המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב  ג'ו ביידן, יושבע היום (רביעי) לתפקיד, ובזמן שרבים ודאי נושמים לרווחה מהעזיבה של הנשיא דונלד טראמפ, יש כמה חברות שצריכות להתחיל לחשוש. מנפט ועד טכנולוגיה, מתמריצים ועד מיסים – התוכניות של ביידן לכלכלה האמריקנית שונות בעליל מאלו של קודמו בתפקיד.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

אנרגיה ירוקה - אין, אנרגיה מסורתית - אאוט

ראש הסגל של ביידן אמר שכבר ביום הראשון שלו בתפקיד, ביידן יתחיל לערוך שינויים בשוק האנרגיה. הנשיא ה-46 יקדם אנרגיות חלופיות ויישם רפורמות ירוקות, ואף התחייב לקשור את ההתאוששות הכלכלית בארה"ב להתמודדות עם שינויי האקלים. בין השאר מתכנן ביידן ליצור מקומות עבודה חדשים דווקא בחברות הפועלת לפיתוח אנרגיה ירוקה יותר.

מדובר בשינוי מדיניות משמעותי מהצעדים שאותם קידם טראמפ, שבין השאר הקל את התקנות לשימוש בדלקים המאובנים, הדלקים המזהמים יותר. ביידן גם הבטיח לחזור ולהצטרף להסכם האקלים הבין-לאומי שנחתם בפריס, אותו הסכם שטראמפ זנח במהלך הקדנציה שלו.

מערכות של חברת סולאראדג' (צילום: אתר החברה)
מערכות סולאראדג'. החברה הישראלית שכבר הרוויחה מביידן | צילום: אתר החברה

על פי נתונים מסוכנות הידיעות רויטרס, קרנות אנרגיה חלופיות שמשקיעות בעיקר בחברות שמפתחות אנרגיה שמתבססת על שמש, על רוח או על מים, כבר רשמו רווחים של 4 מיליארד דולר בשבוע שקדם להשבעה. מדד הציוד והשירותים העולמי של אנרגיה מתחדשת של Refinitiv עלה השנה ב-17.7%, לאחר עלייה של מעל 200% בשנת 2020 כולה. אחת מהחברות שכבר החלה להרוויח מההצהרות של ביידן בתחום האנרגיה הירוקה היא סולאראדג' הישראלית, שמספקת פתרונות טכנולוגיים בתחום האנרגיה הסולארית, ואשר הפכה לפני כשבועיים לחברה הישראלית הגדולה ביותר בוול סטריט.

מנגד, ההשקעות בקרנות אנרגיה מסורתיות שמשקיעות בחברות העוסקות בדלקים מאובנים, רשמו בשבוע האחרון ירידות משמעותיות ברווחים, זה השבוע השישי ברציפות. "המעבר לכלכלה ירוקה יציע הזדמנויות אדירות למשקיעים מכיוון שהצטבר הון בהשקעות", אמרו בנושא עורכיה הכלכליים של סוכנות הידיעות רויטרס.

לגוגל, פייסבוק ואמזון יש סיבה לחשוש

עוד תחום שעלול להיפגע אנושות מכניסתו של ביידן לתפקיד הוא תחום הטכנולוגיה. המפלגה הדמוקרטית איימה במהלך כל הקדנציה האחרונה לפרק את ענקיות הטכנולוגיה, מגוגל דרך אמזון ועד פייסבוק. מייסדי החברות והמנכ"לים אף הוזמנו לשימוע אחר שימוע בקונגרס, שבהם נאלצו לענות על השאלות הקשות ביותר הקשורות למעמד המונופוליסטי שלהן, על היחס שלהן לחברות מתחרות, על האופן שבו הן פוגעות בפרטיות המשתמשים ועוד.

