מדינת ישראל התעוררה הבוקר (ד') ליום גשום וסוער. נראה שאת הכותרות הבאות ניתן להכין מראש: הצפות בשכונות מגורים, בתים ספוגים במים ותושבים מחולצים בסירות. בסערה האחרונה התעמקנו במחדלים שהביאו לשיטפונות הידועים מראש בערי ישראל – וכעת נציג את אחד הפתרונות שיכולים לצמצם אותם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אחת הסיבות העיקריות להצפות החוזרות ונשנות באזורים העירוניים היא שהקרקע מכוסה רובה ככולה בבטון ואספלט, מה שמונע מהמים להיספג ולחלחל לתוך האדמה. מיזם בתל אביב וערי החוף שמקדמת רשות המים, אוסף מי גשמים מגגות מבנים ומחדירם לקרקע אל מי התהום, באמצעות קידוח של 15-10 מטרים באדמה מתחת למרזב. מעבר לתועלת הסביבתית, הדבר מאפשר לצמצם משמעותית את אירועי ההצפה המקומיים בתוך הערים. כך פוחתת כמות המים שמוזרמת למערכות הניקוז אשר קורסות בגשמים חזקים ועולות על גדותיהן.
בשנה האחרונה הזרים הפיילוט כ-200 אלף מ"ק מים לאדמה ב-360 מגרשים, כלומר, כ-550 מ"ק מים לכל בניין. מניתוח נתוני הניסוי עולה כי החדרת המים לקרקע מאפשרת לשמר כ-90% ממי הגשמים שיורדים במרחב העירוני, במקום להזרים אותם לצנרת התיעול שמוליכה מים טובים אלו לים. היקף חלחול המים בדרך זו הוא יותר מכפול מהממוצע בשטח בנוי, ו-60% יותר מאשר כמות המים המחלחלים בשטחים פתוחים. כך ניתן להקטין את הנזק האקולוגי ולהעשיר את עתודת המים התת-קרקעית של ישראל באקוויפר החוף.
עלות הקמת מערכת לניקוז המים מהגג היישר לאדמה, בבניין קיים, נאמדת ב-30-20 אלף שקלים. כדי להגיע למסה קריטית של מערכות ברחוב, שבאמת תוכל לצמצם בו את ההצפות ולשמר כמויות מים משמעותיות, תידרש השקעה כספית לא קטנה. מאחר ולא מדובר בהוצאה שוועד הבית הממוצע ימהר לשלם, ברשות המים בודקים כעת אילו תמריצים ניתן להציע לבניין שיירתם למבצע.
מנהל רשות המים, גיורא שחם, מציע בשיחה עם N12 להוזיל את מחירי הארנונה לבניין שבו ייעשה קידוח לשימור המים. "אני עומד בקשר עם עיריית תל אביב, דיברתי עם רון חולדאי ועם מנכ"ל העירייה, והם מאוד אוהבים את המיזם הזה", אומר שחם.
"יצמצם הצפות באבן גבירול"
איזה אינטרס יש לעירייה להוזיל את מחירי הארנונה שהיא גובה? "השאיפה היא שבתמורה להטבה בארנונה, תינתן לעירייה האפשרות להפיק מים בעצמה מתוך מי התהום, באמצעות קידוחים לא עמוקים", מסביר שחם, "עם המים האלה העירייה תוכל להשקות את הגינון הציבורי, דבר שעולה לה מיליונים כיום. בנוסף, זה יחסוך מאוד בעלויות הצנרת. בעיריית תל אביב לבדה זה יכול לחסוך עשרות מיליוני שקלים אם לא יותר. ברגע שהפיילוט יסתיים בהצלחה, נעשה ברשות המים את כל הפעולות הרגולטיביות כדי לבדוק איך לתגמל את מי שיעשה את הקידוח".
שחם אומר שהפרויקט יפחית את ההצפות, אבל מבהיר כי הוא לא ימנע אותן במקרים של מזג אוויר קיצוני, או של ערים המוצפות מנחלים שעוברים בסביבתן.
לשאלה האם הפרויקט יועיל ביישובים דוגמת נס ציונה, שנפגעה קשות מסבב הגשמים האחרון, הוא משיב: "נס ציונה זו לא דוגמה טובה, כי היא סופגת את ההצפות כתוצאה ממחדלים של העיריות סביבה – ראשון לציון, רחובות ובאר יעקב – שלא מטפלים בנושא אצלם בערים. ברגע שנעשתה בנייה מאסיבית באזור, כל המים שפעם היו נספגים בחולות ראשון, זורמים ומגיעים אל הנקודה הכי נמוכה, שבמקרה זו נס ציונה המסכנה. אבל אם המיזם יתרחב, הוא יצמצם ויפחית את משך הזמן של הצפות ממי גשמים כמו שאנחנו מכירים, למשל ברחוב אבן גבירול בתל אביב".