עבודה מהבית החזיקה את הכלכלה הישראלית עם הראש מעל המים במהלך משבר הקורונה. היכולת לעבוד מחוץ לבית העסק הפרידה בין עסקים ששרדו את התקופה, כמו חברות הייטק, לבין עסקים שהושבתו כליל, למשל בענפי התיירות והתרבות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כעת, כשההתקדמות בחיסונים לנגיף מסמנת את תחילת הסוף של המשבר ובזמן שיותר חלקים מהמשק חוזרים לשגרה, עולה השאלה האם נמשיך לעבוד מהבית גם ביום שאחרי הקורונה. מבדיקה שערכנו מול מנהלים ועובדים בחברות שונות – נראה שהדעות חלוקות.
בחברות מסוימות כל כך מרוצים משיטת העבודה מרחוק, עד שאפילו לא אכפת להם אם הצוות עובד מהבית – או בכלל מחו"ל. "לפני מספר חודשים, אחד מעובדי החברה ביקש לעבוד תקופה מלונדון. לא הייתה עבורנו בעיה, כי אם העבודה מתבצעת מהדירה שלו בארץ או מכל מקום אחר בעולם, זה לא באמת משנה", מספרת ז׳אנה ברזנר, סמנכ״לית משאבי אנוש בחברת הגיימינג הישראלית אוברוולף (Overwolf).
ברזנר אומרת כי "הבקשה שלו הייתה תקדימית וגרמה לנו לחשוב על מודל עבודה אחר. הבנו למעשה, שאנחנו יכולים לאפשר לעובדים ליהנות מחוויה של מגורים בחו״ל לתקופה לצד המשך העבודה. באוברוולף התלהבו מהאפשרות החדשה וקיבלו החלטה שתישאר גם לאחר ימי הקורונה. ״נאפשר לכל העובדים שלנו לנסוע לחו"ל מדי קיץ, בחודשים אוגוסט-ספטמבר, ולהמשיך לעבוד משם. זו תקופה נהדרת עבור מעבר כזה, מכיוון שגם הפעילות העסקית בחודשים הללו בדרך כלל נמוכה יותר בכל העולם, וגם זו עונה חמה ותיירותית ברוב המדינות, ככה שזה כיף לכולם״, מסכמת ברזנר.
גם חברת אפספלייר (AppsFlyer) הודיעה השבוע ל-1,000 עובדיה בארץ ובעולם, שיוכלו לעבוד מעתה ואילך מכל מקום בעולם – אף כי כרגע אין כל כך לאן לטוס. בחברה, שמפתחת יכולות ניתוח ומדידת קמפיינים דיגיטליים, סבורים שמודל העבודה הגמיש שנוצר בצל הקורונה משרת גם את החברות וגם את העובדים.
"בטלפון ובזום לא מגיעים לנקודה"
מנגד, בחברות רבות אחרות כבר מחכים בקוצר רוח ליום שבו המשרדים יתמלאו מחדש בעובדים. "לעבודה מהבית יש שני חסרונות מרכזיים – הראשון בהיבט הזהות הארגונית של העובד והשני באיכות תהליכי העבודה הדורשים סינרגיות בין צוותים וסיעור מוחות", אומר רפי מגן, מנכ"ל קנדגו (Kendago) שעוסקת בפרסום דיגיטלי. לדבריו, "בשווקים תחרותיים כמו עולם הדיגיטל, דווקא דברים אלו נותנים חלק משמעותי מהאדג', ולכן רצוי מאוד לא לוותר עליהם".
מגן טוען שגם אם לכאורה אין כמעט משימה שלא ניתן לעשות מרחוק, בפועל ישנה פגיעה משמעותית: "יש הרבה מה לעשות כדי לצמצם את הפגיעה, אך בשורה התחתונה, עבודה משותפת מהמשרד טובה יותר". לדבריו, גם מרבית העובדים מעדיפים את העבודה מהמשרד, לפחות בחלק מהשבוע. "בכל הצד האנושי-רגשי, עובדים הם חיה חברתית, ולכן לעבודה ללא יציאה מהבית ומיעוט מפגשים יש מחיר רגשי ונפשי. הוא לא ניכר מיידית, אך מחקרים מוכיחים שלאורך זמן זה מוריד שביעות רצון וויטליות – וכפועל יוצא ישנה ירידה בתפוקות".
