מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר אייל, הודיעה היום (ראשון) על פרישה מתפקידה. טרנר נכנסה לתפקיד לפני פחות מחצי שנה והיא הבכירה השלישית שעוזבת את תפקידה במשרד מאז מונה ישראל כ"ץ לתפקיד שר האוצר במאי, החמישית אם סופרים גם סגני מנכ"לים שעזבו. אז מה בדיוק מתרחש במשרד שמבריח ממנו בכיר אחר בכיר, למה בפרישה הזו בכל זאת יש משהו מיוחד, ואיך כל הדברים האלה ישפיעו בסוף על כולנו? N12 עושים סדר בבלגן.

כניסתו של כ"ץ ומינוי טרנר

ב-17 במאי, לאחר שלוש מערכות בחירות ושנה וחצי של ממשלת מעבר, הושבעה הממשלה ה-35 על 34 שריה. ביניהם הושבע גם השר כ"ץ, שזכה באחד התפקידים המשמעותיים ביותר בעת משבר כלכלי ובריאותי, תפקיד שר האוצר.

שבוע לפני השבעת הממשלה התפטר מתפקידו מנכ"ל משרד האוצר הקודם, שי באב"ד. ימים ספורים לאחר מכן פיטרה שרת התחבורה מירי רגב את טרנר, שהייתה מנכ"לית משרד התחבורה תחת השר כ"ץ ולאחר מכן לתקופה קצרה תחת בצלאל סמוטריץ'. אך טרנר לא נשארה מובטלת זמן רב, ב-20 במאי מינה אותה כ"ץ שוב למנכ"לית משרדו, הפעם במשרד האוצר.

ישראל כץ וקרן טרנר (צילום: פלאש 90)
ישראל כ"ץ המנכ"לית קרן אייל טרנר | צילום: פלאש 90

מה קרה בחצי השנה האחרונה שגרם למנכ"לית לנטוש את השר עמו עבדה בצמידות מאז 2016? התשובה נעוצה כנראה דווקא בעובדה שלא קרה כל כך הרבה. מאז הוקמה הממשלה, משרד האוצר שתפקידו המרכזי הוא להביא את תקציב המדינה לאישור, לא עשה זאת.

פרישת חזקיהו ואי העברת התקציב

מאז מאי ועד סוף אוגוסט העבירו את זמנם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראש הממשלה החלופי, בני גנץ, בחילופי האשמות ובוויכוחים מרים על אורכו של התקציב. לא על מהותו, אלא על השאלה האם זה יהיה תקציב חד-שנתי או דווקא תקציב דו-שנתי.

בתקופה הארוכה הזו ישראל חיה על תקציב המשכי, כלומר על מסגרת התקציב האחרונה שאושרה אי שם בשנת 2018, פלוס קופסאות חוץ-תקציביות שמאפשרות לממשלה להוציא כסף גדול מבלי לשאת באחריות. בהיעדר תקציב כל הוצאה ממשלתית צריכה לעבור דרך ועדת החריגים של החשב הכללי. כל זה מוביל אותנו להתפטרות הראשונה: רוני חזקיהו, שהיה החשב הכללי באוצר, הודיע על פרישתו בסוף יולי.

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר  (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
רוני חזקיהו. החשכ"ל לשעבר | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

חזקיהו אמנם פרש בשיאו של משבר כלכלי ופוליטי, אך עשה זאת בידידות ובלי להאשים איש. אולי זו הסיבה שהתפטרותו לא שינתה דבר, והממשלה המשיכה את הוויכוח העקר שלה עוד חודש שלם, ממש עד הדד-ליין האחרון לאישור תקציב 2020. או לפחות כך חשבנו.

פרישת מרידור ופשרת האוזר

ב-25 באוגוסט, שלושה חודשים לאחר השבעת ממשלת האחדות, שהבטיחה לטפל במשבר הכלכלי והבריאותי שפוקד את ישראל, מאושרת בכנסת פשרת האוזר שדוחה את אישור התקציב בעוד 120 יום. כך נדחה אישור תקציב 2020 לשבוע האחרון של דצמבר.

המשמעות - הממשלה הולכת בלי ומרגישה עם: כלומר לא מעבירה באמת תקציב ל-2020 אך גם לא מתפרקת בגלל זה, כפי שמחייב החוק. התקציב בסופו של דבר יחול על שבוע אחד בלבד ולמעשה רק יסדיר את כל ההתנהלות התקציבית בדיעבד.

