הפתיחה החגיגית של המסעדות, אולמות האירועים והאטרקציות, שנקבעה על ידי הממשלה ליום ראשון הקרוב, צפויה להיות דלה ומצומצמת. סיבה מרכזית לכך היא שבעלי עסקים רבים מתקשים להחזיר את עובדיהם שיצאו לחל"ת או לגייס עובדים חדשים. בשל המחסור החמור בכוח אדם זמין, חלק מהעסקים לא יצליחו לפתוח את שעריהם בשבוע הבא.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אתה מחכה כל כך הרבה זמן שיתנו לך לפתוח, ובסוף כשנותנים לך - אין את היכולת לפתוח בגלל שאין מי שיעבוד. זאת פשוט בדיחה לא מצחיקה", אומרת מיכל גרציא, בעלת מסעדת גרציא בקיבוץ העוגן. לדבריה, "לצערי, אנחנו לא נוכל לפתוח בשבוע הבא את המסעדה לסועדים במקום ואני ממש לא לבד. אני מכירה כמה וכמה מסעדות של קולגות שלי, שלא יפתחו בכלל ביום ראשון או שיפתחו באופן חלקי".
בתחילת משבר הקורונה הבטיחה הממשלה תשלום דמי אבטלה לשנה שלמה קדימה, עד יוני 2021, לכל מי שפוטר או הוצא לחל"ת. גרציא מסבירה ששם נמצא שורש הבעיה: "הממשלה עשתה טעות חמורה כשהחליטה על מודל החל"ת לתקופה כל כך ארוכה והגיע הזמן שיחתכו את זה. מעודדים אנשים להתבטל ולא לעבוד. אני מאמינה שרק בחודש מאי נראה עובדים חוזרים לענף, כשהם יתחילו להרגיש שהחל"ת עומד להיגמר".
בימים שבשגרה העסיקה גרציא כ-35 עובדים במשמרות. כיום, עומדים לרשותה רק 10 עובדים פעילים. "כבר יותר מחודש שאנחנו מפרסמים מודעות דרושים ועד היום פנה אליי בן אדם אחד", היא אומרת, "הצוות שלי התפזר לכל מיני מקומות. חלק מהטבחים עשו הסבה מקצועית כי המקצוע נורא לא יציב. אחרים חזרו לגור אצל ההורים ברחבי הארץ מחוסר כסף. אנחנו מחפשים עובדים באובססיביות ובכל דרך, אבל כרגע זה לא מספיק כדי לפתוח. יש כמה עובדים שאמרו לי שיסכימו לחזור עבוד רק אם אשלם להם בשחור, כדי שימשיכו לקבל דמי אבטלה, אבל אני לא עושה קומבינות ולכן אצלי זה לא יקרה".
"מקבלים הרבה פחות קורות חיים"
שר האוצר, ישראל כ״ץ, הגיב בימים האחרונים על כתבה שפירסם ציון נאנוס בחדשות 12 על מובטלי הקורונה: "לא נזרוק אנשים לרחובות, במידה והאבטלה תישאר גבוהה, ואם יהיה צורך נאריך את החל"ת ודמי האבטלה גם אחרי חודש יוני", ציין כ"ץ והוסיף כי "מנוהל מסע הסתה כנגד החל"ת ודמי האבטלה". אלא שהמעסיקים עמם שוחחנו לא רואים את המצב עין בעין עם שר האוצר, בלשון המעטה.
מירב היא מנהלת משאבי אנוש בחברה מענף הבנייה. החברה המשיכה בפעילות בתקופת הקורונה וכמעט שלא הוציאה עובדים לחל"ת, אבל מתקשה בגיוס עובדים חדשים בגלל מדיניות האבטלה של הממשלה. "באופן מובהק, אני מקבלת כיום הרבה פחות קורות חיים", מספרת מירב.
לדבריה, "הבעיה היא בעיקר במשרות בדרג ביניים, בטווח שכר של 8,000 עד 12,000 שקל ברוטו. שם אנשים מעדיפים לחכות ליוני כי ההפרש בין השכר לדמי האבטלה הוא קטן. אם פעם היה אפשר לאייש משרה בחודש וחצי, עכשיו זה כבר לוקח 3-4 חודשים. הבעיה היא לא רק בכמות אלא גם באיכות של המועמדים שמגיעים. אפילו מהנדסים קשה מאוד למצוא היום".
"לשנות את מודל החל"ת"
מהו היקף התופעה של מעסיקים שלא מצליחים לגייס עובדים בגלל מודל החל"ת ובאילו ענפים הפער הגדול ביותר בין הביקוש לעובדים לבין ההיצע של עובדים זמינים? שאלנו את עדי נגר ליפשיץ, סמנכ"לית פיתוח ארגוני בחברת ההשמה ל.מ עולם של כח אדם.
"התופעה היא רחבה ונוגעת לכלל המשק, מרבית המעסיקים מתקשים לגייס עובדים", השיבה נגר ליפשיץ, "הדרישה לעובדים נמצאת במגמת עלייה מתמדת והיקף הדרישה לעובדים נמצא בשיא, ואף גבוה מזמנים בהם המשק היה באחוזי אבטלה נמוכים. יש לציין כי הקושי הוא לא רק בגיוס עובדים חדשים אלא גם בהחזרת עובדים קיימים מחל"ת. עיקר הפער נמצא בתחום הקמעונאות ובמפעלי תעשייה. הקושי קיים בתחומים אלו גם בימים כתיקונם, אז וודאי בימים בלתי שגרתיים אלו".
נגר ליפשיץ מסבירה ש"קיים מתאם בין רמת השכר לרמת ההיענות לחזרה לעבודה, ככל שהשכר קרוב יותר לשכר מינימום כך עובדים מעדיפים להסתפק בחל"ת הניתן להם. משך הזמן שלוקח לגייס עובד גבוה ב-50% בממוצע מהזמן שלקח בעבר, תלוי בסוג התפקיד ורמת השכר".
כמי שמרגישה את הדופק של שוק העבודה מדי יום ביומו, נגר ליפשיץ קוראת ל"שינוי המודל כך שרק לאנשים עם קושי אמיתי במציאת עבודה תתאפשר הפריבילגיה של חל"ת קורונה. לחלופין, יש לתת תמריץ חזרה לעבודה לעובדים ששכרם קרוב לדמי האבטלה או לשכר מינימום".