סוניה ברכה, מנהלת שיווק Trim Down Club בקנדגו, מרחיבה על הבעיה: "בשני הסגרים עבדנו מהבית. כשאתה לבד מול המחשב, ללא אינטרקציה, זה הרבה יותר משעמם. אתה עובד הרבה יותר שעות ונוצרת שחיקה מסוימת כשעושים את זה לאורך זמן". לדבריה של ברכה, "ההנהלה של החברה, שהיא מאוד מנוסה, לא התרשמה מהנרטיב התקשורתי שעבודה מהבית היא העידן החדש ולכן יצרה קפסולות של עבודה מהמשרד, כדי למנוע שחיקה".
מהם היתרונות של עבודה מהמשרד לעומת עבודה מהבית? "כשאני משווה את העבודה מהבית לעבודה מהמשרד, סיעור מוחות ופגישות פיזיות הופכות את העובד לפרודוקטיבי יותר בעבודה", אומרת ברכה. "אתה מקבל רעיונות מאנשים וזה הרבה יותר יצירתי להיות במשרד מאשר להיות בבית מול הקירות. בטלפון ובזום לא מגיעים לנקודה. אתה גם מקליד הרבה יותר כי התקשורת היא באמצעות מיילים ודרכים אחרות ולא בשיחות בין החברים לחדר העבודה".
ברכה לא מתנגדת באופן מוחלט לעבודה מהבית, אבל חושבת שהמינון צריך להיות נמוך: "אם אתה עובד פעם אחת בשבוע מהבית, זה מינון נכון. יש משימות ספציפיות שבהן העובד לא צריך להיות באינטראקציה עם עובדים אחרים, ולכן הן הרבה יותר יעילות מהבית. ישנן מטלות שעדיף לעשות לבד מול המחשב, אבל את הרוב עדיף במשרד".
"רואים עליה בתפוקה"
אחד היתרונות הבולטים בעבודה מהבית הוא כמובן בחיסכון של זמן אבוד בכבישים בדרך למשרד ובחזרה. ״העבודה מהבית חוסכת שעות של נסיעות בפקקים מדי יום, מאפשרת לעובד שליטה וגמישות ביום העבודה שלו והרציפות העסקית לא נפגעת - כפי שראינו בחודשים האחרונים, במהלכם חווינו צמיחה משמעותית״, מספרת מיכל אדם סמנכ״לית משאבי אנוש בפיוניר (Payoneer). ״עם זאת, האינטרקציה הבינאישית חשובה, ולכן הנהגנו מודל היברידי משולב - בית ומשרד״.
כיצד אפשר לוודא שהעבודה מתנהלת בצורה תקינה גם כשהיא מפוזרת בין דירות שונות ברחבי הארץ? ״לכל עובד בנק משימות ויעדים מסודר, עם תכנון שבועיים קדימה, אותן הוא צריך למלא ללא תלות בזמנים ספציפיים", אומר איגור וינוקור, סמנכ"ל הטכנולוגיות בחברת פיתוח התוכנה אייביטק (IVTech), שמצדדת בעבודה מהבית.
וינוקור מסביר שהאפשרות לעבוד מרחוק שיפרה את האווירה בחברה: "העובדים שלנו שמחים ומרוצים יותר מאז שהתחלנו לעבוד בשיטה הזו, כיוון שהם מרגישים שנפתחו עבורם אפיקי פיתוח אישיים נוספים. אנחנו רואים עליה בתפוקה של העובדים, מרגישים את שביעות הרצון ואפילו הצלחנו בזכות המהלך הנוכחי לגייס עובדים מעולים נוספים". לדבריו, שיטת העבודה הגמישה צפויה להישאר בחברה גם עם שוך המגפה.