שאול מרידור, הממונה על התקציבים באוצר (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
מרידור. הממונה על התקציבים לשעבר | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

פשרת האוזר מובילה אותנו להתפטרות השנייה באוצר: ראש אגף תקציבים, שאול מרידור, פרסם ב-30 באוגוסט מכתב התפטרות זועם. "בהתנהלות כמו זו שמתרחשת היום לא נתקלתי מימי", כתב שם. "בימים האחרונים ואחרי שנחצו עוד ועוד קווים אדומים ורוסקו כללים אלמנטריים של התנהלות תקציבית וכלכלית נכונה, החלטתי שאיני יכול עוד להיות חלק מהמערכת".

לאחר שהתפרסם המכתב נודע כי שעות לפני ההתפטרות נפגש כ"ץ עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והודיע לו שבכוונתו לקדם את תהליך העברת שאול מרידור מתפקידו בשל "חוסר אמון מוחלט". האם רצונו של מרידור להתפטר הוביל את כ"ץ ליועמ"ש, או שסדר הדברים היה הפוך? לא בטוח שזה משנה, כשבסופו של דבר נותר אגף התקציבים במשרד האוצר ללא הנהגה.

לא עובדים על תקציב: המנכ"לית מתפטרת

אם כך, מה יעשו כל אנשי האוצר בזמן שנותר להם, מאישור פשרת האוזר ועד הדד ליין לאישור תקציב 2021 שיגיע רק במרץ? ניתן היה לקוות שהם יעסקו בבניית תקציב. ניתן היה לקוות שממשלת ישראל תשאף להציג תכנית כלכלית מסודרת, עם יעדים, רפורמות ואסטרטגיה, כמה שיותר מהר. כזו שתיתן ודאות למשק ושתהווה תכנית להחלמה מהמשבר.

עם זאת, כבר מספר שבועות מתפרסמים דיווחים שונים שלפיהם במשרד האוצר אין שום עבודה כזו. כלומר הממשלה, או לפחות חלקים ממנה, לא מתכוונים להעביר את תקציב 2021: במקרה הטוב לא לפני שהשנה תתחיל, ובמקרה הרע – כלל לא.

בנימין נתניהו, בני גנץ, כנסת (צילום: אורן בן חקון, פלאש 90)
בכחול לבן דורשים להכין כבר את תקציב 2021 | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90

והנה אנו מגיעים ל-11 באוקטובר, הרי זה היום. מנכ"לית משרד האוצר הודיעה על התפטרות מתפקידה, ועל אף שההודעה שפרסמה ידידותית ביותר, קשה שלא לראות את הקשר בין שרשרת האירועים שקדמה להתפטרות לבין ההחלטה של המנכ"לית.

התפטרות כזו מעידה על משבר חמור אף יותר, משום שטרנר, לעומת מרידור וחזקיהו, מונתה על ידי כ"ץ עצמו לאחר שנים של עבודה משותפת. נטישתה עשויה לסמן עוד קו שנחצה במשרד האוצר, שנותר כעת ללא הנהגה מקצועית.

ובעתיד: בחירות או משבר נוסף?

ומה צופן לנו העתיד? ב-23 בדצמבר כאמור צריך להיות מאושר תקציב 2020. אם לא יאושר, הממשלה תתפרק וישראל תלך לבחירות נוספות. אך גם אם התקציב אכן יאושר המשבר הפוליטי לא ייגמר: בכחול לבן דורשים לסגור באותו תאריך גם את תקציב 2021, כדי להבטיח יציבות פוליטית לשנה נוספת.

כ"ץ הבטיח היום להיענות לבקשה ולהביא לאישור הממשלה את התקציב בדצמבר, כנראה על מנת לרכך את הזעזוע מהתפטרותה של טרנר. עם זאת מרגע האישור בממשלה ועד האישור בכנסת יכולה לעבור תקופה ארוכה, ולא ברור שההבטחה תספק את המעורבים. לאזרחי ישראל נותר רק לקוות שבסבך השיקולים הפוליטיים ומאבקי הכוח, מישהו ייזכר שיש פה מדינה לנהל.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות