אתמול (א') הודיע שר האוצר, ישראל כ"ץ, כי הנחה סוף כל סוף את אנשי משרדו להכין את תקציב המדינה לשנת 2021 לאישור הממשלה במהלך חודש דצמבר. על פניו, זוהי בשורה חשובה. היא מגיעה לאחר כמעט שנה שבה מדינת ישראל מתנהלת ללא תקציב מסודר, ואחרי טענות לפיהן כ"ץ ימסמס את התקציב כדי לאפשר לראש הממשלה נתניהו פתח מילוט לבחירות, באמתלה של אי-הסכמות תקציביות. אלא שבין השורות של הודעת השר כ"ץ מצטייר סיפור אחר לחלוטין.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בהודעה שהפיץ כ"ץ נכתב שהשר סיכם כי "תקציב המדינה לשנת 2021 וחוקי ההסדרים, יוכנו באוצר ויוגשו לאישור הממשלה במהלך חודש דצמבר השנה". אלא שגם אם התקציב אכן יוגש לממשלה עד 23 בדצמבר, שהוא המועד הסופי לאישור תקציב מדינה, הרי שתידרש עוד תקופה ארוכה עד שהוא יאושר בממשלה ולאחר מכן ב-3 קריאות בכנסת. או במילים פשוטות: דבר לא השתנה ואופציית פירוק הממשלה וההליכה לבחירות עדיין מונחת על השולחן.

הבשורה של כ"ץ על תקציב 2021 נועדה בעיקר להפחית את הלחץ שמפעילה בימים האחרונים מפלגת כחול לבן ואת הביקורת הציבורית על הפיכת תקציב המדינה לכלי משחק פוליטי. קודם לכן מנע כ"ץ מאנשי משרדו את העבודה על תקציב לשנה הבאה' ודחה את ההכרעה לרגע האחרון, בזמן שהמשק מצוי במשבר כלכלי מהגדולים בתולדות ישראל.

איך אפשר לצאת מהתסבוכת?

גורם המעורב בסוגיית התקציב אמר בשיחה עם N12 שהכול תלוי בהסכמות בין נתניהו לבין יו"ר כחול לבן, בני גנץ. לדבריו, "אם גנץ וביבי יסכימו, אפשר להביא את תקציב 2020, אפשר להביא את תקציב 2021 ואפשר להביא את שניהם ביחד. אפשר לעשות הכול, בסוף זה עניין פוליטי ובעצם כלום לא השתנה".

בנימין נתניהו, בני גנץ, כנסת (צילום: אורן בן חקון, פלאש/90 )
"אם ביבי וגנץ יסכימו אפשר להביא כל תקציב. בסוף זה עניין פוליטי"  | צילום: אורן בן חקון, פלאש/90

אז מה בכל זאת ניתן לעשות כדי להימנע ממערכת בחירות נוספת? עם קצת רצון טוב של ההנהגה, ניתן לאשר ב-23 בדצמבר את תקציב 2020 לשבוע האחרון של השנה, ובמקביל להעביר את תקציב 2021 לאישור הממשלה. זה יאפשר לממשלה לאשר את תקציב 2021 עד 31 במרץ. מדובר בלוח זמנים אפשרי לחלוטין. לממשלה יידרשו כשבועיים לאשר את התקציב ולהעבירו לכנסת לדיונים ו-3 הצבעות עד סוף מרץ.

התסריט הנ"ל, שהוא אולי האופטימי ביותר, עדיין לא מונע ממדינת ישראל ומהכלכלה המעורערת שלה את חוסר הוודאות המתמשך. תישאר השגרה שבה בכל כמה חודשים יכולים הפוליטיקאים להחליט על יציאה לבחירות בתואנה של משבר תקציבי.

"לא חושב שמישהו הופתע מהמהלך של קרן"

הגורם עמו שוחחנו התייחס גם להתפטרותה של מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר: "אני לא חושב שמישהו הופתע מהמהלך של קרן", אמר, "לא באמת הייתה כימיה בינה לבין כ"ץ, ובסוף מנכ"לית משרד זאת משרת אמון. בלי כימיה זה לא יכול לעבוד, אין סיכוי. גם כשהם עבדו יחד במשרד התחבורה, לקראת הסוף הם כבר לא הסתדרו כל כך טוב".

לדבריו, לא מדובר בטלטלה גדולה כמו בפרשת שאול מרידור, ראש אגף התקציבים שעזב את תפקידו בטריקת דלת, לצד ביקורת חריפה על תפקודו של כ"ץ בטיפול במשבר. ההודעה מאתמול על פרישתה של טרנר מצטרפת לגל עזיבות של 5 בכירים באוצר בתקופה האחרונה, לרבות מרידור והחשב הכללי, רוני חזקיהו.