מארק צוקרברג, ג'ף בזוס, טים קוק, סונדאר (צילום: AP)
למנהלי ענקיות הטכנולוגיה יש סיבות לחשוש. צקרברג, סונדאר, קוק, בזוס | צילום: AP

ביידן לא נכנס לתפקיד לבד, אלא עם רוב דמוקרטי בשני הבתים של הקונגרס האמריקני. מדובר אומנם ברוב קטן (של קול אחד בלבד בסנאט), אך זה עדיין רוב. נוסף על כך, הבחירה של ביידן בברוס ריד, מי שהיה שותף בניסוח חוק הפרטיות להגנת הצרכן בקליפורניה, לתפקיד יועץ הטכנולוגיה הבכיר שלו – מעידה על הכיוון שאליו הדברים הולכים.

המניות של חברות הטכנולוגיה הגדולות חוו ירידות מסוימות בתקופת הבחירות בג'ורג'יה, שהבטיחו את הרוב הדמוקרטי בין הבתים, אך הן חזרו לעליות. החשש להפעלת צעדים נגדן, כאלה שיגדילו את עלויות התפעול שלהן, ויטילו עליהן קנסות או אפילו יכריחו אותן למכור חברות בת – אומנם קיים, אך בסופו של דבר מדובר בחברות הכי נחשקות והכי נסחרות בבורסה בארה"ב, וייקח זמן רב עד שמישהו יוכל לפגוע בהן.

מיסים ותמריצים

מלבד מגזרים ספציפיים שיכולים להיות מושפעים מהנשיא החדש, יש שני נושאים שהמשק האמריקני כולו עוקב אחריהם בקוצר רוח: תמריצים ומיסים. למרות ההכרזות של ביידן על שינוי בסדר העדיפויות של אמריקה, הנושא שיעמוד במרכז החודשים, אם לא השנים, הראשונות לכהונה של ביידן ושל האריס לא שונה מזה שטראמפ סיים איתו - הקורונה.

הנשיא הנבחר כבר הכריז על ההצעה שלו לחבילת תמריצים לשוק האמריקני, בסך 1.9 טריליון דולר, ואמר כי "יש צורך בהשקעה נועזת כדי להקפיץ את הכלכלה במקביל להפצת החיסונים שיובילו לשליטה בנגיף הקורונה". חבילת הסיוע שלו נועדה להוציא זרם של משאבים גם לבלימת הקורונה וגם להתאוששות כלכלית. "אין לנו זמן לבזבז", אמר הנשיא הנכנס, "עלינו לפעול ועלינו לפעול כעת".

נגיף הקורונה בארה"ב (צילום: רויטרס)
המשבר ריסק את שוק התעסוקה בארה"ב. קורונה בארה"ב, ארכיון | צילום: רויטרס

חבילת הסיוע של ביידן אמורה לכלול 415 מיליארד דולר לחיזוק התגובה לנגיף ולהפצת חיסוני הקורונה, כ-1 טריליון דולר שיזרמו להקלה ישירה על משקי בית, ועוד 440 מיליארד דולר לסיוע לעסקים קטנים וליישובים שנפגעו במיוחד מהמגפה. טראמפ תמך בהעברת תשלומים של 2,000 דולר לאמריקנים שנפגעו מהנגיף, כפי שמציע כעת ביידן. עם זאת, מלבד עובדה זו - תוכניתו של ביידן עומדת כמעט בניגוד מוחלט לזו של טראמפ, שבילה את החודשים האחרונים שלו בבית הלבן בניסיון לערער על ניצחונו של ביידן בבחירות במקום להתמקד בבלימת נגיף הקורונה.

הנשיא ה-45, הפורש בקול צורם, סימן את אחד הנצחונות הבולטים ביותר בקדנציה שלו בחתימה על חקיקה להורדת מיסים חדשה. טראמפ יכול היה להתפאר בצמיחה שנתית גבוהה, אבל הממוצע הזה מסתיר את היקף הרווחים שזרמו בעיקר לאמידים בחברה האמריקנית, שנהנו באופן לא פרופורציונלי מהפחתות המס שטראמפ קידם. גם מספרי המובטלים בשנת 2019 צנחו לנקודה הנמוכה ביותר מאז 1969, אך הנתונים האלה נכונים לתקופה שלפני מגפת הקורונה.

