לא פעם מתייחסים לשוק ההייטק בישראל כמנוע הצמיחה של המדינה, ואכן יצוא ההייטק סייע למדינה להתמודד עם משבר הקורונה ואפילו למתן את הירידה בתוצר, אבל האם לעולם חוסן? בחברות ההיי טק חוששים כיום יותר מתמיד שירידת ערך הדולר מול השקל עלולה להוציא מפה את השחקנים הגדולים ולהפוך את ישראל ליעד פחות אטרקטיבי לחברות בתחום. למה הדולר יורד מול השקל, מדוע דווקא ההייטק נפגע ומה אפשר לעשות שלא כבר נעשה?

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

למעשה, חברות ההייטק הן חברות יצוא - הן מייצרות מוצרים או שירותים בארץ ולכן רוב ההוצאות שלהן, על ספקים, נדל"ן ועובדים - יוצאות בשקלים. אך כמו כל יצואן, הן מוכרות את המוצרים והשירותים שלהן בחו"ל, ולכן ההכנסות מגיעות בדולרים. אם השקל מתחזק והדולר יורד - ההוצאות גדלות וההכנסות קטנות. במצב כזה חברות יחשבו טוב על כל הוצאה שלהן בארץ, על כל השקעה בבנייה נוספת של מפעלים, השכרה של שטח למשרדים וכמובן - גיוס של עובדים.

"צריך להבין שזה עניין אסטרטגי", הסביר גל גיטר, שותף מנהל בקרן ההשקעות האמריקנית "אייבקס" (Ibex) שמשקיעה בחברות הייטק ותוכנה בישראל. "ביותר מ-95% מהמקרים, ההכנסה של ההיי-טק בישראל מלקוחות ומגיוס ההון, היא בדולרים. אבל ההוצאות נותרות בשקלים.

"צד ההכנסות ירד בין 7%-10% בתוך שנה. זה משפיע בצורה מטורפת על חברות".

"כבר היום הרבה חברות ישראליות מעסיקות כוח אדם טכני במזרח ובהודו. הוא הרבה יותר אטרקטיבי מהישראלי ונראה הרבה מהמשרות האלו עוברות לחו"ל. כאן תישאר פחות עבודה. וזה לא רק הסטארט אפ - כשחברה מצטמצמת מ-50 עובדים בישראל ל-30, זה אומר פחות שירותי ניקיון, הסעדה וכל מה שמסביב".

אסף גנות, מנכ"ל ControlUp, סטארט-אפ ישראלי שגייס לאחרונה 27 מיליון דולר, הצהיר באופן חד משמעי:

"כשיש לי 10% פחות בשקלים אני אחתוך בגיוס כוח אדם או אגייס במקום אחר. מתכנת טוב במערב אירופה או בארה"ב יכול להיות משמעותית יותר זול מבארץ.

"אני מאמין שאת ההשפעה של זה כבר נראה בתקציב של חברות לשנת 2021. אם הערך של השקל היה גבוה יותר היה עדיף לי לגייס בישראל. במבט על המאקרו - מדינת ישראל עושה פה טעות. החשש הוא שמרכזי הפיתוח יעברו לחו"ל ופה תהיה פחות עבודה".

גם גיטר מעריך שתהיה בלימה בצמיחה של ההייטק בישראל. "אני חושש מעזיבה של שחקנים גדולים כמו אינטל או מייקרוסופט", הוסיף, "כרגע זה רק ברמת חשש לא ראיתי סימן שזה עתיד לקרות, אבל בהחלט נהיה פחות אטרקטיבי עבורם פה בארץ".

הדולר יורד או עולה?

לאחר שביום חמישי הגיע ערכו של הדולר לשפל של כמעט 3.1 שקלים, בנק ישראל הודיע כי ירכוש 30 מיליארד דולר ובימים שחלפו נראה כי הדולר מתאושש - אך בתעשייה לא מאמינים שזה יחזיק מעמד. רבים צופים שכבר במהלך השבוע הקרוב או שבוע הבא, השקל יתחיל לחזור לרמות שלפני הודעת בנק ישראל.

ההתחזקות של השקל היא סממן לכמה התפתחויות חיוביות, ומעידה במידה מסוימת על עוצמת הכלכלה הישראלית. ערך המטבע מבטא את הביקוש שיש לרכישתו בשוק לעומת ההיצע שלו, כלומר כמה אנשים רוצים להחזיק בשקלים, לעומת כמה שקלים מסתובבים היום בשוק. ייצוא הגז הטבעי שהתגלה בשטחה הימי של ישראל והשקעות זרות בחברות ישראליות, רבות מהן בתחום הטכנולוגיה וההייטק, מחזקים את השקל מול מטבעות אחרים.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בנק ישראל מנסה להחליש את השקל באופן מלאכותי. הנגיד אמיר ירון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אבל ערך הדולר חווה טלטלה מיוחדת גם בעקבות משבר הקורונה. בישראל חלה ירידה ביבוא בעקבות המשבר, ולכן הביקוש של ישראלים לדולרים, המטבע שבו נקנית הסחורה הזו בחו"ל, ירד. הדולר מצדו נחלש מול מטבעות רבים בעולם, בעיקר בשווקים מתעוררים, על רקע המצב בארה"ב.

בנוסף הממשלה בארה"ב הדפיסה לא מעט דולרים בשנה האחרונה על מנת להתמודד עם המשבר ובכך הורידה את ערכו. על רקע חילופי השלטון, השווקים נערכים להמשך של מדיניות פיסקלית מרחיבה, המזוהה יותר עם הדמוקרטים, להגדלת ההוצאות התקציביות ולמדיניות מיסוי שנוטה למיסוי גבוה יותר. כל אלו תורמים למשיכת ערך הדולר מטה.

היחלשות הדולר טובה עבור ישראלים שרוכשים דולרים עבור קניות בחו"ל. כשהשער נמוך הקניות באתרים זרים כמו אמזון, אסוס, או אסטי, הופכות להיות זולות יותר עבורנו. השקלים יכולים לקנות יותר. עם זאת, אף אחד מאיתנו לא רק צרכן, ומה שרע ליצואנים יכול להיות רע לכולנו אם הם יסגרו פה מפעלים. הרי לא משנה כמה נמוך יהיה הדולר וכמה זולים אתרי הקניות אם יהיה מחסור במקומות עבודה.

אז מה הפתרון?

"אני בטוח שיש עוד כלים שאפשר להשתמש בהם להתמודד עם ירידת ערך הדולר", טען גנות. "לכלכלה שלנו יש סוס מנצח, זה ההייטק וכשיש סוס מנצח שמים הכל עליו. ההיי טק מחזיק מסביב גם ספקים, מסעדות וענפים שלמים נוספים".

גיטר הצביע על פתרונות ספציפיים: "יש מכשירים שלא מנוצלים עדיין עד הסוף, ניתן להוריד את הריבית לריבית אפס או שלילית כמו שקורה בחלק מהמדינות. המומחים הם בבנק ישראל ובאוצר, והם צריכים לעשות יותר".