בשורה למחזיקי כרטיס אשראי חוץ בנקאי: בנק ישראל הנחה את מפעיל מערכת התשלומים הנעשית במרכז סליקה בנקאי בע"מ (מס"ב) לאפיין פתרון שיאפשר חיוב וזיכוי חשבונות מט"ח. משמעות הדבר היא שכעת, כל רכישה שמבצעת במט"ח בכרטיס אשראי חוץ בנקאי, לא תומר לשקלים בעת כניסה לחשבון אלא תישאר במטבע המקורי.

הבשורה לצרכנים היא למעשה הפטור מעמלות יקרות, לעיתים עד 3 אחוזים מסכום הכסף, בעת המרת המט"ח, בעת קניות המתבצעות בשהייה בחו"ל, או ברכישה מאתרי אינטרנט בינלאומיים שגברה מאוד בשנים האחרונות.
כיום ניתן לשייך רכישה לחשבון מט"ח רק אם היא בוצעה בכרטיס אשראי בנקאי. לקוח שמחזיק בכרטיס חוץ בנקאי (שלא הונפק על ידי הבנק בו הוא מנהל את חשבונו), כמו לייף סטייל של סופר פארם או שופרסל, רמי לוי ואחרים, לא יכול לעשות זאת.

הצרכנים בישראל מעדיפים לרוב שימוש בכרטיסי אשראי חוץ בנקאיים בשל האשראי הנוסף שהם מעניקים מחוץ לאשראי שהבנק מאשר ללקוח. לכן גם בסקירות שנעשו בנושא, עלה שהשימוש בחו"ל בכרטיסי אשראי חוץ בנקאיים הוא גדול.

הבעיה היא שהכרטיסים הללו לא מאפשרים ללקוחות להשתמש במט"ח בחשבון וגובים עמלות המרה. זו הסיבה ש על פי נתוני בנק ישראל יש כמיליון חשבונות מט"ח של אנשים פרטיים בישראל והמספר כל הזמן עולה. מטרת החשבונות הללו הוא לחסוך את עמלות המרת המט"ח.

בתחילת השנה פנו חברות כרטיסי האשראי מקס וישראכרט לבנק ישראל והתריעו כי מדובר במכשול שמונע מהן לגייס לקוחות לכרטיסי אשראי חוץ־בנקאיים (למרות ששתי החברות מראות גידול תמידי במספר הלקוחות החוץ בנקאיים). הן טענו, בין היתר, שכשלקוחות בנק מבקשים לוותר על כרטיס האשראי הבנקאי, לוחצים עליהם שלא לעשות זאת ומסבירים להם שלא יוכלו לפעול בחשבון מט"ח באמצעות כרטיס אשראי חוץ בנקאי.

למקס וישראכרט יש תמריץ גדול למכור כרטיסים חוץ בנקאיים, בעקבות חיוב הבנקים להיפרד מאחזקותיהן בחברות כרטיסי האשראי לטובת התחרות במערכת הפיננסית הצרכנית ("ועדת שטרום"), בהם הם לא רק גוף מתפעל אלא גם המנפיק.

בכרטיס בנקאי חברת כרטיסי האשראי היא מתפעלת בלבד והעמלות על השימוש בכרטיס מתחלקות בינה לבין הבנק. בכרטיס חוץ בנקאי חברת האשראי המנפיקה היא הנהנית היחידה מהעמלות ואף יכולה להציע ללקוחותיה בתחום הלוואות עליהן הן מרוויחות ריבית יקרה יחסית.

אבל אל תמהרו להגדיל רכישות בעלי אקספרס או באמאזון, כי זה לא יקרה כל כך מהר; בחברות כרטיסי האשראי מעריכים כי גם לאחר איפיון הפתרון במס"ב, הדרך עוד ארוכה ויכולה להימשך גם שנתיים עד לאפשרות הפיסית של חיבור כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים לחשבונות המט"ח.