הקורונה דירדרה את העסקים האמריקנים ואת הכלכלה כולה, שכרעה תחת רמות אבטלה מרקיעות שחקים. כעת, יותר מעשרה חודשים לתוך עידן הקורונה, שוק המשרות בארה"ב ממשיך לקרוס, עם כ-4 מיליון מקומות עבודה שאבדו לצמיתות לפי התחזיות. כמעט 8 מיליון אמריקנים נוספים נחשבים "עניים" מאז יוני, על פי חוקרים מאוניברסיטת שיקגו ומאוניברסיטת נוטרדאם. שיעור העוני קפץ ל-11.7% בנובמבר, לעומת 9.3% ביוני, כמעט כפול מהגידול השנתי הגדול ביותר בעוני מאז שנות השישים. העלייה בשיעור העוני גדלה באופן הדרמטי ביותר בקרב אמריקנים שחורים על פי המחקר.

נשיא ארה"ב טראמפ יחד עם נשיא סין שי (צילום: רויטרס)
ארה"ב תחזור להסכמי הסחר? טראמפ ושי ברגע ידידותי | צילום: רויטרס

עם כל אלו ייאלץ ביידן להתמודד עתה, ולא מן הנמנע שיצטרך להעלות מיסים, בעיקר בשכבות העשירות ביותר ובחברות הגדולות ביותר. זו הסיבה שלרוב ניצחון דמוקרטי בבחירות לנשיאות מפיל מניות של חברות רבות – ישנו חשש להעלאת מיסים. אך הפעם זה לא קרה: ראשית המשק האמריקני רוצה בימים אלו בעיקר יציבות והבטחה לחבילות תמריצים והתערבות קריטית של הממשל בכלכלה. משקלו של החלק הזה בהבטחות של ביידן כנראה משמעותי יותר עבור חברות רבות, והעלאות המיסים אינן במרכז הדיון. נוסף על כך, הרוב הקטן של ביידן בסנאט לא בטוח יאפשר לו את העלאות המיסים שהוא עשוי לבקש, ודאי לא בתחילת הקדנציה.

מלחמות סחר או מנהיגות העולם החופשי?

טראמפ מיתג את עצמו כאיש עסקים שהפך לפוליטיקאי, הוא הבטיח להפסיק את הניצול של ארה"ב על ידי שאר העולם. הלך הרוח הלאומני הזה השפיע מאוד על עלות הסחורות מרחבי העולם ושינה גם את שוק העבודה בארה"ב. טראמפ יצא מהשותפות הטרנס-פסיפית כבר במהלך החודש הראשון שלו בתפקיד. ממשלתו ניהלה מלחמת מכס פלדה ואלומיניום נגד שותפות סחר מרכזיות של ארה"ב, וגרמה למחירי מוצרים רבים, שמיוצרים ממתכות, לעלות. ממשלו איים, ולפעמים גם קיים, במכסים על מגוון מוצרים אירופיים - כולל מכוניות, גבינה, יין וויסקי, ובנוסף, טראמפ ניהל מחדש גם משא ומתן על הסכם NAFTA עם קנדה ומקסיקו. עם סין, לאחר מלחמת סחר ארוכה, הממשל דווקא כרת הסכם, אך לאחר שסוכם על שלב ראשון מוקדם יותר השנה, הקורונה החזירה את מגמת ההידרדרות ביחסים.

סביב הנשיא החדש כבר נוצרה אווירה אחרת, שתחזיר את ארה"ב להסכמים ולבריתות בין -לאומיות, גם כלכליות אך לא רק. לפחות בינתיים - השווקים, חברות הסחר הגדולות, החקלאים ועוד רבים בארה"ב ומחוצה לה, מצפים לאמריקה שתנהיג אותם, ואולי גם תרוויח מכך את הנהגת העולם החופשי.