שינוי נוסף שנוצר בעולם העבודה הוא שעות קבועות בהן לא מתקיימות פגישות. פרקטיקה כזו התגבשה בחברת הסייבר ההגנתי סייבריזן (Cybereason). ״העולם הווירטואלי יצר עומס בכל שעות היממה", אומרת אמי לינדר, סמנכ״לית התפעול בחברה, "אם בעולם הפיזי הפרשי השעות בין המדינות נתפשו כמעין הגבלה, העבודה הווירטואלית מעט שיבשה גבולות אלו. לכן, החלטנו ליישם הפסקות קבועות בצורה גלובלית. לסייבריזן פעילות עסקית מיפן שבמזרח ועד סן פרנסיסקו במערב ועל-מנת למנוע עומס של פגישות לאורך כל שעות היממה, אנחנו דואגים לזמן ללא פגישות בין 12:00-14:00 ובין 18:00-20:00״.
"הדרישה לבוא למשרדים הולכת וגוברת מהעובדים"
עובדים מהבית מעבירים שעתיים בממוצע מתוך יום העבודה ברשתות החברתיות - כך עולה ממחקר עומק שערכה BDO, שבחן את היתרונות והחסרונות במעבר לעבודה מהבית. במחקר השתתפו חברות וארגונים, רובן מישראל וכן גם מאירופה וארה"ב, שמעסיקות במשולב עובדים מהבית ומהמשרדים. המחקר העלה כי לצד היתרונות המשמעותיים של עבודה מהבית בחיסכון בזמן, הוצאות וצמצום הסיכון להדבקות.
לדברי ד"ר גיא יוגב, עורך המחקר, המנהלים ציינו שהעבודה מהבית הגבירה את הפער ביעילות העובדים. הטובים שבהם שיפרו את יכולותיהם והישגיהם בעבודה מהבית. לעובדים בגילאים מבוגרים, שנדרשים יותר מכולם להקפיד על ריחוק חברתי, למרביתם תנאים של שקט ומרחב ללא ילדים קטנים אשר מקלים על עבודה מהבית״.
אלון ארבץ, ממייסדי חברת הסייבר Insights, אף לוקח את הדברים צעד אחד קדימה ומדבר על נזקים לשנים קדימה: "עלולה להיות פגיעה בתעשיית החדשנות הישראלית, ובפריון בטווח הארוך".
ארבץ סבור שהתעשייה מתפכחת מחלום העבודה מהבית. "ההייטק הסתגל מהר מאוד לעבודה מהבית. אם בהתחלה הייתה סוג של התלהבות מזה שכל אחד יכול לנהל לעצמו את הזמן, לאכול צהריים עם הילדים ובמקביל להציג עמידה ביעדים, היום אנחנו יודעים שהתמונה שונה", הוא אומר, "יש אלפי עובדים צעירים שמרגישים בודדים לעבוד לבד בין ארבע קירות. אבל גם עבור ההורים הקושי הולך וגדל כאשר מערכת החינוך נסגרת ונפתחת לסירוגין. אנחנו רואים יותר ויותר בעיות שעולות עם הזמן ומנסים לייצר פתרונות, אך יצירתיים ככל שנהיה - אי אפשר להחליף את המפגש האנושי היומיומי במשרד".
לדבריו של ארבץ, הדרישה לבוא למשרדים הולכת וגוברת מהעובדים עצמם, שלא רוצים לשבת לבד כל היום מול המסך. "במשך שנים החברות השקיעו בתרבות הארגונית וכל אחת ייצרה לעצמה משהו ייחודי משלה. היום אנחנו רואים שקשה מאוד לייצר תרבות ארגונית, במיוחד בכל מה שקשור לקליטה של עובדים חדשים שנכנסים ישר לעבודה מהבית בלי שפגשו את החברים שלהם מהמשרד ולא ספגו את הערכים של החברה ביום יום. אני יודע שיש מעט מאוד חברות שוויתרו על המשרדים, מבחינתנו זו לא אופציה. כולנו רוצים לחזור להיות יחד", מסכם ארבץ.
בסופו של דבר, אחרי ששמענו דעות לכאן ולכאן, ניתן להניח שהמשק הישראלי לא ימשיך לעבוד בפיג׳מה חמישה ימים בשבוע לנצח. עם זאת, ביום שאחרי הקורונה אנו עשויים לראות לא מעט חברות שיאמצו מודל היברידי, של חלוקת העבודה בין הבית לבין המשרד.