במסמך שפרסמו הבוקר (שלישי) ארגון לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה, עולה כי אובדן המזון בישראל הגיע בשנת 2019 לשווי של 3.2 מיליארד שקלים. על סמך הניתוח שנכתב על ידי חברת רואי החשבון BDO, האובדן המשמעותי נובע מהעובדה שבכל שנה מוצאים 800 מיליון שקלים על פינוי 1.9 מיליון טונות פסולת עירונית, שמהווים כ-35% מהיקף הפסולת בישראל.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

ישראל מפסידה 1.4 מיליארד שקלים נוספים, כתוצאה מאובדן מיותר של משאבי קרקע ומים. 1.0 מיליארד שקלים מגיעים מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ו-0.8 מיליארד שקלים מחושבת כעלות ישירה של הטיפול בפסולת. כמחצית מהאובדן הוא בר-הצלה - בהיקף של 1.2 מיליון טון ובשווי של כ-7 מיליארד שקלים.

כדי לסגור את פער אי-הביטחון התזונתי בישראל נדרש להציל 20% מהמזון האבוד, בשווי של 3.2 מיליארד שקלים. הצלת מזון מאפשרת לעשות זאת בעלות של 880 מיליון שקלים בלבד. במקביל, יאפשר הדבר לחסוך כ-80 מיליוני מ"ק מים, 250 מיליון קוט"ש חשמל מיוצר, אלפי טון דלק, כ-220 מיליון שקלים כתוצאה מצמצום פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר, וכ-160 מיליון שקל כתוצאה מצמצום עלויות הטיפול בפסולת.

הרי הזבל בפינות הרחובות (צילום: חדשות 2)
שוויו המוערך של אובדן המזון ב-2019: 3.2 מיליארד ש"ח | צילום: חדשות 2

על פי ממצאי הדוח, משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח מזון בשווי של 3,300 שקל בשנה, שהם שווי ערך לחודש וחצי של צריכת מזון. אובדן מזון בשלב הצריכה הביתית מהווה כ-55% מסך כול העלויות הסביבתיות של אובדן המזון.

על פי אומדני חברת BDO משבר הקורונה הוביל לכך ש-145 אלף נפשות נוספות ייכנסו למצב של אי-ביטחון תזונתי שלא היו בו בעבר. כמו כן, המשבר יביא להחמרת והעמקת אי-הביטחון התזונתי בקרב כ-1,870 אלף איש שחיו באי-ביטחון תזונתי בתקופה שקדמה למשבר הקורונה.

השפעות אלו מגבירות את החשיבות בהצלת מזון, שיכולה לסייע במזעור הפגיעה הכלכלית עקב המשבר עבור משפחות נזקקות שנפגעו כלכלית. בנוסף ניתן יהיה למזער את העלויות הסביבתיות המושתות על המשק הישראלי כתוצאה מייצור מזון שאינו נצרך בעיתות אלו.

"דוח אובדן והצלת מזון מלמד, כי השפעות אובדן המזון על הסביבה ועל הכלכלה הן משמעותיות - אך זו אינה גזרת גורל", אמרה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל. "מהדוח עולה כי כ-35% מהיקף ייצור המזון המקומי אובד והופך לפסולת או עודפים אשר הטיפול בהם דורש השקעת משאבים נוספים. במקביל, יורדים לטמיון גם כלל המשאבים אשר נדרשו לגידול וייצור מזון זה: קרקע, מים, אנרגיה, פליטות מזהמים ועוד".

עוני (אילוסטרציה: 123RF‏)
ברקע - משפחות רבות שנקלעו לאי ביטחון תזונתי | אילוסטרציה: 123RF‏

"בעת הזו של משבר כלכלי ובריאותי עולמי", הוסיפה גמליאל, "עלינו לנצל באופן המיטבי את משאבי הייצור והסביבה במהלך שגם יסייע לאוכלוסיות מוחלשות. בימים אלו אנו מגבשים במשרד אסטרטגיית פסולת, שצפויה לעסוק גם בהפחתה במקור של פסולת, לרבות פסולת מזון. נמשיך ונקדם כלי מדיניות אשר יעודדו את צמצום אובדן המזון והשפעותיו על הסביבה".

גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל אמר: "מדוח אובדן והצלת מזון לשנת 2019 ונוכח משבר הקורונה המתעצם, עולה יותר מתמיד חשיבות האימוץ של הצלת מזון ככלי מדיניות ממשלתי המשפיע על תחומי הרווחה, הסביבה, הבריאות והכלכלה. דוח זה מוכיח שהצלת מזון אף תורמת לניצול יעיל וחסכון משמעותי במשאבי סביבה המצויים במחסור". 

"הצלת מזון תורמת לצמצום אי-הביטחון התזונתי של השכבות המוחלשות בשליש מהעלות, להגדלת התוצר והפריון במשק, להקטנת פערים בחברה והקטנת יוקר המחיה", אמר כרוך. "אני מברך על כך שהשנה הדוח נכתב במשותף עם המשרד להגנת הסביבה, וכולי תקווה ששיתוף הפעולה יתרום להבנת יעילות הצלת המזון ולאימוצו ככלי משמעותי על ידי הממשלה".

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO התייחס לנתונים: "ההפסד למשק הלאומי מאובדן מזון הסתכם השנה ב-20.3 מיליארד שקלים, בנוסף לעלות סביבתית של 3.2 מיליארד שקלים. בהפסד הזה ניתן היה לממן חמישית מתקציב סיוע הקורונה של המדינה".

עוני קשישים (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
800 מיליון שקלים - על פינוי 1.9 מיליון טונות פסולת | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

"אובדן המזון הינו איוולת כלכלית, חברתית וסביבתית. עלויות אובדן המזון לאורך כל שרשרת הערך והעלויות הסביבתיות של פסולת המזון מתגלגלים בסופו של דבר לכיסם של הצרכנים ומשלמי המיסים בישראל, ולכן משפיעות גם על יוקר המחיה. במיוחד השנה לאור משבר הקורונה, יש חשיבות יתרה לגיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון".