הורות ועבודה מהבית בעת ובעונה אחת: החל מהיום (ראשון) יאלצו מאות אלפי הורים בישראל לשוב ולתמרן בין עבודה לבין טיפול בילדים קטנים, שנמצאים בבית בשל סגירת מערכת החינוך. "אני לא באמת יכולה לעבוד כשאני צריכה להעסיק ולהיות קצין בידור של ילדה בת שנתיים ובמקביל לתפעל זומים ולעזור בשיעורי בית", סיפרה ע', אם לשלושה מאזור המרכז.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בעלה של ע' הוא עובד חיוני, והיא נדרשת ממעסיקיה לעבוד מהבית. "החל מהשעה 12 בצהריים הילדים כבר צועקים שהם רעבים", היא מספרת, "התוצאה היא שאני לא מצליחה לעבוד במהלך היום, אז אני עובדת בשעות הלילה. לעיתים אני מביאה בייביסיטר במאות שקלים ליום". היא מדגישה כי "במצב כזה הייתי מצפה שיגדילו את ימי החופש שלי או שיסייעו לי במימון פתרון לילדים".

לבקשת הסיוע הזאת יש הצדקה ברמה הלאומית. השבתת גני הילדים ובתי הספר היא לא רק בעיה משפחתית או חינוכית, אלא גם עול כבד על הכלכלה. תוכנית הסיוע של הממשלה לסגר אמנם כוללת מענקים לעסקים או שכירים שנפגעו בעקבות הקורונה, אך לא מכירה בפגיעה שנוצרת מהשילוב הבלתי אפשרי של עבודה ושמירה על הילדים בעת ובעונה אחת.

מחיר הסיוע להורים בסגר

המידע הלוקה בחסר שעומד לרשות המדינה בניהול המשבר מקשה לקבוע כמה בדיוק מההורים במדינה ממשיכים לעבוד במהלך הסגר, ומתוקף כך - כמה זקוקים לשירותי השגחה. לפי תחזית שירות התעסוקה להשפעות הסגר, עד 20% מהעובדים בארץ עלולים להפוך לדורשי תעסוקה. עוד ניתן להתבסס על אומדן שיעור הפעילות במשק של בנק ישראל, שצפוי להיות דומה לשיעור הפעילות במהלך הסגר השני ולעמוד על כ-88%.

איך להיות פרודוקטיביים יותר בעבודה (צילום: By Dafna A.meron, shutterstock)
איך להיות פרודוקטיביים יותר בעבודה | צילום: By Dafna A.meron, shutterstock

למדינה אין נתון זמין לגבי כמות המשפחות עם ילד קטן אחד לפחות. אם ננכה מתוכן משפחות שבהן לפחות אחד מבני הזוג לא עובד בסגר ומשפחות שבהן שני ההורים מוגדרים כעובדים חיוניים שעבורם מופעלים גנים מיוחדים לשעת חירום, נגיע לסדר גודל של כ-300 אלף משפחות.

בהינתן שעלות בייביסיטר ליום עבודה שלם של 8 שעות עולה 300 שקלים, מימון בייביסיטר לאותן משפחות למשך 10 ימי עבודה בסגר המהודק, יסתכם ב-900 מיליון שקל. מדובר בסכומים לא מבוטלים, אך צריך לזכור שהמדינה הקצתה כבר כ-170 מיליארד שקל ב"קופסאות" חוץ תקציביות לטיפול בהשלכות הקורונה.

"אנחנו נמצאים במצב אבסורדי"

"הורים שנדרשים לעבוד בסגר צריכים לשלם על 'מסגרות חלופיות' כמעט כפול ממה שהם משלמים בדרך כלל", משתפת ד' – אם יחידנית לפעוטה בת שנה וחצי. "לפני הסגר הבת שלי הלכה למעון מפוקח שעולה 3,500 שקל בחודש, אך בגלל שאני אם יחידנית אני מקבלת השתתפות של 670 שקל בחודש מהמדינה".

ד' הדגישה: "בתקופה הסגר אני משלמת גם לגן, בגלל שאף אחד במדינה לא הסדיר את זה. מצד אחד אף אחד לא דאג שהגנים לא ייגבו כסף להורים כשהם סגורים, ומצד שני אני צריכה לשלם הן תועפות לבייביסיטר – 40 שקל לשעה לכל הפחות".

כיתה ריקה  (צילום: דנה עדידי)
צילום: דנה עדידי

כמו בנושאים אחרים הקשורים במשבר הקורונה, גם כאן ציבור המורים הוא מאלה שסופגים פגיעה קשה במיוחד. מיכל, מורה בבית ספר באורנית ואם ל-3 ילדים קטנים, כתבה במכתב ששיגרה לח"כ נפתלי בנט: "המצב בו אנו נמצאים הוא אבסורד. לצערי אני מבינה שאני, כמורה, לא נחשבת לעובדת חיונית. בעלי חיוני ולא עובד בבית. על כן, מצופה ממני ללמד דרך הזום ולגלות זמינות לילדים ולהוריהם, כאשר אני בבית עם ילדי הפרטיים".

נזכיר כי לפני כ-4 חודשים, בערב כניסת ישראל לסגר השני, הבטיחו בלשכת שר האוצר, ישראל כ"ץ, כי "סוגיות נוספות שעל הפרק, בהן סיוע להורים עובדים בזמן הסגר, ייבחנו במהלך הימים הקרובים". שאלנו היום בלשכת שר האוצר ובמשרד האוצר האם הסוגיה נידונה והאם מתוכנן סיוע להורים עובדים בסגר. במשרד האוצר השיבו שלא קיימת תוכנית כזאת והפנו ללשכת השר, שתגובתו לא התקבלה עד מועד פרסום הכתבה.

השתתפה בהכנת הכתבה: יעל אודם