחים שונים גורסת שהקצבה מביאה לתוצאה הפוכה מהמטרה: עלייה במספר הילדים העניים, בשל עידוד ילודה במשפחות נזקקות ויצירת תלות שלהן בשירותי הרווחה.

ח"כ יצחק כהן (צילום: פלאש 90)
ח"כ יצחק כהן: "כשנגעו בקצבאות הילדים, דו"ח העוני זינק ברמה מטורפת" | צילום: פלאש 90

ניצה קסיר, המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, קובעת כי "נמצא קשר בין הקצבאות ופריון הילודה של חרדים, לפחות בטווח הקצר". בעבודה עדכנית שהכינה קסיר, המשמשת גם כיו"ר הוועדה המייעצת למל"ל במאבק בקורונה, היא סוקרת כיצד השתנתה הילודה במגזר החרדי, משנות ה-70' ועד היום, בהתאם לתנודות בקצבאות. עוד מציגה קסיר מחקרים נוספים שמסיקים כי השינויים בקצבאות השפיעו על הילודה במגזר החרדי הרבה יותר מאשר בשאר המגזרים.

קסיר מראה כיצד קיצוץ בקצבאות יכול להביא תועלת, לא רק לקופת האוצר, אלא גם למשפחות עצמן. היא קושרת בין הורדת הקצבאות בתחילת שנות האלפיים, כחלק משינוי מדיניות כוללת, לבין עלייה ניכרת בהשתתפות חרדים בשוק העבודה.

עד הקיצוץ הגדול של 2003, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים הגיע לשפל של כל הזמנים – 35% בלבד. באותה שנה התהפכה המגמה והנתון החל לטפס בהדרגה עד ל-52% לפני פרוץ מגפת הקורונה. במקביל, השינוי אצל הנשים החרדיות היה דרמטי לא פחות. שיעור השתתפותן בשוק התעסוקה זינק באותן שנים מ-49% ל-76%, ועומד כעת במרחק של כ-7% בלבד מנשים יהודיות לא חרדיות. 

בשורה התחתונה, חידוש המאבק בין תומכי קצבאות הילדים ומתנגדיהן הוא תרחיש סביר לדיוני המו"מ הקואליציוני, שילוו אותנו החל מ-23 במרץ. המשבר הכלכלי צפוי רק לחזק את טיעוניהם של שני הצדדים. המקצצים יאמרו שהמדינה לא יכולה לשאת בעלות הקצבאות בזמן שקופת האוצר מרוששת, ויריביהם הפוליטיים יגידו שדווקא בעת הזו המשפחות הנזקקות לא יוכלו לעמוד בקיצוץ. כך או כך, עדיף שהדיון החשוב על עתיד קצבאות הילדים יתנהל בצורה פומבית, ולא בחדרים סגורים כפי שנעשה פעמים רבות בעבר.